וימתקו המים/יב

פרק יב: אתה עושה את המציאות לגן עדן- רשב"י במערה- גיהנום או גן עדן?

המדרש

היו יושבים רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, 
והיה יושב יהודה בן גרים אתם. 
פתח רבי יהודה ואמר: 
כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. 
רבי יוסי שתק. 
נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: 
כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, 
תיקנו שווקין - להושיב בהן זונות, 
מרחצאות - לעדן בהן עצמן, 
גשרים - ליטול מהן מכס.   
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. [לשלטון הרומי] 
אמרו: [הרומאים] יהודה שעילה - יתעלה, 
יוסי ששתק - יגלה לציפורי, 
שמעון שגינה - יֵהָרג.
הלך רשב"י ובנו, וברחו אל בית המדרש. 
כל יום היתה מביאה להם אישתו לחם וכד של מים והיו אוכלים. 
כשנתחזקה הגזירה, אמר לבנו: נשים דעתן קלה עליהן, שמא יענו אותה ותגלה להם.
הלכו והתחבאו במערה. 
נתרחש נס ונברא להם חרוב ומעין. 
והיו פושטים בגדיהם,
והיו יושבים עד צואריהם בחול, 
כל היום היו לומדים, 
ובשעות התפילה התלבשו והתפללו. 
ולאחר  מכן פושטים בגדיהם כדי שלא יתבלו. 
ישבו תריסר שנים במערה. 
בא אליהו ונעמד בפתח המערה 
אמר: מי יודיע לבר-יוחאי שמת הקיסר ובטלה גזרתו? 
יצאו.
ראו אנשים חורשים וזורעים. 
אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה!  
כל מקום שנותנין עיניהן - מיד נשרף.  
יצאה בת קול ואמרה להם:  להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!  
חזרו והלכו. 
ישבו תריסר חודשים. 
אמרו: משפט רשעים בגיהנום- 12 חודש. 
יצאה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם! 
יצאו.
כל מקום שהיה מכה ר' אלעזר- היה מרפא ר' שמעון. 
אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה. 
לפני החשיכה בערב שבת ראו זקן אחד אוחז שתי חבילות הדסים, 
ורץ בין השמשות. 
אמרו לו: אלה למה לך? 
אמר להם: לכבוד שבת. 
ולא תספיק לך חבילה אחת? 
אחת כנגד הציווי "זכור", ואחת כנגד הציווי "שמור". 
אמר לבנו: ראה כמה חביבות מצוות על ישראל! 
נתיישבה דעתם .
                                (שבת ל"ג)

א. החיים במערה- מציאות טובה או רעה?

לפנינו אגדה מפורסמת אודות רשב"י ובנו במערה. לאגדה זו מסרים רבים, בין היתר: מסירות נפש ללימוד התורה, אהבת ה' את חסידיו, ערך ההסתפקות במועט בכדי ללמוד תורה, לאיזו דרגה רוחנית ניתן להגיע לאחר שקידה בתורה, היחס לעולם המעשה ועוד ועוד.
כל אלה מסרים העולים בפשט האגדה. אולם נראה לאמר שבעומק האגדה ניתן לדלות מסר נפלא נוסף. איך עושים מהגיהנום את הגן עדן. רשב"י ובנו נקלעו למציאות ועושים ממנה גן עדן. הרי לפנינו עוד אגדת חז"ל, המכוונת אותנו להוציא את המתוק מתוך המר.

ב. להפוך את הרע לטוב

רשב"י איש האמת. זו בוערת בו. הוא אינו מפחד לאמר אותה. רשב"י מגלה את דעתו שהרומאים אומנם שיפרו את איכות החיים, אך הדבר נעשה למענם ולטובתם. מתוך ראיית צרכיהם בלבד ולא מתוך הרצון להיטיב עם הכלל.

הדברים החמורים שאמר רשב"י על הרומאים נשמעו למלכות. אלה גזרו עליו מיתה. אי לכך רשב"י נאלץ להסתתר מפני הרומאים. רשב"י אינו מסתתר לבד. הוא נחבא יחד עם בנו אלעזר. זאת מפני שרשב"י רוצה לנצל את שהותו במקום המסתור ללמוד תורה. לכך הוא צריך חברותא. הנה כי כן רשב"י ובנו הסתתרו במערה 13 שנים. אין ספק זו מציאות קשה. הם חוששים לחייהם ונאלצים לחיות בתנאים קשים מאוד. הם מסתפקים במועט שבמועט, תנאים תת אנושיים. זה ממש גהינום!

