וילהלם טל (ביאליק)/עלילה ראשונה/מחזה ראשון
כַף גבוה ליאור ארבעת גלילות היער[1], ממול שויץ [2]. היאור יוצא מפרץ ליבשה. על שפת היאור, מקרוב לה, עומדת סכה. י'ני, נער הדיג, שט בצנה על פני המים. בעבר היאור, על שפתו מנגד, תראה שויץ על עמקיה ועל כפריה וחצריה, זרועים אור שמש כלם. משמאל לרואים נשקפים ראשי צורים [3], ועבים כסותם. מימין – הרי שלג משתלשלים וכלים במרחקים בירכתים. עוד לפני העלות המסך תשמע
נגינת רועי האלפים במשוך הקרן והצליל ערב למצלות העדרים עמה.
י'ני נער הדיג מזמר בצנה בנגינת רועי האַלְפים
הַיְאֹר יַצְהִיל פָּנִים וּמְתוּקָה צִנָּתוֹ,
הַנַּעַר שָׁם נִרְדָּם בַּדֶשֶׁא עַל-שְׂפָתוֹ,
וּבְאָזְנָיו שִׁיר מָתוֹק,
צְלִיל עָרֵב, כִּנְעִים
מִזְמוֹרֵי הַכְּרוּבִים
בְּגַן אֱלֹהִים.
וַיְהִי בַהֲקִיצוֹ, עוֹד לִבּוֹ שְׂבַע אוֹר –
וּכְבָר אֲפָפוּהוּ בְּנוֹת גַּלֵּי הַיְאֹר,
וּמִמְּצוּלָה קוֹל: נַעֲרִי,
לִי אַתָּה הַיּוֹם,
כִּי לִי בֶן-הַתּנוּמוֹת
וְלִי אִישׁ הַחֲלוֹֹם.
קוני הרועה, מעל ההר, בנגינה ההיא ובשנותו את טעמה
הֱיוּ שָׁלוֹם, נְאוֹת גָּיְא,
וּבְרָכָה, הַכָּרִים,
יִטְשׁוּכֶם עֲדָרִים,
לַקַּיִץ בָּא קֵץ!
לֶהָרִים נִסָּעָה, וְנָשׁוּבָה בַשְּׁנִיָּה
לִתְרוּעַת שִׁיר חָדָשׁ, בִּקְרֹא הַקּוּקִיָּה,
בְּהִתְחַדֵּשׁ אֲדָמָה עֲדִי פֶרַח וָצִיץ
וּבַחֲפֹז יִבְלֵי אָבִיב מֵחֲרִיץ אֶל-חֲרִיץ.
הֱיוּ שָׁלוֹם, נְאוֹת גָּיְא,
וּבְרָכָה, הַכָּרִים,
יִטְּשׁוּכֶם עֲדָרִים –
לַקַּיִץ בָּא קֵץ!
ורני ציד האלפים
נגלה מראש צור מנגד, בנגינה ההיא ובטעם אחר
קוֹל נַהַם וָרַעַם בֶּהָרִים; אֵין-חִיל
הַקַּשֶת בְּרֹאשׁ צוּרִים יְפַלֵּס לוֹ שְׁבִיל.
עַז-לֵב יָכִין צַעֲדוֹ
עַל-פְּנֵי עַרְבוֹת קָרַח,
מְקוֹם אָבִיב לֹא-יִנְוֶה
וְלֹא-יָצִיץ שָׁם פָּרַח.
מִתַּחַת לְרַגְלָיו בְּעַד יָם הָעֲרָפֶל
לֹא-יַכִּיר עוֹד מִשְׁכְּנוֹת אָדָם בַּשָּׁפָל:
רַק מִבְּקִיעַ עָב תָּצִיץ
לוֹ תֵבֵל בִּיקָר,
וּמִתְּהוֹם אַשְׁדּוֹת מָיִם –
יְרַק שָׂדֶה וָכָר.
מראה הנוף ישתנה. קול נפץ עמום יבוא מעם ההרים.
צללי עבים שטים בחפזון על פני הארץ מסביב.
רודי הדיג יוצא מתוך הסכה; ורני הציד יורד מן הצור;
קוני הרועה בא וספל החלב על שכמו ונערו ספי אחריו.
רודי
הָבָה, יֶ'נִּי, אַל-תַּעֲמֹד! קוּם מְשֵׁה הַצִּנָּה, חוּשָׁה,
שַׂר הָעֵמֶק הַשָּׂב בָּא, וְסֵתֶר רַעַם לַקָּרַח
וּמִתֶּן הַצּוּר[4] הִנֵּה זֶה חָבַשׁ הַמִּצְנָפֶת,
וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים הַקָּרָה הִנֵּה בָאָה –
אֵין זֹאת כִּי קָרוֹב מְאֹד הַסָּעַר, לֹא יִתְמַהְמֵהַּ.
קוני
גֶּשֶׁם בֹּא יָבֹא, הַדַּיָּג. רְאֵה, צֹאנִי לוֹחֶכֶת
עֵשֶׂב לְתַאֲבָה וְכַלְבִּי יַחְפֹּר בֶּעָפָר בְּלִי חָדֶל.
ורני
הַדָּגִים הִנֵּה מְפַזְּזִים בַּיְאֹר, וּבֶן-הַשַּׁחַף
צָלֹל יִצְלֹל. אָכֵן הִתְחוֹלֵל יִתְחוֹלֵל סָעַר.
קוני לנער
שִׁית לֵב לַמִּקְנֶה, סֶפִּי, הַאֵין נִדָּח מִמֶּנּוּ?
ספי
אָיִן. גַּם לִזְלָה בָאָה. בַּמְצִלָּה אַכִּירֶנָּה.
קוני
אִם-כֵּן – לֹא-נִפְקַד מְאוּמָה. אֵין מַרְחִיק רְעוֹת כָּמוֹהָ.
רודי
אָכֵן יָפוּ, אַבִּיר הָרוֹעִים, מְצִלּוֹת מִקְנֶךָ!
ורני
גַּם הַמִּקְנֶה יָפֶה. הַלְּךָ, בֶּן-אַרְצִי, הָעֵדֶר?
קוני
לֹא-בֵרְכַנִי אֱלֹהִים עַד-כֹּה. כִּי שָׂכוּר הִנֵּהוּ
עִמָּדִי מִיַּד אֲדוֹנִי, הָאַלּוּף אַטִּינְגְּהֹזֶן[5].
רודי
נָאוֶה הָעֲנָק לְצַוַּאר הַפָּרָה וּלְגַרְגְּרוֹתֶיהָ!
קוני
גַּם-נַפְשָׁהּ יוֹדַעַת זֹאת, כִּי-עַל-כֵּן הִיא הַנְּגֶדֶת;
כִּמְעַט אֶחֱלֹץ עֶדְיָהּ וּמָנְעָה מִפִּיהָ אֹכֶל.
רודי
אַךְ הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ! מַה-יָּבִין בְּעִיר אֵין-דָּעַת!
ורני
אַל-תֹּאמַר כָּזֹאת. אָכֵן גַּם לַחַיָּה יֶשׁ-דָּעַת,
וְזֹאת נֵדַע אֲנַחְנוּ, הָרוֹדְפִים אַחֲרֵי יַעֲלֵי סָלַע,
אֲשֶׁר בְּצֵאתָם לַמִּרְעֶה, וְנִצַּב אֶחָד עַל-מִשִׁמָרֶת,
צָפֹה וְזָקֹף אֹזֶן; כִּמְעַט יָרִיחַ אִישׁ קֶשֶׁת
וְשָׁרַק לְאֶחָיו מְרָחוֹק וְהִזְהִירָם בְּקוֹל מִלָּכָד.
רודי אל הרועה
הֲתָעִיז מִקְנְךָ הַבָּיְתָה?
קוני
כֵּן. הָאַלְפִּים לֻחָכוּ.
ורני
יַצְלִיח דַּרְכְּךָ אֱלֹהִים.
קוני
מִבִּרְכָתְךָּ אֲבָרְכֶךָּ!
אָכֵן דֶּרֶךְ אִישׁ כָּמוֹךָ עֲצוּמִים חַתְחַתֶּיהָ.
רודי
רְאוּ, הִנֵּה אֶחָד אִישׁ רָץ אֵלֵינוּ, וּבְכָל-כֹּחַ.
ורני
אָנֹכִי יְדַעְתִּיו, הֲלֹא זֶה בּוֹמְגַּרְטֶן אִישׁ אַלְצָלָן[6].
קוֹנְרַד בומגַרְטֶן בא כל עוד נשמה בו, דחוף ומבהל.
בומגרטן
בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הַשַּׁיָּט – הַצִּנָּה! הַצִּנָּה הָבָה!
רודי
לְאַט, לְאַט לְךָ, הָאִישׁ. מָה הַחִפָּזוֹן?
בומגרטן
הַתִּירֶנֶּה!
אֶת-נַפְשִׁי מִמָּוֶת תַּצִּיל! מַהֵר הַעֲבִירֵנִי!
קוני
הֲלֹא תַגֶּד-נָא, עֲמִיתִי, מֶה הָיָה לָּךְ?
ורני
הֲנִרְדָּף אָתָּה?
בומגרטן לדיג
חוּשָׁה, הִנָּם בְּעִקְּבוֹתָי! פָּרָשֵׁי הַנְּצִיב הֵמָּה
אֲשֶׁר יָצְאוּ לִדְלֹק אַחֲרָי. הָהּ, בֶּן-מָוֶת אָנֹכִי
אִם-הַשֵּׂג יַשִּׂיגוּנִי.
רודי
עַל-מָה אֵפוֹא יִרְדְּפוּךָ?
בומגרטן
מַלְּטוּנִי וְאַחַר נְדַבֵּר.
ורני
הִנֵּה דָם בִּכְנָפֶיךָ –
מֶה הָיָה לָּךְ?
בומגרטן
הַשַּׁלִּיט אֲשֶׁר בְּרוֹסְבֶּרְג[6], נְצִיב הַמֶּלֶךְ... [7]
קוני
וָלְפֶנְשִׁיסֶן? הֲזֶה יִרְדְּפֶךָ?
בומגרטן
לֹא יוֹסֵף הָרֵעַ
זֶה. אֲנִי הִכִּיתִיו.
כּלם מתנודדים
יִשְׁמְרֵנוּ אֱלֹהִים! מֶה עָשִׂיתָ?
בומגרטן
אֶת-אֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה תַחְתָּי כָּל-אִישׁ בַּעַל נָפֶשׁ.
לִכְבוֹדִי וּכְבוֹד אִשְׁתִּי קִנֵּאתִי, וָאִנָּקֶם
בִּצְדָקָה וּבְמִשְׁפָּט מִיַּד מְנַאֲצָם בִּזְדוֹן רָשַׁע.
קוני
הֲנוֹעַז הַנְּצִיב לִשְׁלֹחַ יָדוֹ בִּכְבוֹד אִשְׁתֶּךָ?
בומגרטן
מֵהָפִיק אֶת –אַוַּת נַפְשׁוֹ מָנֹעַ מְנָעוּהוּ
אֱלֹהִים וְקַרְדֻּמִּי הֶחָד.
ורני
הַבְקַרְדֹּם בּוֹ פָגָעְתָּ?
קוני
בִּי, סַפֶּר-נָא אֵיךְ נָפַל דָּבָר? עַד אִם-כִּלִיתָ –
וְהַדַּיָּג יַתִּיר הַצִּנָּה.
בומגרטן
בַּיַּעַר הָיִיתִי.
חָטַבְתִּי עֵצִים. פִּתְאֹם וְאִשְׁתִּי נִבְהֲלָה הַיַּעְרָה
וְהִיא מִתְחַלְחָלֶת: הַנְּצִיב הִנֵּה פָקַד נָוֵנוּ
וַיְצַו לוֹ מֶרְחָץ. אַחֲרֵי כֵן הֶחֱזִיק בָּהּ וַיֹּאמָר
עַנּוֹתָהּ. אֶפֶס כִּי-נֶחְלְצָה מִיָּדוֹ וַתָּנָס
אֵלַי לְעֶזְרָה. שָׁמַעְתִּי וָאֶזְעֹם. רַצְתִּי כְרֶגַע
הַבַּיְתָה, וּבְמָצְאִי אֶת בֶּן-הַבְּלִיַּעַל שָׁמָּה,
וָאוֹרִיד קַרְדֻּמִּי עַל-גֻּלְגָּלְתּוֹ וָאֲרוֹצְצֶנָּה.
