השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה
פרק ג
עריכהפרק ג הלכה ה
עריכהכיצד סדור הפרשיות כו' עד אם החליף סדור זה פסולות: כתב הראב"ד ז"ל, רבינו האי ז"ל אינו אומר כן אלא הויות באמצע קדש מימין המניח והיה כי יבאך סמוך לה שמע משמאלו והיה אם שמע סמוך לה באמצע והוא בהיפך לקורא שכנגדו והקורא קורא כסדרן על שמע והיה אם שמע נאמר שהוא כסדר הקורא בתורה מימין לשמאל והמחבר הזה שם הברייתא השנויה בגמרא מימין הקורא והברייתא שהביאו בקושיא ואמרו והא תניא איפכא שם אותה לימין המניח והוא תימה שהגמרא הניחה סדר המניח שעושה המצוה ופירשה סדר הקורא שאין לנו צורך בקריאתו ועוד כי שמע והיה אם שמע לפי פשוטה מן הראש הוא מתחיל ולא מן האמצע ולדברי זה המחבר לעולם שמע מן האמצע ולפיכך תפס הגאון ז"ל דרך פשיטות הגמרא ושם הויות באמצע עכ"ל:
פרק ד
עריכהפרק ד הלכה יח
עריכהבמה דברים אמורים בבית הכסא הקבוע כו': כתב הראב"ד ז"ל, נראה בגמרא דבית הכסא עראי משתין בהן ותפילין בראשו אבל לא יטלם בידו משום קינוח הניצוצות והכי כתב רב אחא ז"ל עכ"ל:
פרק ו
עריכהפרק ו הלכה א
עריכהעשרה תנאים כו' עד ויהיו לו דלתות: כתב הראב"ד ז"ל, שיהיו לו דלתות לא נאמר אלא משום היכר ציר ובשער שבין שני בתים שיש לשניהם יציאה מכאן ומכאן ואין ניכרת ביאתה לשער האמצעי אלא בהיכר ציר שבו ולפיכך אמר לו קבע דשי ברישא עכ"ל:
פרק ו הלכה ז
עריכהמפני שאינן עשויין לדירה: כתב הראב"ד ז"ל, תמיה אני על שער הגינה שפטר שאם יש בו בית הרי הוא חייב ואם אין שם בית הרי הוא פטור מה צורך לומר והלא אף בית שאינו מקורה אמר שהוא פטור, ואולי אע"פ שיש בה שומירה לגנה אמר שהיא פטורה לפי שאינה קבועה כדי שיתחייב לא בית שער שלה ולא שער הגינה עכ"ל:
פרק ו הלכה ט
עריכהשתי סוכות של יוצרים כו' עד לפי שאין לה קבע: כתב הראב"ד ז"ל, אף הפנימית אין לה קבע:
פרק י
עריכהפרק י הלכה ד
עריכהאבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה: כתב הראב"ד ז"ל, אין דעתי נוחה מזה הפירוש, ושמעתי הלוחות שהמפטיר והמתרגם עומדין עליהם בשעת שימוש, ומה שאמרו שאין בהם קדושה כלומר שאין בהם קדושת תשמיש ספר תורה אבל יש להן קדושת בית הכנסת והכי איתא בירושלמי עכ"ל:
פרק י הלכה ו
עריכהולא יאחוז כו' עד עליה: כתב הראב"ד ז"ל, ואם היה מקום גבוה טפח וס"ת מונח עליו מותר והכי איתא בירושלמי עכ"ל: