וילהלם טל (ביאליק)/עלילה רביעית/מחזה ראשון
שפת היאור לארבעת גלילות היער קדמה. צורי מגור וכפים, גבוהים ותלולים מאד, יגבלו ממערב, בירכתים, את כל המראה. היאור הולך וסוער בהמון גליו. רעמים וברקים חליפות.
קונץ איש גרסב, דיג ונערו.
קונץ אָנֹכִי בְּעֵינַי רָאִיתִי כָל-זֹאת, הֲלֹא תַאֲמִינוּ,
כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי כֵּן הָיָה, דָּבָר לֹא שִׁנֵּיתִי.
הדיג אָסוּר בָּאזִקִּים טל וַיּוֹלִיכוּהוּ קוֹסְנַכְטֶה!
הוּא, אִישׁ הַסְּגֻלָּה בָאָרֶץ וּמִבְחַר בָּנֶיהָ,
זְרֹעַ עֻזָּהּ וּמִבְטֶחָהּ לְיוֹם קוּמָהּ לַחֹפֶשׁ!
קונץ עֵינַי רָאוּהוּ בְּעֵת רִדְתּוֹ עִם-הַנְּצִיב הַיְאֹרָה,
כִּמְעַט הִפְלִיגוּ גַם-הֵם עֵת מִפְלוּאֶלֶן יָצָאתִי;
אוּלָם אֵין זֹאת כִּי אִם-הַסְּעָרָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת,
זוּ הִמְרִיצַתְנִי לְמַלֵּט סְפִינָתִי לַחוֹף הֵנָּה,
הִיא הִיא אֲשֶׁר עֲצָרָתַם וַתֵּתצַּב לְשָׂטָן לָמוֹ.
הדיג הֲבָאזִקִּים יוּבַל טל וּבְיַד עָרִיץ בְּלִיָּעַל!
אֲהָהּ, יָדַעְתִּי כִּי אַךְ-אֶל מַחֲשַׁכֵּי בוֹר יַשְׁלִיכֵהוּ
אֲשֶׁר לֹא יִרְאֶה עוֹד אוֹר שֶׁמֶשׁ כִּי יָהֵל לָנֶצַח;
כִּי-עַל-כֵּן יָגֹר מִפְּנֵי נִקְמַת טל אִישׁ הַחֹפֶשׁ,
עֵקֶב הִתְעַלֵּל בּוֹ מְאֹד וַיִּרְדְּפֵהוּ בְּלִי פָשׁע.
קונץ גַּם-הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי הָאַלּוּף אַטִּינְגְּהֹזֶן,
נְשִׂיא אַרְצֵנוּ בַּתְּחִלָּה, נוֹטֶה לָמוּת הִנֵּהוּ.
הדיג הַמַּשְׁעֵן הָאַחֲרוֹן גַּם-הוּא אֵפוֹא נִשְׁבַּר עָתָּה,
וְהוּא הֵן הָאֶחָד הָיָה, אֲשֶׁר הִתְיַצֵּב בַּשּׁעַר
וַיִּדְרֹשׁ לְעַמּוֹ, וּבְיָד רָמָה, מִשְׁפָּט וָצֶדֶק.
קונץ הַסַּעַר הוֹלֵךְ וְחָזֵק. שָׁלוֹם לָכֶם. אָנֹכִי
בַּכְּפָר יְהִי מְלוֹנִי הַלָּיְלָה, כִּי מִי אִישׁ דַּעַת,
שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ וּבְשָׂרוֹ, יַעֲבֹר עַתָּה בַמָּיִם?
הולך משם.
הדיג טל לְבוֹר הַשְּׁבִי יוּבַל, הָאַלּוּף ‑ אֶל-יַרְכְּתֵי קָבֶר!
הָרִימוּ אֵפוֹא קַרְנְכֶם כַּיּוֹם, זָדוֹן וָרָשַׁע!
אַל עוֹד בֹּשֶׁת לָכֶם! כִּי הִנֵּה נֶאֱלַם לָנֶצַח
פִּי הָאֱמֶת, עֻוְּרָה הָעַיִן הָרוֹאָה. וּזְרֹעַ
הָעֹז, הָרַבָּה לְהוֹשִׁיעַ, רְתוּקָה בִנְחֻשְׁתָּיִם!