ורני
אָכֵן הֵיטַבְתָּ עֲשׂה. לֹא-יְחָרֶפְךָ אִישׁ עַל-כָּכָה.
קוני
הָרָשָׁע! אֶת-גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ הָשֵׁב הֵשִׁיב אֱלוֹהַּ!
שֹׁד אֻנְטֶרְוַלְדֶּן[8], חֲמַס עָם, עַל-קָדְקָדוֹ יָרָדוּ.
בומגרטן
הַדָּבָר נִשְׁמָע... שָׁלְחוּ לְתָפְשֵׂנִי... אִי שָׁמָיִם!
עוֹדֵנוּ מִשְׁתָּעִים פֹּה וְהָעֵת – אַלְלַי! – עוֹבָרֶת.
קול רעם נשמע.
קוני
חוּשָׁה-נָּא, הַדַּיָג, הֲלֹא תַעֲבִיר אֶת-אִישׁ הֶחָיִל.
רודי
לֹא עֶת-שׁוֹט עָתָּה. הַסְּעָרָה הִנֵּה זֶה הֵחֵלָּה.
נחַכֶּה עַד שָׁכְכָהּ מְעָט, אַחַר נַעֲבֹרָה.
בומגרטן
אֲהָהּ אֱלוֹהַּ!
חַכּוֹת לֹא אוּכָלָה, וּבְנַפְשִׁי הוּא הִתְמַהְמֵהַּ.
קוני אל הדיג
עֲשֵׂה, דַּיָּג, וּצְלָח. אַל תַּעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ.
בְּנֵי אָדָם אֲנָחְנוּ, עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה כֻלָּנוּ.
נהמת סופה ורעם.
רודי
סַעֲרַת תֵּימָן פָּרָצָה. רְאֵה, מַה-גָּאוּ הַמָּיִם.
יַד מִי תַּעְצָר-כֹּחַ חֲתֹר נֶגֶד גַּלִּים וָסָעַר?
בומגרטן חובק ברכיו
חוּס-נָא, אָחִי, וֵאלֹהִים יָשִׁיב לְךָ כִּגְמוּלֶךָ.
ורני
הֲלֹא בְנֶפֶשׁ הָאִישׁ הוּא. חֲמָל-נָא, הֵשַּׁיָּט, רַחֲמֵהוּ.
קוני
הֵן אֲבִי בַיִת הוּא; אִשָּׁה וִילָדִים לוֹ בַבָּיִת.
הרעמים נשנים.
רודי
גַּם-נַפְשִׁי אֲנִי תִּיקַר בְּעֵינַי וְלֹא אַשְׁחִיתֶנָּה,
גַּם-לִי אִשָּׁה וִילָדִים בְּבֵיתִי. הַבִּיטוּ שָׁמָּה:
הַמְּצוּלָה רֹתַחַת כֻּלָּהּ, מֵימֶיהָ יְגֹעָשׁוּ,
עַד מַעֲמַקֵּי תְהֹמוֹת כָּל-נִבְכֵי הַיְאֹר נִנְעָרוּ.
לִבִּי לִבִּי לְאִישׁ הֶחָיִל, אַךְ מֵהוֹשִׁיעֵהוּ
תִּקְצַר יָדִי, וְאַתֶּם עֵדָי. יוֹשׁיעֵהוּ אֱלוֹהַּ.
בומגרטן עודנו כורע
וּבְכֵן אֵין כָּל-יֶשַׁע לִי וּבְיַד אוֹיְבֵי אֶפֹּלָה,
וּבְעוֹד חוֹף מִקְלָטִי לְנֶגְדִּי וּבְעֵינַי אֶרְאֶנּוּ,
הִנֵּה הוּא נֹכַח פָּנַי וְצַעֲקָתִי תַשִּׂיגֵהוּ,
וְהִנֵּה גַם-הַצִּנָּה עִמִּי אֲשֶׁר תְּמַלְּטֵנִי שָׁמָּה,
וַאֲנִי פֹּה בְרָעָתִי וּבְצָרַת נַפְשִׁי אֶשְׁכָּבָה.
