ויקרא רבה טו ג
ג. [ עריכה ]
ד"א "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ" הה"ד (איוב לח, כה): "מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה" אמר רבי ברכיה אית אתרין דצווחין לשערא שיטפא..
מעשה באדם אחד שהיה יושב ודורש ואמר אין לך כל נימא ונימא שלא ברא לה הקדוש ברוך הוא גומא בפני עצמו כדי שלא תהא אחת מהן נהנית מחברתה א"ל אשתו ועכשיו אתה מבקש לצאת לתור פרנסתך תוב ובורייך קאים לך שמע לה ויתיב ליה וקם ליה בורייה. "וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת" אפי' קול שיוצא מן הרקיע עשה לו הקב"ה שביל בפני עצמו וכ"כ למה שלא תצא ותחריב את העולם.
ד"א "וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת" אמר רבי אבין משל לגנת ירק שהמעין לתוכה כ"ז שהמעין לתוכה ירקה משחיר פסק המעין הלבין ירקה כך זכה אדם (ויקרא יג, לז): "ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא" ואם לאו (שם, ג) "ושער בנגע הפך לבן" הה"ד "אָדָם כִּי יִהְיֶה" או דם: