הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/סוף תפילת מוסף לשבת ויום טוב

הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
סוֹף תְּפִלַּת מוּסָף לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב



"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה)
מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח)
נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי
דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"


מוּסָף לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב
סוֹף הַתְּפִלָּה

קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּֽךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ. אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ, כִּי אֵין בִּלְתֶּֽךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵֽינוּ. כִּי מִי אֱלֽוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵֽינוּ.

אֵין כֵּאלֹהֵֽינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵֽנוּ, אֵין כְּמַלְכֵּֽנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
מִי כֵאלֹהֵֽינוּ, מִי כַאדוֹנֵֽנוּ, מִי כְמַלְכֵּֽנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
נוֹדֶה לֵאלֹהֵֽינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵֽנוּ, נוֹדֶה לְמַלְכֵּֽנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵֽנוּ, בָּרוּךְ מַלְכֵּֽנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵֽנוּ.
אַתָּה הוּא אֱלֹהֵֽינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵֽנוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּֽנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵֽנוּ.
אַתָּה הוּא שֶׁהִקְטִֽרוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים.

מסכת כריתות ו, א
פִּטּוּם הַקְּטֹֽרֶת: הַצֳּרִי, וְהַצִּפֹּֽרֶן, הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה; מֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה; הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְקִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה, וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין; יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא; וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק; מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב; מַעֲלֵה עָשָׁן כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כׇּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ, פְּסָלָהּ; וְאִם חִסַּר אַחַת מִכׇּל סַמָּנֶֽיהָ, חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה, שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּֽרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה; יֵין קַפְרִיסִין, שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּֽרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

משנה תמיד ז, ד
הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים: לַייָ הָאָֽרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹֽשְׁבֵי בָהּ.

בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים: גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵֽינוּ, הַר קׇדְשׁוֹ.

בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶֽרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.

בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים: אֵל נְקָמוֹת, יְיָ, אֵל נְקָמוֹת, הוֹפִֽיעַ.

בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים: הַרְנִֽינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּֽנוּ, הָרִֽיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.

בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים: יְיָ מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ; לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר; אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט.

בַּשַּׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.

מסכת מגילה כח, ב
תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּֽהוּ: כׇּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכׇל יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ. אַל תִּקְרָא הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת.

מסכת ברכות סד, א
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכׇל בָּנַֽיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָֽיִךְ. (ש"ץ) לְמַֽעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַֽעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן
אבלים:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כׇּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כׇּל מָן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְּאַתְרָא [בארץ: קַדִּישָׁא] הָדֵן, וְדִי בְכׇל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא, חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין, וְחַיִּין אֲרִיכִין, וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים טוֹבִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה; שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכׇל הֲמוֹנָם; שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל־אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ.[1] וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֺהֵֽינוּ, אֵין עוֹד; אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ, אֶֽפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת, אֵין עוֹד.

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן; לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כׇּל בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד; כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: יְיָ יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד. (ש"ץ) וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

קַדִּישׁ יָתוֹם
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל. וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל; אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

שִׁיר הַכָּבוֹד

פותחים את ארון הקודש.
ש"ץ וקהל לסירוגין:

אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג, כִּי אֵלֶֽיךָ נַפְשִׁי תַעֲרֹג.
 נַפְשִׁי חִמְּדָה בְּצֵל יָדֶֽךָ, לָדַֽעַת כׇּל רָז סוֹדֶֽךָ.
מִדֵּי דַבְּרִי בִּכְבוֹדֶֽךָ, הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶֽיךָ.
 עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת, וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת.
אֲסַפְּרָה כְּבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִֽיךָ, אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּֽיךָ.
 בְּיַד נְבִיאֶֽיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶֽיךָ, דִּמִּֽיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ.
גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶֽךָ, כִּנּוּ לְתֹֽקֶף פְּעֻלָּתֶֽךָ.
 דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְּפִי יֶשְׁךָ, וַיְשַׁוּֽוּךָ לְפִי מַעֲשֶֽׂיךָ.
הִמְשִׁילֽוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת, הִנְּךָ אֶחָד בְּכׇל דִּמְיוֹנוֹת.
 וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת, וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת.
זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רָב.
 חָבַשׁ כּֽוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ, הוֹשִֽׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרֽוֹעַ קׇדְשׁוֹ.
טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא, קְוֻצּוֹתָיו רְסִֽיסֵי לָֽיְלָה.
 יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי, וְהוּא יִהְיֶה לִּי לַעֲטֶֽרֶת צְבִי.
כֶּֽתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשוֹ, וְחַק עַל מֵֽצַח כְּבוֹד שֵׁם קׇדְשׁוֹ.
 לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִפְאָרָה, אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה.
מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחֻרוֹת, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת.
 נְוֵה הַצֶּֽדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ, יַעֲלֶה נָא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ.
סְגֻלָּתוֹ תְּהִי בְיָדוֹ עֲטֶֽרֶת, וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶֽרֶת.
 עֲמוּסִים נְשָׂאָם עֲטֶֽרֶת עִנְּדָם, מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְּעֵינָיו כִּבְּדָם.
פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו, וְקָרוֹב אֵלַי בְּקׇרְאִי אֵלָיו.
 צַח וְאָדוֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדוֹם, פּוּרָה בְּדׇרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם.
קֶֽשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו, תְּמוּנַת יְיָ לְנֶֽגֶד עֵינָיו.
 רוֹצֶה בְּעַמּוֹ עֲנָוִים יְפָאֵר, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר.
רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, קוֹרֵא מֵרֹאשׁ; דּוֹר וָדוֹר, עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרוֹשׁ.
 שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶֽיךָ, וְרִנָּתִי תִּקְרַב אֵלֶֽיךָ.
תְּהִלָּתִי תְּהִי לְרֹאשְׁךָ עֲטֶֽרֶת, וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹֽרֶת.
 תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶֽיךָ, כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קׇרְבָּנֶֽיךָ.
בִּרְכָתִי תַעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר.
 וּבְבִרְכָתִי תְנַעֲנַע לִי רֹאשׁ, וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ.
יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶֽיךָ, כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶֽיךָ.

לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ, יְיָ, הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִֽיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ.
קדיש יתום.

שִׁיר שֶׁל יוֹם

ביום טוב שלא חל בשבת אומרים שִׁיר שֶׁל יוֹם השייך ליום המתאים בשבוע.
בשבת אומרים:

הַיּוֹם יוֹם שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ, שֶׁבּוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
תהלים צב
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן. לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָֽבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר. כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפׇעֳלֶֽךָ; בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיךָ אֲרַנֵּן. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ. אִישׁ בַּֽעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. בִּפְרֹֽחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵֽשֶׂב, וַיָּצִֽיצוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם, יְיָ. כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ, יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶֽיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל פֹּֽעֲלֵי אָֽוֶן. וַתָּֽרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי; בַּלֹּֽתִי בְּשֶֽׁמֶן רַעֲנָן. וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַֽעְנָה אׇזְנָי. צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶֽרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵֽינוּ יַפְרִֽיחוּ. (ש"ץ) עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ; צוּרִי, וְלֹא עַוְלָֽתָה בּוֹ.
קדיש יתום.

את המזמור הבא ("לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי") קוראים מראש חודש אלול עד שמחת תורה:
תהלים כז
לְדָוִד. יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא; יְיָ מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד. בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵֽמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָֽלוּ. אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה, לֹא יִירָא לִבִּי; אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵֽחַ. אַחַת שָׁאַֽלְתִּי מֵאֵת יְיָ, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ כׇּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹֽעַם יְיָ, וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵֽנִי בְּסֵֽתֶר אׇהֳלוֹ; בְּצוּר יְרוֹמְמֵֽנִי. וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאׇהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה; אָשִֽׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַייָ. שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּֽנִי וַעֲנֵֽנִי. לְךָ אָמַר לִבִּי, בַּקְּשׁוּ פָנָי; אֶת פָּנֶֽיךָ יְיָ אֲבַקֵּשׁ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּֽךָ; עֶזְרָתִי הָיִֽיתָ, אַל תִּטְּשֵֽׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵֽנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי. כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבֽוּנִי, וַייָ יַאַסְפֵֽנִי. הוֹרֵֽנִי יְיָ דַּרְכֶּֽךָ, וּנְחֵֽנִי בְּאֹֽרַח מִישׁוֹר, לְמַֽעַן שׂוֹרְרָי. אַל תִּתְּנֵֽנִי בְּנֶֽפֶשׁ צָרָי; כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶֽׁקֶר וִיפֵֽחַ חָמָס. לוּלֵא הֶאֱמַֽנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְיָ בְּאֶֽרֶץ חַיִּים. (ש"ץ) קַוֵּה אֶל יְיָ, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּֽךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ.
קדיש יתום.

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶֽרֶם כׇל יְצִיר נִבְרָא.
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה.
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.
וְהוּא אֵלִי וְחַי גֹּאֲלִי  וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה.
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא.
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה.
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.

המשך: קִדּוּשָׁא רַבָּה לְיוֹם שַׁבָּת

הערות עריכה

  1. ^ בסידורי אשכנז שיצאו לאור בחו"ל נשמט סוף המשפט בעקבות הצנזורה, ובארץ ישראל החזירו אותו. בצענו התאמה בפיסוק לפי הסגנון של בירנבוים.