השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות גירושין
פרק א
עריכהפרק א הלכה יד
עריכהאבל אם כתב וכו': א"א, מכלל דכתב סופר ועד אחד אינו פוסל לכהונה וזה אינו כלום. אפשר דלשמואל אם נשאת הולד כשר ולדעת רב אפי' ריח גט אין בו אין השכל מורה כן, עכ"ל:
פרק א הלכה יח
עריכההרחיק את העדים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, חוכך אני בזה להחמיר, שמא תתן תנאי בגט באותן שני שטין ותוציא גט בעדי חתימה ונמצא זה כמזוייף מתוכו דאתי למסמך על עדי חתימה עכ"ל:
פרק א הלכה כה
עריכהגט שיש עליו עדים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, טעה במאוחר דכשר להנשא בו ולא תימא לזמן הגט אלא מדקיימא בבית דין בגיטה או שנתנו לה בעדים ולא הזכיר לה איחור זמן מותרת להנשא מיד לפי שאינו יכול לקלקלה. ואומר אני שאוכל את פירותיה עד אותו זמן ואינה גובה כתובתה עד אותו זמן שלכך איחרו וכמי שהתנה עמה הוא. וכל הפוסל גט מאוחר מפריז ומפסיד ותועה דאי היה פסול עד שהשיב רבי את ר' חנינא ב"ג משטר מאוחר ומתרץ קסבר אין כותבין שובר ישיב עליו מגט שאינו יכול לתרץ אלא ש"מ לדברי הכל כשר. ואני הוא המזכה ומזכה אני במקומי שאם היה פסול לא לשתמיט תנא וליתנייה ולימא ובגיטין בין מוקדם בין מאוחר פסול כדקא מפליג בפרוזבול, עכ"ל:
פרק א הלכה כו
עריכהחתך ממנו הזמן כו': כתב הראב"ד ז"ל, חתך ממנו הזמן ונתנו לה לכתחלה לא תנשא שהרי משלשה גיטין פסולין הוא זה, עכ"ל:
פרק ב
עריכהפרק ב הלכה ה
עריכהוצריך שיאמר הבעל וכו': כתב הראב"ד ז"ל, בגמרא שלנו הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר וכו' פרק קורדיקוס, עכ"ל:
פרק ב הלכה יג
עריכהספק הפיל עצמו וכו': כתב הראב"ד ז"ל, זה הספק בירושלמי מצא אותו ושם אמרו אם על אתר נפל ה"ז גט אם לאחר שעה אין זה גט, עכ"ל:
פרק ג
עריכהפרק ג הלכה ו
עריכהאמר לסופר כתוב וכו' לארוסתי: כתב הראב"ד ז"ל, דוקא שזמן הגט אחר הנישואין אבל אם כתב זמן גט מן האירוסין אינו גט משום דהוי גיטה קודם לבנה עכ"ל:
פרק ג הלכה י
עריכההואיל ועבר אדם שם וכו': כתב הראב"ד ז"ל, בלבול אני רואה כאן, למעלה אמר שאם לא שהה אדם שם זהו מיד וכאן הוא אומר שאם עבר אע"פ שלא שהה חוששים ואם יאמר מפני שהוחזקו שני יוסף בן שמעון לא מצינו בגמרא הפרש כשמצאו לאלתר בין שיירות מצויות לשאינן מצויות ובין הוחזקו לשלא הוחזקו שהכל כשר ולא חלקו בהן אלא כשמצאו לאחר זמן והוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת ר"ל באותה העיר הכתובה בגט יוסף בן שמעון דממתא פלונית וכמדומה לי שלא כיון לזה הפירוש, עכ"ל:
פרק ג הלכה יא
עריכההיה לעדים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, ואפילו לשליח עכ"ל:
פרק ג הלכה יג
עריכהואם כתב כו': כתב הראב"ד ז"ל, נראה לי והוא שיהא רגיל באותה חניכה יותר, עכ"ל:
פרק ד
עריכהפרק ד הלכה ח
עריכהאחד מן העדים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, דבר זה מצאו בתוספתא ולא כמ"ש אלא כך אמרו גט שכתבו בה' לשונות וחתמו עליו ה' עדים בה' לשונות פסול אבל אם חתמו עליו באחת מן הלשונות לא שמענו ואפשר שהחתימה מצרפן, עכ"ל:
פרק ד הלכה יד
עריכההרי שכתב וכו': כתב הראב"ד ז"ל, כתב גאון כל אלו הדקדוקים כשהבעל עומד ומערער, עכ"ל:
פרק ד הלכה טו
עריכהוכן גט שנמצא קרוע וכו': כתב הראב"ד ז"ל, אם גט מקוים הוא למה יפסל מהיותה מגורשת שלא אמרו פסול אלא שלא תגבה בו אומרין שכבר גבתה בו וקרעוהו ב"ד, ודומה לי שלא הסכים יפה להלכה עכ"ל:
פרק ה
עריכהפרק ה הלכה ז
עריכהכיצד ב' קופות וכו': כתב הראב"ד ז"ל, זה אינו כלום דגמרא על שולים דחיצונה קא קפיד ומוטה על צדה אין לה עסק בכאן, עכ"ל:
פרק ה הלכה יא
עריכהשאף על פי שדיורין כו': כתב הראב"ד ז"ל, לא ידעתי מהו זה ואנו לענין השאלת מקום הגט אנו מפרשים שאע"פ שאמרו חד מקום מושלי אינשי אבל תרי לא אע"פ שהללו שני גגין הם של שני דיורין לגבי גט כגג אחד דמו, עכ"ל:
פרק ה הלכה יד
עריכהכיצד הוא קרוב לו וכו': כתב הראב"ד ז"ל, תמה אני אחר שהסכימו בסוף שאין מתירין אותה לינשא ואם מת צריכה חליצה מכולן עד שיגיע גט לידה למה הוצרך לאלו החקירות ואולי לדעת את שאינה מגורשת כלל, עכ"ל:
פרק ו
עריכהפרק ו הלכה ז
עריכהאבל הנשים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, ואם נתקיים בחותמיו ולא הוצרך לומר בפני נכתב בפני נחתם למה אם הביאו פסול. ועוד כשסמכו עליו למה אינו גט אלא שלא תנשא עליו ע"כ. עוד השיג עליו וכתב לא ידעתי מאין הוציא זה ועבד ועכו"ם הוא דקא פסיל בגמרא לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין. אבל מי שחלל שבת או בא על אשת איש למה יהיה פסול להביא את הגט והלא הוא ישראל גמור לכל דבריו עכ"ל: