התורה והמצוה על במדבר ח כה

<< | התורה והמצוה על במדברפרק ח' • פסוק כ"ה |
ב • ג • ד • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ח', כ"ה:

וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָעֲבֹדָ֑ה וְלֹ֥א יַעֲבֹ֖ד עֽוֹד׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ח כה:

יב. מבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו , יש הבדל בין עבודה לשרות. שעבודה הוא מה שיש בה יגיעה והשרות אין בו יגיעה. אבל גם דבר שאין בו יגיעה רק שהוא עבודת ה' מיוחד בפני עצמו קרוי עבודה. ועל כן ממה שנאמר ושרת את אחיו ידעינן שחוזר לנעילת שערים ולעבודת בני גרשון שהיא מלאכה שאין בה יגיעה ואינה עבודה בפני עצמה, רק מסייע את אחיו. לאפוקי מלאכת השיר, הגם שהיא מלאכה שאין בה יגיעה היא עבודה חשובה בפני עצמה ונכלל בכלל ועבודה לא יעבוד.

ורש”י ז”ל כתב שחוזר לעבודת השיר גם כן ולא כן דעת הספרי. והרמב”ן הביא ראיה ממ”ש בחולין יכול אף בשילה ובית עולמים ת”ל לעבוד עבודה ועבודת משא לא אמרתי אלא בזמן שעבודה בכתף. והרי עבודת עבודה היא השיר כמ”ש רש”י שם אם כן אף לשיר נפסלו בזמן שהעבודה בכתף עיי”ש.

ור' יהודה מדייק מ”ש שנית ועבודה לא יעבוד שהוא מיותר, שבא לדייק שרק מי ששרת את אחיו עבודה לא יעבוד שהוא הלוי שעומד לשרת ולסייע להכהנים הם נזהרו שלא יעבדו יותר מחמשים רק ישרתו. אבל הכהן שאינו משרת יעבד גם אחר חמשים כי לא יוכל לקיים בו ישרת את אחיו. ומ”ש אבל משנכנסו לארץ אין נפסלים אלא בקול, מובא בחולין ולמד לה מקרא.

והנה נוסחת הספרים אין לה פי' והמפ' נדחקו. והגר”א מחק כל מאמר ר' יהודה אומר והכניס מאמר אחר במקומו וזה נוסחו. רבי אומר הואיל ואמרה תורה עבוד בכ”ה ולא יעבוד בחמשים, אם למדתי שעובד בכ”ה כל עבודות כך לא יעבוד מחמשים כל עבודות. ת”ל לא יעבוד עוד ושרת את אחיו. וגרסתי טובה ואמיתית, ועי' מה שהאריכו בענין זה הרמב”ם בס' המצות (מצוה ל”ד) והרמב”ן בהשגותיו (בשרש השלישי) והמג”א. ובמ”ש די להבנות דברי הספרי על פי דרכנו.





קיצור דרך: mlbim-bm-08-25