וילהלם טל (ביאליק)/עלילה ראשונה/מחזה שלישי
רחבה באלטדורף[1]. במקום גבוה בירכתי הבימה תתרומם מצודה
קרובה לגבר בנינה. מלאכת ירכתה שלמה כלה, אך
כמות העץ המעמדות לפועלים, עודן נטועות לפניה במקומן
והפועלים עולים ויורדים בהן. במרום הגג
יושב הסכך. התכונה רבה. כלם
שוקדים על מלאכתם.
הפקיד, הגודר, אמרכליו ופועליו.
הפקיד במקלו לפועלים
אַל-נָא הִתְרַפּוֹת! הָבָה! עָמוֹס אֲבָנִים וְהַסֵּעַ!
וּנְשׂא שִׂיד וָמֶלֶט! יָבֹא-נָא כְבוֹד הַנְּצִיב וְיֵרֶא
מַה-שָּׂגְתָה הַמְּלָאכָה! אי, אַךְ כְּשַׁבְּלוּלִים יִזְחָלוּ!
לשני פועלים מסיעי אבנים
הֲכָזֶה יְהִי מַשָּׂא גָבֶר? הַעֲמִיסוּ עוֹד! הַכְפִּילוּ!
נִרְפִּים אַתֶּם, נִרְפִּים! וּמְלַאכְתְּכֶם תַּרְמִית עֵינָיִם!
אמרכל ראשון
אָכֵן לֹא תִנְעַם מְאֹד לָאִישׁ הַמְּלָאכָה, הַסֵּעַ
אֲבָנִים בְּמוֹ-יָדָיו לְמַעַן בְּנוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ בֵּית סֹהַר.
הפקיד
מַה-לְּךָ כִּי נִרְגָּנְתָּ? אֵין כָּעָם הַזֶּה לָרֹעַ!
לֹא יִכְשַׁר בִּלְתִּי אִם-לַחֲלֹב פָּרוֹת וְלִרְעוֹת רוּחַ.
פועל זקן
כָּשַׁל כֹּחִי.
הפקיד מנערו עוּרָה, זָקֵן, שׁוּבָה לְסִבְלוֹתֶיךָ.
אמרכל ראשון הַאִם לֶב-אֶבֶן לְךָ כִּי תִרְדֶּה אִישׁ שֵׂיבָה בְּפָרֶךְ? וְהוּא גַם אֶת רַגְלָיו לֹא יִשָּׂא.
הגודר והאמרכל הָהּ, עָמָל וָאָוֶן!
הפקיד דֹּמּוּ! לֹא-לָכֶם הַמִּשְׁפָּט! אֲנִי חוֹבָתִי אָעַשׂ.
אמרכל שני הַמְּצוּדָה אֲשֶׁר נִבְנֶנָּה, הֲלֹא תַגִּיד, הַמְנַצֵּחַ, מַה-שֵּׁם יִקָּרֵא לָהּ?
הפקיד עֹל אוּרִי – כֵּן יִקֳּבוּהָ;
בָּעֹל הַזֶּה יוּבָא צַוַּארְכֶם וְעָרְפְּכֶם יִשָּׁבֶר.
האמרכל עֹל אוּרִי?
הפקיד הֲזָר הַשֵּׁם? מָה רָאִיתָ כִּי צָחָקְתָּ?
האמרכל הַבְחַיִץ קְלֹקֵל זֶה לַעֲרֹץ אֶת-אוּרִי תֹּאמֵרוּ?
אמרכל ראשון יַעַרְמוּ לָמוֹ עוֹד תִּלֵּי חֲפַרְפֵּרוֹת כָּמוֹהוּ – וְרָאִינוּ הֲיִשְׁווּ כֻלָּם יַחַד לִקְטֹן הָרֵינוּ?
הפקיד סר אל ירכתי הבימה.
הגודר לְצוּלַת הֶעָמֹק בַּיְאֹרִים פַּטִּישִׁי אַשְׁלִיכָה,
עַל-הֱיוֹתוֹ לִי, בִּבְנוֹתִי בֵית הַדָּמִים, כְּלִי פֹעֵל.
טל ושטופכר באים.
שטופכר הָהּ! מִי-יִתֵּן וָמַתִּי וְעֵינַי זֹאת לֹא-תִרְאֶינָה.
טל אַל-נָא נַעַמְדָה בְמָקוֹם רָע. נֵשְׂטְ מִזֶּה וְנַעַבֹרָה.
שטופכר הַבְּאוּרִי, בְּאֶרֶץ הַחֹפֶשׁ, אָנֹכִי?
הגודר הוֹ, אֲדוֹנִי,
לוּא הַבּוֹרוֹת מִתַּחַת לַמִּגְדָּלִים רָאִיתָ,
כָּל-יוֹרְדֵיהֶם לֹא יִשְׁמְעוּ עוֹד קוֹל שֶׂכְוִי לָנֶצַח.
שטופכר אֲהָה אֱלֹהִים!
הגודר רְאֵה הַקְּרָנוֹת, אֶת-הָאֹמְנוֹת רְאֵה! חֹסֶן לָהֶם וְתַעֲצוּמוֹת אֵיתָן! לָעַד לֹא ימּוֹטוּ!
טל אֲשֶׁר יבָּנֶה בְּיַד אָדָם – יַד אָדָם תֶּהֶרְסֶנּוּ,
נושא ידו אל ההרים
וּמָעֻזֵּי חֹפֶשׁ אֵלֶּה – יְמִין עֶלְיוֹן כּוֹנֵנָה.
נשמע קול תף. אנשים באים, ומגבעת נתונה בראש מוט בידיהם. אחריהם הולך הכרוז. נשים וטף רצים אחריהם במהומה.
אמרכל ראשון מָה הַתֹּף הַזֶּה, רְאוּ-נָא.
הגודר וּמַה-תַּעֲלוּלִים אֵלֶּה וּדְבַר הַמִּגְבָּעַת?
הכרוז מִטַּעַם הַקֵּיסָר – שְׁמָעוּ!
האמרכלים הֶחֱשׁוּ! שְׁמָעוּ!
הכרוז מְתֵי אוּרִי! הַרְאִיתֶם הַמִּגְבָּעַת?
בְּטַבּוּר אַלְטְדּוֹרְף בִּמְרוֹם קָרֶת, עַל-הַנֵּס יִתְּנוּהָ,
וּגְזֵרַת הַנְּצִיב עֲלֵיכֶם מֵעָתָּה, וּבְכָל-תֹּקֶף:
נָתוֹן לַמִּגְבַּעַת כָּבוֹד כַּאֲשֶׁר לִבְעָלֶיהָ!
הָעֹבֵר עָלֶיהָ יְגַל רֹאשׁוֹ וְיִכְרַע לָהּ אָרְצָה
וִיהִי-לוֹ לְאוֹת וּלְמִבְחָן כִּי אָכֵן נִכְנַע לַמֶּלֶךְ,
וַאֲשֶׁר יַמְרֶה – הוּא יֵאָסֵר וּרְכוּשׁוֹ יְהִי חֵרֶם.
העם צוחק צחוק גדול. התף מכה. ההמון נפוץ.
אמרכל ראשון הִנֵּה עוֹד גְּזֵרָה חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר לֹא-נִשְׁמְעָה כָמוֹהָ.
בָּדָא הַנְּצִיב מִלִּבּוֹ: כָּרֹעַ לַמִּגְבָּעַת!
מִי הֶאֱמִין לַשְּׁמוּעָה? מִי רָאָה וְשָׁמַע כָּאֵלֶּה?
הגודר הֲבִרְכֵּינוּ אֲנַחְנוּ תִּכְרַעְנָה לִפְנֵי הַמִּגְבָּעַת?
אַךְ הִתְעַלֵּל יִתְעַלֵּל בַּאֲנָשִׁים תְּמִימֵי דָרֶךְ!
