הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמודים/ברכת החודש

"בִּרְכַּת הַחֹֽדֶשׁ" בְּתוֹךְ הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם מֵאֵת פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

בִּרְכַּת הַחֹֽדֶשׁ

בשבת לפני ראש חודש אומרים:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה; וְתִתֶּן־לָֽנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַֽיִם וְיִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהִי בָֽנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַֽיִם, חַיִּים שֶׁיִּמָּלְאוּ מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה, אָמֵן סֶֽלָה.

הש"ץ נוטל את ספר התורה לידיו ומכריז:

מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְגָאַל אוֹתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, הוּא יִגְאַל אוֹתָֽנוּ בְּקָרוֹב, וִיקַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ, חֲבֵרִים כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.

הגבאי מכריז את שעת המולד ואחר כך הש"ץ מכריז את היום שחל בו ראש חודש:

רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ (פלוני) יִהְיֶה בְּיוֹם (פלוני) הַבָּא עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה.



בארץ ישראל אומרים נוסח ארוך של ברכה (קהל וש"ץ):[1]

יְחַדְּשֵֽׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל עַמּוֹ, בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה טוֹבָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לִשְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת וְלִבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם, וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְלִגְאֻלָּה קְרוֹבָה, וְנֹאמַר אָמֵן.



בחוץ לארץ אומרים נוסח קצר של ברכה (קהל וש"ץ):[2]

יְחַדְּשֵֽׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל עַמּוֹ, בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.

הערות

עריכה
  1. ^ בנוסח אשכנז של ארץ ישראל אימצו כאן את הנוסח הארוך של החסידים ("נוסח ספרד") ושל הספרדים. ערכנו אותו לפי סידור בירנבוים, נוסח ספרד (עמוד 429).
  2. ^ זהו נוסח אשכנז הוותיק, וכך אומרים עד היום בחו"ל.