השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות כלאים

פרק א

• הלכה ג - אסור לזרוע כלאיים לנכרי וכו' אמר אברהם: ואם אמרו בחוצה לארץ יאמרו בארץ, והלא אף המקיים לוקה. ואיך אפשר שלא ינכש אותם והלא הוא מקיים בידיו. ועוד, אמירה לנכרי באיסור לאו בעיא ולא איפשיטא ולחומרא בבבא מציעא.

• הלכה ו - ומותר לזרוע זרעים וזרע אילן אמר אברהם: דבר זה אינו מחוור.דבירושלמי פרק ראשון בפסקא דהטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היו מקצת עליו מגולין אינו חושש משום כלאים וכו' גרסינן מה אנן קיימין אי משום זרעים באילן למה לי גפן אפילו שאר אילנות וכו'.פירוש 'אם היו העלים מגולין' נמי חושש משום כלאים, ואי משום שאינו רוצה בהשרשתן למה לי לפת וצנון? אפילו שאר דברים! פירוש: אם תאמר משום רישא נקט לה גפן, ש'אם היו עליו מגולין' אפילו תחת גפן מותר לפי שאינו רוצה בהשרשתן - נראה מכאן שהזרעים עם האילן אסורין בזריעה וכן נראה מכאן שהלפת עם הצנון כלאים זה עם זה. וכן נראה מן המשנה.