הנער מַה-כָּבֵד הַבָּרָד. נָבֹאָה-נָּא, אָבִי, הַבָּיְתָה,
כִּי לָמָּה נֵשְׁבָה בַחוּץ וּפֹה אֵין מַחְסֶה מִסָּעַר.
הדיג תִּרְעַשׁ, תִּגְעַשׁ הַסּוּפָה, תִּהֲלַךְ אֵשׁ בְּרָקִים אָרְצָה!
יִתְבַּקְּעוּ עָבֵי שְׁחָקִים וְנִשְׁפְּכָה חַשְׁרַת מֵי מַעַל
לְהָצִיף אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ! יֵעָקֵר מִנִּי שֹׁרֶשׁ
דּוֹר יָבֹא לִבְנֵי אָדָם וְאָבַד כָּל-זֵכֶר לָמוֹ!
תֶּחְרַב תֵּבֵל כֻּלָּהּ וְתֵהָפֵךְ לְתֹהוּ וָבֹהוּ!
יָשׁוּבוּ יֶאֱתָיוּ לַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל הֵנָּה
דֻּבִּים וּזְאֵבֵי עָרֶב ‑ לָהֶם נִתְּנָה הָאָרֶץ!
כִּי לָנוּ מָה עוֹד חֵפֶץ בָּהּ בְּאֶפֶס דְּרוֹר וָחֹפֶשׁ.
הנער רְאֵה מַה-תִּרְתַּח הַמְּצוּלָה. נִבְכֵי תְהוֹם מַה-יֶּחְמָרוּ
מֵעוֹלָם לֹא הִתְגָּעֲשָׁה עוֹד כָּכָה הַשּׁבֹּלֶת.
הדיג שָׁלֹחַ חֵץ אֶל-רֹאשׁ בְּנוֹ יוֹצֵא חֲלָצָיו ‑ עַל-כָּכָה
לֹא צֻוָּה עוֹד אָב מִנִּי שִׂים אָדָם עֶל-הָאָרֶץ.
הַעַל זֹאת מוֹסְדֵי תֵבֵל מִמְּקוֹמָם לֹא יִרְגָּזוּ!
הוֹ, לוּ גַם-עַיִן בְּעַיִן רָאִיתִי כָּעֵת עָתָּה
כִּי-שַׁחוּ צוּרֵי-עֹז אֵלֶּה וַיִּפְּלוּ הַמָּיְמָה,
אוֹ כִי רָאשֵׁי הַצּוּקִים הָהֵם, תּוֹעֲפוֹת הַקֶּרַח,
הָעוֹמְדִים בְּקָשְׁיָם וּבְקִפְאוֹנָם מִיּוֹם בְּרֹא אָרֶץ,
זֹרְבוּ נִצְמְתוּ פִתְאֹם וַיֵּלְכוּ כַּנְּהָרוֹת מָיִם;
כִּי נָמוֹטוּ הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָלוּ;
אוֹ כִי-בָא שֵׁנִית מַבּוּל עַל-הָאָרֶץ וַיִּמַח
כָּל-הַיְקוּם מֵעַל פָּנֶיהָ ‑ לוּ כָל-אֵלֶּה בָּאוּ
לְעֵינַי יוֹם אֶחָד, לֹא תָמַהְתִּי וְלֹא הִשְׁתּוֹמָמְתִּי.
צלצלי פעמון נשמעים.
הנער הַקְשִׁיבוּ, מֵרֹאשׁ הָהָר קוֹל צִלְצֵל יִשּׁמֵעַ!
אֵין זֹאת כִּי אִם נִרְאֲתָה מִשּׁם סְפִינָה מִטָּרֶפֶת
וַיַּזְעֵק הַפַּעֲמוֹן אֶת-הָעָם לִקרֹא לֶאֱלוֹהַּ.
עולה על סעיף סלע.
הדיג אוֹי אוֹי לַסְּפִינָה כִּי הִשּׂיגָהּ עַתָּה הַסַּעַר
וּבְכַף-קַלְעוֹ הַנּוֹרָאָה בְּאֵין רַחֲמִים יְקַלְּעֶנָּה.
מָה חוֹבֵל כִּי-יוֹשִׁיעֶנָּה וּמַה-יּוֹעִיל הֶגֶה?
הַסַּעַר הוּא רַב חוֹבְלָהּ, וּבְיַד גַּלִּים וָרוּחַ
כַדּוּר מִשְׂחָק יִתְּנֶנָה עַל-כָּל-יוֹרְדֶיהָ יָחַד.
גַּם חוֹף מִבְטַחִים מִקָרוֹב אַיִן, לְמַלְטָהּ שָׁמָּה,
רַק כֵּפֵי מָגוֹר, זְעוּמֵי פָנִים וְקִצְרֵי יָדָיִם,
אֶת-סְעִיפֵיהֶם הַתְּלוּלִים יִזְקְפוּ נֶגְדָּהּ שָׁמַיְמָה
גַּם-יַקְשׁוּ אֵלֶיהָ לִבּוֹת חַלָּמִישׁ וָאָבֶן.
הנער רְאֵה, אָבִי, אֳנִיָּה! מִפְלוּאֶלֶן הִיא בָאָה הֵנָּה.
הדיג הוֹשַׁע-נָא אֱלֹהִים, אֶת-הָאֹבְדִים! בִּנְפֹל הַסַּעַר
בִּמְצוּדַת עֲרוּץ יְאֹר זֶה ‑ אָז יִתְמַרְמַר כְּחַיַּת טֶרֶף
בְּחָרְגָהּ בִּמְצוּקַת נַפְשָׁהּ מִבַּדֵּי מִסְגְּרוֹתֶיהָ.
לַשּׁוְא יְיֵלִיל, יִתְקַצָּף, יְבַקֵּשׁ מוֹצָא ‑ וָאָיִן.
סָגְרוּ עָלָיו סָבִיב כֵּפִים גְּבֹהִים בַּשּׁמַיִם
וּמְצָרֵיהֶם, חוֹמוֹת אֶבֶן, חוֹתָם צַר יַחְתְּמוּהוּ.
עולה על סעיף הסלע.
הנער אֳנִיַּת הַנְּצִיב הִיא, אָבִי, אָנֹכִי אֵדָעֶנָּה:
בְּסִפּוּנָהּ הַמְתֻלָּע וּבְנֵס תָּרְנָה הִכַּרְתִּיהָ.
הדיג בָּרוּךְ אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט! אָכֵן הִיא הִיא וְלֹא אַחֶרֶת.
סְפִינַת הַנְּצִיב הִיא הַחוֹתֶרֶת עַתָּה בַמַּיִם
וּבְחֵיקָהּ תִּשּׂא אֶת-גֶּסְלֶר וְקָרְבַּן אֲשָׁמוֹ גַּם-יָחַד.
אָכֵן לֹא בוֹשְׁשָׁה נִקְמַת אֱלֹהִים וַתַּשּׂיגֵהוּ;
עַתָּה יַכִּיר כִּי-יֵשׁ עוֹד מוֹשֵׁל תַּקִּיף מִמֶּנּוּ,
מִקּוֹל גַּעֲרָתוֹ מִשְׁבְּרֵי הַמַּיִם לֹא יֵחַתּוּ,
וְלֹא יִסְגְּדוּ צוּרִים לְמִגְבַּעְתּוֹ. גַּם אַתָּה, הנער,
אַל-תִּתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ; כִּי-הִנֵּה שְׁלוּחָה הַזְּרֹעַ
וּנְטוּיָה יַד אֱלֹהִים לַמִּשְׁפָּט ‑ אַל-תַּעְצְרֶנָּה.
הנער לֹא עַל-הַנְּצִיב תָּבֹא תְפִלָּתִי, כִּי עַל-אָחִינוּ,
עַל-טל, הַיּוֹשֵׁב עִמּוֹ בָאֳנִיָּה, אֶתְפַּלָּלָה.
הדיג אֲהָהּ, מִשְׁפָּטַיִךְ, יַד אֱלֹהִים, תְּהוֹם רַבָּה! הַלְמַעַן
יַשּׂיג גְּמוּלֵךְ אֶת-הָרָשָׁע הָאֶחָד, תַּשְׁחִיתִי
כָל-הָאֳנִיָּה בִּגְלָלוֹ, עַל-חוֹבְלֶיהָ וְיוֹרְדיהָ.
הנער רְאֵה גַם-רְאֵה, כִּמְעַט עָבְרוּ עַל-בֻּגִּיסְגְּרַד[1] בְּלִי פָגַע,
וְהִנֵּה הִשְׂתָּעֵר אֲלֵיהֵם גַּל הַסַּעַר בַּחֲמַת כֹּחַ,
כִּי-נִדְחַף לְאָחוֹר מִצּוּר הַשּׁדִים, וַיָּטל
אֶת-הַסְּפִינָה עַד כֵּף אַכְּסֶנְבֶּרְגְּ הַגָּדוֹל. עַתָּה
לֹא אֶרְאֶנָּה עוֹד. הִיא נֶעֱלְמָה.
הנער סְעִיף הַסֶּלַע
הַקְמֶסֶר שָׁם הוּא, מָקוֹם מוּכָן מֵעוֹלָם לְפֶגַע
וּלְנֵפֶץ אֳנִיּוֹת. אִם-לִנְטוֹת מִשּׁם לֹא יַשְׂכִּילוּ,
כִּי-עַתָּה תְּנֻפַּץ הַסְּפִינָה אֶל-הַסֶּלַע כְּרָגַע,
וְצָלְלָה הִיא וְכָל-אֲשֶׁר בָּהּ בְּמַעֲמַקֵי תְהוֹם כְּעוֹפֶרֶת.
אָכֵן עוֹד אֶחָד, נַוָּט מָהִיר וּמֵיטִיב שַׁיִט,
אִתָּם שָׁם בָּאֳנִיָּה, וְאִם-יֵשׁ מִי יוּכַל הוֹשֵׁעַ –
הֲלֹא רַק-טל הוּא, אַךְ אֲהָהּ, וְיָדָיו אֲסוּרוֹת בִּנְחֻשְׁתָּיִם!
וילהלם טל בקשתו
בא בחפזון, מביט כה וכה כמשתאה והוא נפעם מאד למראה. בהגיעו אל לב הבימה יפול על ברכיו, תומך מתחלה ידיו בארץ ואחרי כן יפרשן השמימה
הנער רואהו רְאֵה, אָבִי, מִי הָאִישׁ הַכּוֹרֵעַ שָׁם אַפָּיִם?
הדיג בְּיָדָיו יִתְמָךְ-אָרֶץ וּכְלֹא יֵדַע נַפְשׁוֹ מַרְאֵהוּ.
הנער נגש מִי זֶה לְפָנָי? אָבִי, אָבִי, בֹּאָה וּרְאֵה, בֹּאָה!
הדיג נגש גם הוא
מִי הוּא זֶה? ‑ אֵל אֱלֹהִים! הֲלֹא טל הוּא! אֵיזֶה
הַדֶּרֶךְ בָּאתָ הֵנָּה? הֲלֹא תַגִּיד!
הנער הַאֵין אָסוּר הָיִיתָ
בְּתוֹךְ הָאֳנִיָּה?
הדיג הַאִם לֹא קוּסְנַכְטָה הוֹרִידוּךָ?
טל קם חָפְשִׁי אָנֹכִי!
הדיג והנער כאחד חָפְשִׁי? גְּדוֹלִים פִּלְאי אֱלֹהֵינוּ!
הנער וּמֵאַיִן בָּאתָ הֲלֹם?
טל מִן-הָאֳנִיָּה נִמְלָטְתִּי.
הדיג אֵיכָה?
הנער תוך כדי דבור וְהַנְּצִיב אַיֵּהוּ?
טל בֵּין הַגַּלִּים יָנוּעַ.
הדיג הֲיִתָּכֵן הַדָּבָר? אַךְ אַתָּה? אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ
נִמְלָטְתָּ? הֲנָמַסּוּ אֲסוּרֶיךָ מִפְּנֵי הַסָּעַר?
טל עֵין אֱלֹהִים הָיְתָה עָלַי לְטוֹבָה. הִנְנִי אֲסַפֵּרָה.
הדיג והנער אָנָּא, סַפְּרָה, סַפֵּרָה.
טל וַאֲשֶׁר קָרָה וַיֵּאת
בְּאַלְטְדּוֹרְף הַיְדַעְתֶּם?
הדיג יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי. סַפֵּרָה.
טל כִּי נִשְׁבֹּה נִשְׁבֵּיתִי בְיַד הַנְּצִיב וַיַּאַסְרֵנִי,
וַיֹּאמֶר לְהוֹלִיכֵנִי לִמְצוּדָתוֹ קוּסְנַכְטָה.
הדיג וְגַם יָרֹד יָרַדְתָּ עִמּוֹ בָאֳנִיָּה בִּפְלוּאֶלֶן ‑
יָדַעְנוּ זֹאת גַּם-יָדָעְנוּ. סַפֵּר, אֵיךְ נִמְלָטְתָּ?
טל אָסוּר בַּעֲבוֹתִים עַל-קַרְקַע הָאֳנִיָּה שָכָבְתִּי;
בְּאֶפֶס מָגֵן וּבְאֵין תִּקְוָה לִישׁוּעָה, אָמַרְתִּי,
לֹא-אָשׁוּב אֶרְאֶה עוֹד אוֹר שֶׁמֶשׁ וְזֹהַר רָקִיעַ
וּפְנֵי מַחְמַדַּי, אִשְׁתִּי וִילָדַי, לֹא אַבִּיטָה ‑
וָאֶשּׂא עֵינַיִם כָּלוֹת אֶל-פְּנֵי יְשִׁימוֹן הַמָּיִם…
הדיג הֶעָנִי!
טל כָּכָה שַׁטְנוּ עַל-פְּנֵי הַיְאֹר: אָנֹכִי
וְהַנְּצִיב וְרוּדוֹלְף אִישׁ הָרָס וְיֶתֶר אַנְשֵׁי הַשּׁיִט,
תִּלְיִי וְקַשְׁתִּי הָיוּ מוּטלים בַּיַּרְכָתַיִם
מִמּוּלִי עַל-יַד הַהֶגֶה. כִּמְעַט שֶׁעָבַרְנוּ
עַל-אַכְּסֶן[2] הַקָּטָן, וֵאלֹהִים קָרָא לַסָּעַר.
אָיֹם, אַכְזָרִי מְאֹד, מִנִּקְרַת גּוֹטְהַרְדְּ הֵגִיחַ,
וַיָּמָת לֵב הַמַּלָּחֵים וְלֹא קָמָה בָם רוּחַ.
וּבְעָנְיָם נוֹאֲשׁוּ מִישׁוּעָה וַיֹּאמְרוּ: "אָבָדְנוּ" –
אָז יִגַּשׁ הָאֶחָד מֵהֶם אֶל-הַנְּצִיב וַיֹּאמֶר:
"אֲדוֹנִי, כֻּלָּנוּ עַתָּה בְּצָרָה גְדוֹלָה, גַּם-אֲנַחְנוּ
גַּם-אַתָּה. רַק-כְּפֶשַׂע בֵּינֵינוּ וּבֵין הַמָּוֶת.
תּוּפְשֵׂי הַמָּשׁוֹט לֹא יִמְצְאוּ יְדֵיהֶם, גַּם-הַדֶּרֶךְ
לֹא-נוֹדְעָה לָהֶם מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יַכִּירוּהָ.
אַךְ-הִנֵּה אִתָּנוּ טל, אִישׁ כֹּחַ וּמְהִיר שַׁיִט,
אוּלַי בָּצַּר לָנוּ אֵלָיו נִדְרְשָׁה וּמִלְּטָנוּ."
אָז יֹאמַר אֵלַי הַנְּצִיב: "טל, הֲתוּכַל לְהוֹשִׁיעֵנוּ
מִן-הַסַּעַר, כִּי-עַתָּה אֲפַתֵּחֲךָ מֵאֲזִקֶּיךָ".
וָאַעַן: "הִנְנִי, אֲדוֹנִי, בִּישׁוּעַת אֵל בָּטַחְתִּי,
כִּי-חַלֵּץ אֲחַלֵּץ אֶת-הַסְּפִינָה וּמִלַּטְתִּיהָ".
