ויקרא רבה כא ט
ט. [ עריכה ]
ד"א "בזאת יבא אהרן" רבי ברכיה בשם רבי לוי אומר: בזאת - הכתוב מבשרו שהוא חי ארבע מאות ועשר שנים. וכי עלה על דעתך שאהרן חי ארבע מאות ועשר שנים? אלא, מקדש ראשון, על ידי ששמשו בו באמונה, שמשו בו י"ח כהנים הוא ובנו ובן בנו; מקדש שני, על שהיו נוטלין אותה בדמים, וי"א יש אומרים שהיו הורגין זה את זה בכשפים שמשו שמונים כהנים וי"א יש אומרים שמונים ואחד וי"א יש אומרים שמונים ושנים (וי"א יש אומרים שמונים ושלשה) וי"א יש אומרים שמונים וארבעה (וי"א יש אומרים שמונים וחמשה), ומהן שמעון הצדיק ארבעים שנה, כיון שחזרו להיות משכירין אותו בדמים היו שנותיהן מתקצרות. מעשה באחד ששלח ביד בנו שתי מדות של כסף מלאות כסף מחוקיהן כסף, ועמד אחד ושלח ביד בנו שתי מדות של זהב מלאות זהב ומחוקיהון זהב, אמרו כפה סיח את המנורה. ר' אחא הוי קרי עליהן: (משלי י, כז): "יראת ה' תוסיף ימים" - אלו ששמשו במקדש ראשון, "ושנות רשעים תִּקְצֹרְנָה" - אלו ששמשו בבית שני: