התורה והמצוה על במדבר ה יט

תבנית:ניווט קטעים זמני


פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ה יט:

נט. והשביע אותה הכהן , למה חזר שם הכהן פי' מפני שהיינו טועים שהוא הדין אם נשבעת מאליה, דהא בשבועת העדים כתיב ושמעה קול אלה ובכל זאת חייב אף בנשבע מפי עצמו. וכן בשבועת ביטוי מפורש נפש כי תשבע, ולכן חזר שם הכהן וכפל (בפסוק כא) והשביע הכהן שיהיה דוקא על ידי כהן.

ס. ואמר אל האשה יש פה זרות גדול, כי מבואר אצלנו שאין מדרך הלשון להחזיר את השם בכל פעם רק ירמזנו על ידי כנוי. ועל כל פנים גם במקום שיזכיר שם הפעול כמו בתחלת ענין יזכירם בפעם הראשון ואחר כך יבא בכנוי. ופה בא זרות גדול שאמר תחלה והשביע אותה ואחר כך הזכיר שם האשה. מזה דרשו חז"ל בספרי ובסוטה (דף ל) שבא ללמד שיאמר אל האשה ביחוד היינו כפי הלשון שהיא מבינה.

ור' ישמעאל אמר שזה נדע ממה שאמר ואמרה אמן, שלא יצדק אמירת אמן על דבר שאינו יודע ענינו. ואין לומר שאמירת אמן הוא על האלה שבפסוק כ"א לא על השבועה שבפסוק י"ט, ורק האלה צריך שיאמר בלשון שמבינה לא השבועה, דהא אמר יתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך והיא אומרת אמן גם על השבועה כמו שיתבאר. ופי ר' ישמעאל שמה שאמר ואמר אך האשה, פירושו שכבר אמר קודם השבועה. שתחלה היה צריך לאמר לה וללמדה סדר השבועות ואח"כ משביעה. ואם כן שעור הכתוב ואמר אל האשה והשביע אוחה, ובזה בא שם האשה כדין, כי מה שאמר ואמר אל האשה, הוא תחלת המאמר.

ומה שאמרו שהכהן מלמדה סדר השבועה הוא מה שאמר בסוטה (דף ל"ב ע"ב) ת”ר והשביע אותה בכל לשון שהיא שומעת. על מה היא שותה ובמה היא שותה על מה נטמאת וכו' שלא להוציא לעז על מים המרים עיי"ש.

סא. אם לא שכב איש אותך , שעור הכתוב אם לא שכב איש אותך תחת אישך. ובאשר יצויר ששכב איש אותה באונס או בשוגג, לכן הוסיף ואם לא שטית טומאה. שאם לא שטית טומאה בשכיבה זו שלא היה במזיד וברצון, לא חל השבועה (ובחינם נדחקו המפ' בזה).

ומה שאמר הנקי פי' הרב”ע שבא צווי במקום עתיד כמו ומות בהר. ר"ל תהיה נקיה. וממילא מכלל הן אתה שומע לאו, רק שפותחים בזכות. וסבירא ליה להת"ק כמה שאמר במשנה דסוטה (דף ו) שקודם שנמחקה המגלה מאיימין עליה שלא תשתה.

ור' ישמעאל סבירא ליה שמה שאמר הנקי הוא צווי שמצוה לה שאם היא טהורה תנקה את עצמה מן החשד על ידי שתית המים המרים ולא תמנע מלשתות. וממילא נשמע שאם אינה טהורה לא תשתה ותחנק בגרונה שלא יכנסו המים לתוכו. ומבואר שר' ישמעאל סבר שגם קודם מחיקת המגלה יש לדבר על לבה שתשתה שלא כשטת הגמרא (שם ע"ב). והגמרא לא רומז רצה לתרץ מה שמקשה מבריתא שאמר שמאימין עליה שתשתה, שבריתא זו ר' ישמעאל היא, כי רצה לקיים הברייתא כפי ההלכה, שלא פסקינן כר' ישמעאל.



קיצור דרך: mlbim-bm-05-19