קוני
רְאוּ, מִי הָאִישׁ הַבָּא שָׁם?
ורני
טֶל מִבֻּרְגְּלֶן[9] הַהֵלֶךְ.
טל בא בקשתו.
טל
מִי בָכֶם הָאִישׁ הַמִּתְחַנֵּן לְיֵשַׁע וּלְעֵזֶר?
ורני
אִישׁ אַלְצֶלֶן הוּא, וּבְקַנְאוֹ לִכְבוֹדוֹ וַיָקָם
עַל נְצִיב הַמֶּלֶךְ, עַל-וָלְפֶנְשִׁיסֶן, וַיְמִיתֵהוּ –
הוּא הוּא הַנְּצִיב הַשּׁוֹכֵן בִּמְצוּדַת רוֹסְבֶּרְגְּ – עַתָּה
יִדְלְקוּ פָּרָשֵׁי הַנְּצִיב אַחֲרָיו וּבְעִקְּבוֹתָיו הֵמָּה,
הַנִּרְדָּף יִתְחַנֵּן אֶל-הַשַּׁיָּט לְהַעֲבִירֵהוּ,
אַךְ זֶה לֹא-יֹאבֶה לוֹ, כִּי-יָרֵא מִפְּנֵי הַסָּעַר.
רודי
הִנֵּה בָזֶה טֶל, הֲלֹא גַם הוּא מִיּוֹדְעֵי הַשָּׁיִט,
יַגֶּד-נָא, הֲיֵשׁ לִצְלֹחַ עַתָּה מְצוּלַת הַמַּיִם
אִם לֹא?
טל
אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַהַכְרֵחַ.
רעמים אדירים, היאור הולך וסוער.
רודי
הַלְפִי הַשְּׁאֹל אֶתְנַפָּל? אַךְ חֲסַר דַּעַת יַעֲשֶׂנָּה!
טל
הַדְּאָגָה לְנַפְשׁוֹ – אִישׁ הַלֵּב אַחֲרוֹנָה יְשִׂימֶנָּה.
שַׁיָּט, בְּטַח בֵּאלֹהִים וּמַלְּטָה נִרְדָּף מִמָּוֶת.
רודי
בְּעוֹדְךָ עַל-חוֹף מִבְטַחִים – מַה-קַּל מֵעֲצַת שְׂפָתָיִם.
הִנֵה פֹה הַצִּנָּה, וְהִנֵּה הַיְאֹר – נַס אָתָּה!
טל
הַיְאֹר יֵשׁ יִשְׁקֹט מִזַּעְפּוֹ, אַךְ לֹא הַנְּצִיב. קוּמָה
הַצִּילֵהוּ, שַׁיָּט!
הרועים וּוֶרני יחד
הַצִּילֵהוּ, הַצִּילֵהוּ!
רודי
וִיהִי אָחִי הָאִישׁ, וִיהִי בְּנִי יְלִדְתִּיו, חֵי אָנִי
אִם-אֶעֱשֶׂנָּה. הַיּוֹם יוֹם שִׁמְעוֹן וִיהוּדָה[10] לָנוּ,
עַל-כֵּן יִתְגָּעַשׁ הַיְאֹר וּמֵימָיו חֳמַרְמָרוּ:
אֶת-קָרְבַּן שְׁנָתוֹ יִדְרֹשׁ.
טל
מַה-בֶּצַע בְּדִבְרֵי רוּחַ?
הָעֵת דּוֹחֶקֶת, וְהָאִישׁ נִרְדָּף וּמְבַקֵּשׁ יֵשַׁע.
דַּבֵּר, הַשַּׁיָּט, הַעוֹבֵר אָתָּה?
רודי
לֹא, לֹא אָנִי.
טל
אִם-כֵּן, אֵפוֹ – בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הָבָה הַצִּנָּה הֵנָּה.
אָנֹכִי בְּכֹחִי הַדַּל אֲנַסֶּה, אוּלַי אַצְלִיחַ.
קוני
הֶאָח, טֶל אַמִּיץ הַלֵּב!
ורני
כֹּה יַעֲשֶׂה גִּבּוֹר צָיִד!
בומגרטן
פּוֹדִי וְגוֹאֲלִי אָתָּה, טֶל! מַלְאָכִי הַמּוֹשִׁיעַ!
טל
מִכַּף הַנְּצִיב וּזְדוֹנוֹ אָכֵן אוֹשִׁיעֲךָ אָנִי,
אוּלָם מִיַּד מַיִם זֵידוֹנִים לֹא לִי הוֹשֵׁעַ,
אֶפֶס כִּי-טוֹב נָפְלְךָ בְּיַד אֱלֹהִים מִנְּפֹל בְּיַד גָּבֶר.
אל הרועה
עֲמִיתִי, הֲלֹא תְנַחֵם אֶת-אִשְׁתִּי אִם-יִקְרֵנִי פֶגַע,
אֲנִי הֵן עָשִׂיתִי אֶת-אֲשֶׁר לִבְלִי עֲשׂוֹת לֹא-יָכֹלְתִּי.
קופץ ויורד אל הצנה.
קוני אל הדיג
הֵן לִמֻּד שַׁיִט אָתָּה, וַאֲשֶׁר הֶעְפִּיל טֶל עֲשׂהוּ
אוֹתוֹ לֹא-מָצָא לִבְּךָ אָתָּה?
רודי
גַּם אַנְשֵׁי חַיִל
טוֹבִים וּגְדוֹלִים מִמֶּנִּי לֹא יַעֲשׂוּ כְמַעֲשׂהוּ.
אֶחָד הוּא טֶל בֵּין הֶהָרִים, אֵין שֵׁנִי כָּמוֹהוּ.
ורני עולה על הצור
הִנֵּה הִתִּיק. יוֹשִׁיעֲךָ אֱלֹהִים, שַׁיָּט עַז-נָפֶשׁ!
רְאֵה, אֵיכָה תָחוֹג תָּנוּעַ הַצִּנָּה עַל כֶּתֶף
הַגַּלִּים!
קוני מעל שפת היאור
הַשִּׁבֹּלֶת עֲבָרַתָּה, הִיא נֶעֱלָמָה.
וּרְאֵה, הִנֵּה שָׁבָה וַתִּגָּל. בִּזְרֹע כֹּחַ
בֵּין מִשְׁבְּרֵי מַיִם עַזִּים אַמִּיץ הַלֵּב יַנְחֶנָּה.
ספּי
הִנֵּה פָרָשֵׁי הַנְּצִיב דֹּהֲרִים וּבָאִים הֵנָּה.
קוני
חַיֵּיכֶם, הֵם הֵם. אָכֵן הַתְּשׁוּעָה בְּעִתָּה בָּאָה.
עדת פרשים.
פרש ראשון
אֵיפֹה הָרוֹצֵחַ אֲשֶׁר הִסְתַּרְתֶּם? הוֹצִיאוּהוּ!
פרש שני
בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה נָס. פֹּה הוּא. לַשָּׁוְא תַּחְבִּיאוּהוּ.
קוני ורודי
אֶת-מִי תְבַקְשׁוּ, פָּרָשִׁים?
פרש ראשון בהגלות לו הצנה
מַה-זֹּאת, שֵׁדֵי שָׁחַת!
ורני מלמעלה
הֲבַצִּנָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁוּ? הַרְדִּיפוּהוּ!
דִּלְקוּהוּ מְהֵרָה אוּלַי יִתָּפֶשׂ.
פרש שני
לִבְכוֹר מָוֶת!
הִתְמַלֵּט הַנָּבָל!
פרש ראשון לרועה ולדיג
אַתֶּם נְתַתֶּם לוֹ יָדָיִם,
וְלֹא תִנָּקוּ. פָּרוֹץ בְּעֶדְרֵיהֶם! הָרוֹס הָאֹהֶל!