אָז צִוָּה וַיְפַתְּחוּ מוֹסְרוֹתַי וַאֲנִי נִצַּבְתִּי
עַל-הַהֶגֶה, לִמְשֹׁל בַּסְּפִינָה, לַנְחוֹתָהּ דָּרֶךְ;
וְאוּלָם עֵינִי אָרְבָה לְכֵלַי הַמּוּטלים שָׁמָּה
וַתָּתָר-לָהּ יָד עַל-הַחוֹף לְהִמָּלֵט אֵלֶיהָ.
עוֹדֶנִּי צוֹפֶה, וָאֵרֶא לִי שֶׁן-סֶלַע נִשְׁקֶפֶת
כְּגַב מִן-הַמַּיִם מִנֶּגֶד, וְרֹאשׁ לָהּ רָקוּעַ ‑ ‑
הדיג יְדַעְתִּיהָ. הִנֵּה הִיא נְטוּעָה בְתַחְתִּית אַכְּסֶן. אֶפֶס
הֲלֹא תְלוּלָה הִיא מְאֹד, וּמִי גֶבֶר יִקְפֹּץ אֵלֶיהָ
מִתּוֹךְ הַסְּפִינָה וְיִשְׁלָם?
טל אָז לָעֲבָדִים קָרָאתִי:
"חִזְקוּ, אַחִים, וַחֲתֹרוּ, אֶל-שֵׁן הַסֶּלַע מְשֹׁכוּ!
שָׁם יָסוּפוּ מוֹקְשֵׁי הַמָּוֶת וְהָיוּ מֵאֲחוֹרֵינוּ".
וַיְהִי כִּי-טָשָׁה הַסְּפִינָה וַתִּקְרַב עַד-שָׁמָּה
וָאֶתְחַזַּק בֵּאלֹהֵי מָרוֹם, וָאֶלְחָצֶנָּה
בְּכָל-כֹּחַ יָדִי וּמַאֲמַצַּי אֶל קִיר הַסֶּלַע,
וּבְחָטְפִי אֶת-נִשְׁקִי, מִהַרְתִּי וָאֲזַנֵּק פֶּתַע,
כְּזַנֵּק הַיְּעֵלָה, אֶל-רֹאשׁ הַסֶּלַע, וָאֶהְדְּפֶנָּה
בְּבַעֲטַת רֶגֶל אֵיתָנָה מִשּׂפַת הַיְאֹר וָהָלְאָה,
וַתּוּטל הַרְחֵק מֵאַחֲרֵי לִמְצוּלַת הַמָּיִם:
תָּנוּעַ לָהּ בֵּין הַגַּלִּים כַּטּוֹב בְּעֵינֵי אֱלוֹהַּ!
וְכָכָה בָּאתִי עַד-הֲלֹם, מֻצָּל מִזַּלְעֲפוֹת סַעַר
וּמַכַּף הָאַכְזָר בִּבְנֵי אֱנוֹשׁ עַל-הָאָרֶץ.
הדיג טל, טל! זְרֹעַ אֱלֹהִים נִגְלְתָה עָלֶיךָ הַפַּעַם
וְעַיִן בְּעַיִן רְאִיתָהּ. כִּמְעַט לֹא אַאֲמִין לְשֵׁמַע אֹזֶן.
אַךְ הַגֶּד-נָא, אָנָה פָנֶיךָ מוּעָדוֹת עָתָּה?
דּוֹאֵג אֲנִי אֶת הַנְּצִיב, פֶּן-יִמָּלֵט מִן-הַסָּעַר,
וְלֹא תְהִי לְךָ עוֹד תְּקוּמָה מִפָּנָיו כֹּל יְמֵי חַיֵּיהוּ.
טל בְּעוֹד הָיִיתִי מוּטל אָסוּר בָּאֳנִיָּה שָׁמַעְתִּי
כִּי נָכוֹן הוּא לַעֲלוֹת אֶל-הַיַּבָּשָׁה בִּבְרוּנֶן[3],
אַחֲרֵי-כֵן דֶּרֶךְ שְׁוִיץ לִמְצוּדָתוֹ יוֹלִיכֵנִי.
הדיג הֲבַיַּבָּשָׁה יֵלֵךְ שָׁמָּה?
