הסידור השלם (בירנבוים)/ברכת המזון

"בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" בְּתוֹךְ הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם מֵאֵת פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.
"בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" בְּתוֹךְ הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם מֵאֵת פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

לפני אכילת לחם נוטלים את הידיים ומברכים (אחרי הנטילה ולפני הנגיבה):

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם.

על הלחם מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּֽוֹצִיא לֶֽחֶם מִן הָאָֽרֶץ.


לפני ברכת המזון ביום חול (שאומרים בו תחנון):

תהלים קלז

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַֽׁבְנוּ גַּם בָּכִֽינוּ בְּזׇכְרֵֽנוּ אֶת צִיּוֹן. עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִֽינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ. כִּי שָׁם שְׁאֵלֽוּנוּ שׁוֹבֵֽינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵֽינוּ שִׂמְחָה; שִֽׁירוּ לָֽנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר. אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָֽיִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵֽכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַֽיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם; הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ, עַד הַיְסוֹד בָּהּ. בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַֽיִךְ אֶל הַסָּֽלַע.

לפני ברכת המזון בשבת ויום טוב (וביום שאין אומרים בו תחנון):

תהלים קכו

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּֽינוּ, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה; אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵֽלֶּה. הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ, הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ הַזָּֽרַע; בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

אם אכלו שלושה ביחד חייבים לזמן. כשיש מניין מוסיפים "אֱלֺהֵֽינוּ".
המזמן:

רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ.

המסובים, ואז המזמן חוזר:

יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

המזמן:

בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי נְבָרֵךְ (אֱלֺהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

המסובים, ואז המזמן חוזר:

בָּרוּךְ (אֱלֺהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.

כולם:

בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים. הוּא נוֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֺא חָֽסַר לָֽנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכׇל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה; וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים; וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ; וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ; וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ; וְעַל חַיִּים, חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ; וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד, בְּכׇל יוֹם וּבְכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה.

בחנוכה מוסיפים:

(עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן, וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה–

בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנַי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ, וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם; מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ. וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כֵּן בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶֽׁךָ, וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.)

בפורים מוסיפים:

(עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן, וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה–

בִּימֵי מׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע. בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כׇּל הַיְּהוּדִים, מִנַּֽעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר, הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֽוֹתָ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.)

וְעַל הַכֹּל, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כׇל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֺהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֵם, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֺהֵֽינוּ אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ וְכַלְכְּלֵֽנוּ וְהַרְוִיחֵֽנוּ, וְהַרְוַח לָֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מְהֵרָה מִכֹּל צָרוֹתֵֽינוּ. וְנָא, אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לֺא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֺא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְלֵאָה הַפְּתוּחָה, הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֺּא נֵבוֹשׁ וְלֺא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.

בשבת מוסיפים:

(רְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה; כִּי יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶֽיךָ, לִשְׁבׇּת־בּוֹ וְלָנֽוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָֽנַח לָֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, שֶׁלֺּא תְהֵא צָרָה, וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ. וְהַרְאֵֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶֽךָ, וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַֽעַל הַנֶּחָמוֹת.)

בראש חודש, בשלוש רגלים ובראש השנה מוסיפים:

(אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה וּלְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם

  • בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ
  • בפסח: חַג הַמַּצּוֹת
  • בשבועות: חַג הַשָּׁבֻעוֹת
  • בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן
  • בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת
  • בשמיני עצרת ושמחת תורה: הַשְּׁמִינִי, חַג הָעֲצֶֽרֶת

הַזֶּה. זׇכְרֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.)

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, בּוֹנֶה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָֽיִם, אָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּוֹרְאֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, יוֹצְרֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ, רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב, וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב, הוּא מֵטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְלֵֽנוּ, הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶֽוַח, הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכׇל טוֹב, וּמִכׇּל טוֹב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵֽנוּ.

הָרַחֲמָן, הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן, הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּֽנוּ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּֽנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן, הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּֽנוּ מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵֽנוּ.

הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּֽיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר־לָֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

ברכות לנסיבות שונות:

הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי (וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי) וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לִי.

הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ–אֶת (אָבִי מוֹרִי) בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה וְאֶת (אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעֲלַת הַבַּֽיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇל אֲשֶׁר לָהֶם–אוֹתָֽנוּ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָֽנוּ. כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ, כֻּלָּֽנוּ יַֽחַד, בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ (עֲלֵיהֶם וְ)עָלֵֽינוּ זְכוּת, שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֺהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵֽׂכׇל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֺהִים וְאָדָם.

בשבת:

הָרַחֲמָן, הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.

בראש חודש:

הָרַחֲמָן, הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.

ביום טוב:

הָרַחֲמָן, הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

בראש השנה:

הָרַחֲמָן, הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.

בסוכות:

הָרַחֲמָן, הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָֽלֶת.


הָרַחֲמָן, הוּא יְזַכֵּֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מַגְדִּיל (ביום שיש בו תפילת מוסף: מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֺא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַֽעַר הָיִֽיתִי גַם זָקַֽנְתִּי, וְלֺא רָאִֽיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן; יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם.

הערותעריכה