שָׂרֹף וְהַחֲרֵב עַד אֵין פְּלֵיטָה! הַחֲרֵם וְהַכּוֹת אָרְצָה!
ספּי נבהל אחריהם
אֲהָהּ, שְׂיוֹתָי!
קוני
אוֹי, אוֹי, עֲדָרָי!
ורני
אַנְשֵׁי דָמִים וָרָשַׁע!
רודי סופק כפיו
אֵל אֱמוּנָה וָצֶדֶק! הֲיָבֹא עוֹד גּוֹאֵל לָאָרֶץ!
הערות שוליים עריכה
- ^ יְאוֹר אַרְבַּעַת גְּלִילוֹת הַיַּעַר – (VIERWALDSTATTERSEE), היאור שבין ארבעת הגלילות: אוּרִי, שְׁוִיץ, אֻנְטֶרְוַלְדֶּן, לוּצֶרְן (אוּרִי במזרחית דרומית, שׁויץ במזרחית צפונית, אֻנְטֶרְוַלְדֶּן במערבית דרומית, לוּצֶרְן במערבית צפונית).
- ^ שְׁוִיץ – עיין הערה הקודמת: והוא אחד משלשת הַקַּנְטוֹנִים (המדינות) הקדומים של ארץ שְׁוֵיצִיָּא: אוּרִי, שְׁוִיץ, אֻנְטֶרְוַלְדֶּן, שעליהם בא הספור הספר זה; ואף בירת קַנטון זה – שְׁוִיץ שמה.
- ^ רָאשֵׁי הַצּוּרִים – והוא הר הַקֶן (Haken) באַלְפִּים של שְׁוִיץ (גבהו 1400 מֶטֶר) ועליו שְׁנֵי שִׁנֵּי סלעים: מִתֶּן ((Mythen הגדול וּמִתֶּן הקטן.
- ^ מִתֶּן הַצּוּר – עיין הערה הקודמת.
- ^ אַטִּינְגְּהוֹזֶן – כפר בקַנטון אוּרִי, מקום מושב אלופים באותו פרק.
- ^ רוֹסְבֶּרְגְּ – הר באַלְפִּים של שְׁוִיץ ממזרח לימה של צוּג (גבהו 1583 מֶטֶר).
- ^ נְצִיב הַמֶּלֶךְ – שהעמידו אַלְבְּרֶכְטְ הראשון (1250 – 1308) בנו של רוּדוֹלְף מֵהַבְּסְבֻּרְגְּ, דֻכּס אוֹסְטְרִיָּא וקיסר למדינות אשכנז. ואשכנז של אותם הימים מדינות מדינות היתה, שהיו עומדות ברשות עצמן. מדינה ושרָהּ מדינה ומושלה, ואף מדינות שוֵיציא בתוכן שהיו אציליהם מנהיגים בהם; וכל עמי אשכנז כולה היו שמים עליהם קיסר לשליט עליון על כל מושלי המדינות. ומושלי בית הַבְּסְבּוּרְגְ דוכסי אוסטריא היו כשליטי מדינה, ותפקיד כפול היה להם שהיו גם קיסרים על כל מושלי אשכנז, ובכח הקיסריות היו הולכים וכובשים כמה מארצות אשכנז שלא כדין ועשו את יושביהן נתיני אוסטריא לכל דבר, ונעשתה ארצם חלק מדוכסות אוסטריא. ואף לארצות שוֵיציא רצו לעשות כך והעמידו נציבים, שהיו בתחלה כשלוחי הקיסריות, ואחר כך התחילו לוחצים את העם כדי לשעבדם.
- ^ אֻנְטֶרְוַלְדֶּן וְאוּרִי – עיין ערך שְׁוִיץ (הערה 2).
- ^ בֻּרְגְּלֶן – כפר בְּקַנְטוֹן אוּרִי, סמוך לעיר אַלְטְדּוֹרְף.
- ^ שִׁמְעוֹן וִיהוּדָה – שלוחי הנוצרי, ויום כ"ח באוקטובר נקרא על שמם; ובפי המוני העם יום מוכן לפורענות הוא.