אמרכל ראשון וְאִלּוּ עֲטֶרֶת הַקֵּיסָר הָיְתָה זֹאת הֶחֱרַשְׁתִּי,
אַךְ הַמִּגְבַּעַת מִגְבַּעַת אוֹסְטְרִיָּה. עֵינֵי רָאוּהָ
עַל-הַכֵּס, בִּמְקוֹם מַתַּן אֲחֻזּוֹת מִסֵּי הַמֶּלֶךְ.
הגודר מִגְבַּעַת אוֹסְטְרִיָּה? הִשָּׁמֵרוּ! לְמוֹקֵשׁ לָנוּ
שָׂמוּהָ, לְמַעַן הַדִּיחֵנוּ בְּבֶגֶד וּבְמַעַל
לָלֶכֶת אַחֲרֵי אוֹסְטְרִיָּה.
האמרכלים מִי-גֶבֶר יְשַׁר דֶּרֶךְ וְנָשָׂא הַחֶרְפָּה?
הגודר נֵלְכָה נַקְהִיל הָעָם וְנוֹעָצְנוּ.
מתרחקים לירכתים.
טל לשטופכר עַתָּה תֵּדַע יָדֹעַ. הֱיֵה שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי וֶרְנֶר.
שטופכר אָנָה תֵלֵךְ? אַחֲלַי, אַל-נָא תַחְפֹּז כֹּה לָלָכֶת!
טל בֵּיתִי – בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ. שָׁלוֹם!
שטופכר טֶל, לוּא יָדַעְתָּ מַה-מָּלֵא לְבָבִי. אָמַרְתִּי, אֶל-חֵיקְךָ אֶשְׁפְּכֶנּוּ.
טל נִגְעֵי לֵבָב לֹא-יֵרָפְאוּ בִּדְבַר שִׂפְתוֹתָיִם.
שטופכר הַאֵין יֵשׁ וְהֵבִיאוּ הַדְּבָרִים לְפֹעַל כַּפָּיִם?
טל הַפֹּעַל הָאֶחָד עָתָּה: הַחֲרֵשׁ וְהַאֲרֵךְ רוּחַ.
שטופכר אֵיכָה נִשָּׂא אֶת-הַכָּבֵד מִנְּשׂא וְנִתְאַפָּקָה?
טל מְהִירֵי שְׂרֹר – לֹא יַאֲרִיכוּ מְשֹׁל. שְׁבוּ אֵפוֹ וָדֹמּוּ.
סוּפָה כִּי-תִפְרֹץ בַּיָּם וּמְצּוֹלוֹתָיו תַּרְתִּיחַ –
כֻּבֹּה יְכבּוּ כָּל-מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בֶּאֱשׁוּן הַחֹשֶׁךְ
תַּחְפֹּזְנָה הַסְּפִינוֹת לַחְתֹּר אֶל-הַחוֹף, וְהַסַּעַר
כָּל-עֻמַּת שֶׁבָּא יַחֲלֹף, לֹא יַשְׁחִית וְלֹא יָרֵעַ.
יִשְׁכֹּן אִישׁ אִישׁ בְּבֵיתוֹ וּבְאֹהֶל נָוֵהוּ,
וְאִישׁ הַשָּׁלוֹם יִמְצָא שָׁלוֹם לָרֹב בַּאֲשֶׁר יֵשֶׁב.
שטופכר הֲכָכָה הִיא עֲצַת לִבֶּךָ?
טל לֹא-יִשֹּׁךְ הַפֶּתֶן
בִּלְתִּי אִם-הִרְגִּיזוּהוּ. וּבְרֹב הַיָּמִים, גַּם-הֵמָּה,
בִּרְאוֹתָם כִּי מִסָּבִיב לָמוֹ שָׁלוֹם וָשֶׁקֶט,
הֲלֹא נוֹחַ יָנוּחוּ מִזַּעְפָּם וְחָדַל רֹגֶז.
שטופכר לוּא נֵעָשׂ אֲגֻדָּה אֶחָת – כַּבִּיר תִּמְצָא יָדֵנוּ.
טל בְּהִשָּׁבֵר אֳנִיָּה – נִבְחָר, כִּי אִישׁ לְנַפְשׁוֹ יוֹשִׁיעַ.
שטופכר הֲכָכָה רָחֲקוּ דְּבַר הָעָם וֶעֱנוּתוֹ מִלִּבֶּךָ?
טל אִישׁ אִישׁ אֶל-כֹּחוֹ יִשָּׁעֵן וּזְרֹעוֹ תִּסְמְכֵהוּ.
שטופכר הָאַחְדוּת תַּשְׂגִּיא עָצְמָה גַּם לְחַלָּשׁ וּלְאֵין-כֹּח.
טל אַךְ הַגִּבּוֹר יַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ בְּצֵאתוֹ בָדָד בֶּטַח.
שטופכר וּבְיוֹם הִתְנַדֵּב הָעָם וִימִינוֹ תֹּאחֵז חָרֶב,
כּי-תִקְצַר רוּחוֹ בַּעֲמָלוֹ – הֲתִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד?
טל תוקע לו כפו
מִתַּחְתִּית שְׁאוֹל יַעֲלֶה טֶל כִּבְשָׂה קְטַנָּה אוֹבָדֶת –
הַהוּא יִטּשׁ אֶת-אֶחָיו בִּימֵי צָרָה וָזָעַם?
וְאוּלָם אַחַת שֶׁאֱלָתִי: בְּסוֹדְכֶם אַל-נָא תְבִיאוּנִי.
בִּדְרָשְׁכֶם לִזְרֹעַ יָדִי, כִּי יְהִי-לָכֶם דְּבַר כַּפָּיִם –
קוּמוּ קִרְאוּ לְטֶל, בֹּא יָבֹא, לֹא יִתְמַהְמֵהַּ.
פונים והולכים איש לעברו. על במות העץ היתה מהומה פתאם.
הגודר נבהל לבוא מַה-נִּהְיָתָה?
אמרכל ראשון מֵעַל הַגָּג נָפַל הַסַּכָּךְ אָרְצָה.
ברתה ואנשיה באים.
ברתה הֲנֻפַּץ הָאִישׁ? הוֹי, חוּשׁוּ, הַצִּילוּ, הוֹשִׁיעוּהוּ
אם-עוֹד יֵשַׁע לוֹ. הִנֵּה זָהָב, אַךְ הַצִּילוּהוּ!
משלכת חליתה לעם.
הגודר זֶה זְהַבְכֶם – הַזָּהָב יַעֲנֶה אֶת-הַכֹּל, תֹּאמֵרוּ?
וּבִגְזָלְכֶם אָב מִילָדָיו וּבַעַל מֵחֵיק אֵשֶׁת
וּתְמַלְאוּ פְנֵי-תֵבֵל צָרָה וְיָגוֹן וְשֶׁבֶר רוּחַ –
וַאֲמַרְתֶּם כַּפֵּר תְּכַפְּרוּ כָּל-זֹאת בַּזָּהָב? – חֲדָלוּ!
שׁלֵוִים הָיִינוּ עַד-בֹּאֲכֶם, לֹא-יָדַעְנוּ רֹגֶז,
וְהִנֵּה בָאתֶם – וַיֵהָפֵךְ גִּיל חַיֵּינוּ לְאֵבֶל.
ברתה אל הפקיד הַחַי הוּא עוֹד?
הפקיד מרמז: לא.
אִי עֹפֶל דָּמִים! בְּאָלָה נִבְנֵיתָ
ואָלָה תִרְבַּץ בְּךָ וְכִלְּתָה עֵצֶיךָ וַאֲבָנֶיךָ.
הערות שוליים
עריכה- ^ אַלְטְדּוֹרְף – בירת ארץ אוּרִי, סמוכה ליאור ארבעת גלילות היער; סמוכים לה: כפר בֻּרְגֶּלְן (עיין הערה 10) בדרומה וכפר פְלוּאֶלְן בצפונה.