טל בְּלִבּוֹ הָיָה כָּכָה.
הדיג אֲהָהּ! מַהֲרָה אֵפוֹא הֵחָבֵא, כִּי מִי יוֹדֵעַ
אִם יוֹשִׁיעֲךָ אֱלֹהִים מִיַּד אוֹיִבְךָ פַּעֲמָיִם.
טל מָה הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה לְאַרְתְּ[4] וּלְקוּסְנַכְטְ? הוֹרֵנִי.
הדיג הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה עוֹבֶרֶת עַל שְׁטֵינֶן.[5] אֶפֶס
יֵשׁ דֶּרֶךְ קְצָרָה וּבְטוּחָה מִמֶּנָּה. עַל לוֹבֶרְץ[6]
הִיא עוֹבֶרֶת. נַעֲרִי יֵלֵךְ עִמְּךָ לַנְחוֹתֶךָ.
טל נותן לי ידו
יִגְמָלְכֶם אֱלֹהִים כְּחַסְדְּכֶם. שָׁלוֹם לָכֶם. אֵלֵכָה
הולך ‑ ושב כרגע.
הַאֵין אַתָּה מִכּוֹרְתֵי הַבְּרִית בְּרוּטלי? זָכַרְתִּי
כִּי שִׁמְךָ בָּא לְפָנָי.
הדיג אָכֵן בִּבְרִיתָם עָבַרְתִּי
וָאֶשּׁבַע כְּאֶחָד מֵהֶם אֶת שְׁבוּעַת הַקֹּדֶשׁ.
טל כִּי-עַתָּה חָנֵּנִי נָא וּמִהַרְתָּ בֻּרְגֶּלְנָה,
הִנֵּה אִשְׁתִּי יוֹשֶׁבֶת שָׁם בִּיגוֹנָהּ. בַּשּׂרֶנָּה
כִּי-נִמְלֹט נִמְלַטְתִּי וְגַם-מָצָאתִי לִי מִבְטַח סֵתֶר.
הדיג וּמָה אַגִּיד לָהּ כִּי-תִשְׁאָלֵנִי לִמְקוֹמֶךָ?
טל אֶת-חוֹתְנִי וּשְׁאָר אַנְשֵׁי בְרִיתֵנוּ תִמְצָא שָׁמָּה.
אֱמֹר לָהֶם: אַל-יִפֹּל רוּחָם עֲלֵיהֶם, אַל יֵחַתּוּ!
טל חָפְשִׁי הִנֵּהוּ וּזְרֹעוֹ אַמִּיצָה כְּקֶדֶם,
לֹא-יִרְבּוּ הַיָּמִים וְכֻלָּם אֶת-שִׁמְעוֹ יִשְׁמָעוּ.
הדיג וּמַה-בִּלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹת? אַל-נָא תְכַחֵד מִמֶּנִּי?
טל יֵעָשֶׂה וְאַחַר יְדֻבָּר. עַד בּוֹא מוֹעֵד נַחֲרִישָׁה.
הדיג הוֹרֵהוּ דֶרֶךְ, הנער ‑ וֵאלֹהִים יסְמְכֵהוּ,
הוּא עָשֹׂה יַעֲשֶׂה גַּם-יוּכָל, זָמַם ‑ וִיבַצֵּעַ.
- ^ בְּגִּיסְגְּרַד: צוּר הַשֵּׁדִים (Teufelsmtinster); אַכְּסֶנְבֶּרְגְּ; הַקְמֶסֶר – שמות כֵּפי סלעים בשפת יאור ארבעת גלילות היער.
- ^ אַכְּסֶן – והוא אַכְּסֶנְבֶּרְגְּ שבהערה הקודמת.
- ^ בְּרוּנֶן – עיין הערה 30.
- ^ אַרְתְּ – מקום בִּשְׁוִיץ בתחתית הר רוֹסְבֶּרְגְּ, על יאור צונ.
- ^ שְׁטֵינֶן – כפר בִּשְׁוִיץ בין צורי מִתֶּן ובין הר רוֹסְבֶּרְגְּ, ועיין הערה 12.
- ^ לוֹבֶרְץ – שם מקום בִּשְׁוִיץ במערבה של עיר שְׁוִיץ.