ואכן האגדה אומרת במפורש שהמערה היא גהינום: בפעם הראשונה כאשר יצאו רשב"י ובנו מהמערה לאחר 12 שנים, הם כעסו כאשר ראו אנשים חורשים. כלומר, אנשים שעוסקים בחיי העולם הזה. "כל מקום שנותנין עיניהם מיד נשרף". בעקבות זאת יצאה בת קול ואמרה להם: "להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם". רשב"י ובנו חזרו למערה ל12 חודש. וכאן האגדה אומרת: "למה 12 חודש? כמשפט הרשעים בגהינם". הנה לנו שחז"ל תיארו את מציאות המערה כגיהנום!
רשב"י ובנו ניצלו את המציאות הכל כך קשה ללימוד תורה. הם למדו תורה במערה יומם ולילה. רשב"י לקח את המציאות הכי קשה והכי רעה ועשה ממנה את הכי טוב. הוא ניצל את העובדה שהוא מנותק לחלוטין מחיי העולם הזה. והחליט להשתקע בעולמה של תורה. רשב"י מוצא את עצמו מבלה 13 שנה בחיי עולם.

המערה בחינת גן עדן
האגדה רומזת לנו שחיי רשב"י במערה היו בחינת גן עדן. רשב"י ובנו פשטו בגדיהם, נטמנו בחול ולמדו תורה. לכאורה התנהגותם מוזרה ולא ברורה. וכי מאחר שהם רוצים לשמור על בגדיהם, הם מרשים לעצמם להשחית את גופם?!
מתברר שעניין הבגדים אינו אלא סמל. כזכור, אדם הראשון היה בגן עדן לפני החטא ללא בגדים. כלומר, הבגדים הם דבר מיותר במציאות של גן עדן. והנה רשב"י ובנו במערה עוסקים בתורה יומם ולילה. עסוקים בחיי רוח ומנותקים מכל וכל מחיי המעשה. הם חיים חיי גן עדן ומשום כך הם פושטים את בגדיהם.

ג. אתה בוחר ועושה את הגן עדן

לחיות במערה זה כמו בקבר. לחיות תחת איום של הרומאים הרודפים ומאיימים לרצוח- זהו סיוט. בפשט- זה גיהנום. רשב"י ובנו חיים במערה חיי דחק וצער. אוכלים ושותים בצמצום. מנותקים מהמשפחה ומהחברה. זה גהינום. הבחירה בידיים של רשב"י. מה לעשות עם המציאות שנקלע אליה? לבכות, להתמרמר, להתייאש ולהחליט שהוא בגיהנום. או שמא בדיוק הפוך- להוציא את הכי טוב שאפשר. ללמוד וללמד תורה. להגיע לדרגה הכי גבוהה של לימוד תורה. סוף סוף מאפשרים לרשב"י ללמוד תורה בלי הפרעות. אולי זה רצונו הפנימי והכמוס של רשב"י? הנה הוא זוכה להתנתק מהעולם החומרי ולהתמסר באמת לעולמה של תורה. הנה כי כן רשב"י החליט להוציא מתוק ממר. הוא הוציא יקר מזולל. הוא בעצמו הפך את מציאות הגיהנום למציאות של גן עדן.

רשב"י כמשל
בעצם כל אחד ואחד הוא בבחינת רשב"י. כל אחד מקבל מציאות. לא תמיד הכי נוחה, לא תמיד הכי נעימה, לא מה שציפיתי. התפקיד שלנו להוציא את הכי טוב מהמציאות. ואם קיבלנו מציאות מאוד קשה, מאוד רעה, הרי שתפקידנו להפוך אותה להכי טובה. רשב"י הצליח להפוך מציאות שהיא גיהנום ממש למציאות גן עדן. ואנו אין לנו אלא לנסות ללמוד מרשב"י.

פלוני נראה לך צודק
אבל גם קצת טועה
נו, ודאי תדון אותו לכף זכות.

פלוני נראה לך צודק
אבל גם טועה. חצי חצי.
תדון אותו לכף זכות.

פלוני נראה לך טועה מאוד
אבל גם קצת קצת צודק.
תתאמץ ותדון אותו לכף זכות.

פלוני נראה לך טועה לחלוטין!
כאן המבחן שלך.
האם תדון אותו לכף זכות?
אם אתה רוצה להרוויח,
כאן אתה צריך להשקיע.
כאן תגלה, אם זו המידה שלך.
כאן תבחן את עצמך, אם התקדמת.
האם תדון אותו לכף זכות