התקווה

התקווה (הַתִּקְוָה) היא המנון מדינת ישראל המבוסס על השיר תקוותנו מאת נפתלי הרץ אימבר.

התקווה
סוגה	התקווה
מספר היצירה באקו"ם	039164
מילים	נפתלי הרץ אימבר
לחן	לחן עממי

הנוסח המובא כאן אינו הנוסח המלא, אותו שרים בחו"ל.

התקווה

כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומייה,
ולפאֲתי מזרח קדימה
עין לציון צופייה;

עוד לא אבדה תקותנו,
התקווה בת שנות אלפיים,
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים.

טקסט מנוקד

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם

הערות

במקור השיר שהתקבל היה שני הבתים הראשונים מתוך "תקוותנו" : כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָה וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַין (עינו) לְצִיוֹן צוֹפִיָה עוֹד לא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ הַתִּקְוָה הַנוֹשָׁנָה לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ לָעִיר בָּהּ דָוִד חָנָה

אותו המשיכו לשיר בחו"ל

אך השינוי העיקרי נערך בשנת 1905 על ידי יהודה לייב מטמן כהן, מורה בביה"ס בראשון לציון: מטמן (לימים: מטמון) כהן המיר את המשפט "לשוב לארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה" שבבית השני ב"להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים," ואת הצירוף: "התקווה הנושנה" המיר ב"התקווה שנות אלפיים". המלחין חנינא קרצ'בסקי שעיבד את "התקווה" למקהלה בראשית ימי השלטון הבריטי, הוא האחראי לתוספת התיבה "בת":

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ הַתִּקְוָה (בַּת) שְׁנוֹת אַלְפַּיִם לִהְיוֹת עָם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ אֶרֶץ צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַיִם

ראו גם

• תקוותנו – הנוסח המקורי עליו מבוסס ההמנון הקיים.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: התקווה