השתפכות הנפש/טז
מְעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים דִּבֵּר עִם אֶחָד וְאָמַר לוֹ, שֶׁעִקַּר אֲמִירַת תְּהִלִּים לוֹמַר כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עַל עַצְמוֹ. וּפֵרֵשׁ לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, קְצָת כִּי כָּל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהֶם הַכֹּל צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל עַצְמוֹ עַל מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו עִמּוֹ. (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה לְעֵיל בְּסִימָן ט') וְשָׁאַל הָאִישׁ אוֹתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֵיךְ יְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ בְּהַפְּסוּקִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ. כְּגוֹן שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הֵשִׁיב לוֹ. גַּם זֶה צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל עַצְמוֹ. כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה. שֶׁבָּזֶה הוּא בְּחִינַת חָסִיד וְכַיּוֹצֵא. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הֲלֹא אֵצֶל יְהוֹשָׁפָט כְּתִיב (דִּבְרֵי־הַיָּמִים ב' י"ז): וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'. שֶׁבְּדַרְכֵי הַשֵּׁם וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הִגְבִּיהַּ לִבּוֹ קְצָת; עוֹד אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הֲלֹא בַּבֹּקֶר אָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָּה מָה אָנוּ מַה חַיֵּינוּ וְכוּ' וְאָנוּ מַקְטִינִים עַצְמֵנוּ מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים, אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ וְכוּ'. שֶׁאַחַר־כָּךְ אָנוּ מְחַזְּקִים עַצְמֵנוּ וּמְסַפְּרִים אֶת גְּדֻלָּתֵנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ בְּנֵי בְּרִיתוֹ זֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכוּ'. כִּי כָּךְ צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כַּנַּ"ל; וְעַיֵּן בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק רִאשׁוֹן סִימָן רפ"ב מַה שֶׁכָּתַב עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" וּמוּבָא לְקַמָּן בְּאוֹת ס"ז (שָׁם, סִימָן קכ"ה.