השתפכות הנפש/מב

<< · השתפכות הנפש · מב · >>

אָמַר: אֲפִלּוּ אִם הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהוּא אַף־עַל־פִּי־כֵן יְחַזֵּק וִיאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר שֶׁיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ, הֲלֹא אִם אֲנִי רָחוֹק בְּעֵינַי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ מֵחֲמַת רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי, אִם כֵּן אַדְּרַבָּא, עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל יְדֵי דַּיְקָא כִּי הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ מִתְּפִלַּת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תְּפִלָּה וְיַלְפִינַן מִקְּטֹרֶת שֶׁהָיָה בָּהּ חֶלְבְּנָה. וְאִם כֵּן אִם אֲנִי כְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, אִם כֵּן אַדְּרַבָּא, כָּל שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל יָדִי דַּיְקָא וְכַנַּ"ל וּבְוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם שֶׁיִּשְׁמַע וִיקַבֵּל גַּם אֶת תְּפִלָּתִי כִּי אַדְּרַבָּא, דַּיְקָא עַל יָדִי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בְּלֹא חֶלְבְּנָה נִמְצָא שֶׁגַּם חֶלְבְּנָה הוּא שְׁלֵמוּת הַקְּטֹרֶת וּכְמוֹ כֵן הוּא לְעִנְיַן תְּפִלָּה וְכַנַּ"ל שֶׁבְּלֹא תְּפִלָּתִי הַגְּרוּעָה הַמִּצְטָרֶפֶת לִתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה שְׁלֵמוּת לְהַתְּפִלָּה (שָׁם, סִימָן רצ"ה). וְעַיֵּן עוֹד הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְעִנְיַן תְּפִלָּה בְּ"שִׂיחוֹת־הָרַ"ן" (אוֹת רפ"ג) מַה שֶּׁאָמַר לְעִנְיַן בְּנֵי־הַנְּעוּרִים, שֶׁעַל־פִּי־רֹב מְבַלְבֵּל אוֹתָם בִּתְפִלָּתָם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי בִּקְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג, וְעַל כֵּן כְּשֶׁעוֹמְדִים אַחַר־כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל, קָשֶׁה עֲלֵיהֶם מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל. וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הִזְהִיר עַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל, וּמָה דַהֲוָה הֲוָה, וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לִשְׁכֹּחַ הַכֹּל לְגַמְרֵי וּלְהִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה כָּרָאוּי תָּמִיד אֵיךְ שֶׁהוּא וְלִבְטֹחַ בַּה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה וּלְהִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי. וְאָמַר, שֶׁעַל זֶה הִצְטַעֵר אַבָּא בִּנְיָמִין עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא סָמוּךְ לְמִטָּתִי; מִטָּה הִוא לְשׁוֹן זִוּוּג, וְזֶהוּ עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתִי, הַיְנוּ שֶׁאוּכַל לְהִתְפַּלֵּל אַחַר־כָּךְ בְּסָמוּךְ מִיָּד, וְלֹא יְבַלְבֵּל הָעִנְיָן הַזֶּה אֶת תְּפִלָּתִי כְּלָל.