הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/הלל

הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
דַּף הַיְּסוֹד לְהַלֵּל בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז



"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה)
מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח)
נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי
דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"


נטילת לולב

עריכה

עמוד 677.

נְטִילַת לוּלָב

נוטלים לולב לפני הלל בכל יום מימי חג הסוכות (חוץ משבת). יטול הלולב ביד ימינו והאתרוג בשמאלו (כשפיטמו למטה). לפני הברכה יש נוהגים לומר:

הֲרֵֽינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי, שֶׁצִּוָּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי־נָֽחַל. וּבְנַעֲנוּעִי אוֹתָם יַשְׁפִּֽיעַ עָלַי שֶֽׁפַע בְּרָכוֹת וּמַחְשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, שַׁלִּיט בְּמַֽטָּה וּבְמַֽעַל, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָֽׁלָה. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכׇל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ. יְהִי נֹֽעַם יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב.

ביום הראשון שנוטלים בו את הלולב מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

אחרי שברך יהפוך את האתרוג שפיטמו למעלה וינענע.

עמודים 565-573.

הַלֵּל

קוראים הלל אחרי תפילת העמידה של שחרית בראש חודש, פסח, יום העצמאות, יום ירושלים, שבועות, סוכות, וחנוכה.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל.

תהלים קיג

הַלְלוּ־יָהּ; הַלְלוּ, עַבְדֵי יְיָ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. מִי כַּייָ אֱלֹהֵֽינוּ, הַמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן. לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. מוֹשִׁיבִי עֲקֶֽרֶת הַבַּֽיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה; הַלְלוּ־יָהּ.

תהלים קיד

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז. הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס; הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן. מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס; הַיַּרְדֵּן, תִּסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים, תִּרְקְדוּ כְאֵילִים; גְּבָעוֹת, כִּבְנֵי צֹאן. מִלִּפְנֵי אָדוֹן חֽוּלִי אָֽרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלֽוֹהַּ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָֽיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם.

בראש חודש ובפסח אחרי יום טוב הראשון מדלגים:

תהלים קטו, א-יא

(לֹא לָנוּ, יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּֽךָ. לָֽמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵֽינוּ בַשָּׁמָֽיִם; כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה. עֲצַבֵּיהֶם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ, עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָֽעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּֽכוּ; לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם. יִשְׂרָאֵל, בְּטַח בַּייָ; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. בֵּית אַהֲרֹן, בִּטְחוּ בַייָ; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. יִרְאֵי יְיָ, בִּטְחוּ בַייָ; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.)

תהלים קטו, יב-יח

יְיָ זְכָרָֽנוּ יְבָרֵךְ; יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן. יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים. יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. הַשָּׁמַֽיִם שָׁמַֽיִם לַייָ, וְהָאָֽרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה. וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; הַלְלוּ־יָהּ.

בראש חודש ובפסח אחרי יום טוב הראשון מדלגים:

תהלים קטז, א-יא

(אָהַֽבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי. כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי, וּבְיָמַי אֶקְרָא. אֲפָפֽוּנִי חֶבְלֵי מָֽוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאֽוּנִי; צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא. וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ, מַלְּטָה נַפְשִׁי. חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵֽינוּ מְרַחֵם. שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ; דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ. שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָֽיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָֽיְכִי. כִּי חִלַּֽצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּֽוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּֽחִי. אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ, בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. הֶאֱמַֽנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִֽיתִי מְאֹד. אֲנִי אָמַֽרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב.)

תהלים קטז, יב-יט

מָה אָשִׁיב לַייָ כׇּל תַּגְמוּלֽוֹהִי עָלָי. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה־נָּא לְכׇל עַמּוֹ. יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּֽוְתָה לַחֲסִידָיו. אָנָּה יְיָ, כִּי־אֲנִי עַבְדֶּֽךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶֽךָ; פִּתַּֽחְתָּ לְמוֹסֵרָי. לְךָ אֶזְבַּח זֶֽבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּֽוֹ. בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵֽכִי ירוּשָׁלָֽיִם; הַלְלוּ־יָהּ.

תהלים קיז

הַלְלוּ אֶת יְיָ, כׇּל גּוֹיִם; שַׁבְּחֽוּהוּ, כׇּל הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם; הַלְלוּ־יָהּ.

הש"ץ אומר כל פסוק, והקהל עונה אחריו בפסוק "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".[1]

תהלים קיח

הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

מִן הַמֵּצַר קָרָֽאתִי יָּהּ, עָנָֽנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. יְיָ לִי, לֹא אִירָא; מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים. כׇּל גּוֹיִם סְבָבֽוּנִי; בְּשֵׁם יְיָ, כִּי אֲמִילַם. סַבּֽוּנִי גַם סְבָבֽוּנִי; בְּשֵׁם יְיָ, כִּי אֲמִילַם. סַבּֽוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים; בְּשֵׁם יְיָ, כִּי אֲמִילַם. דַּחֹה דְחִיתַֽנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָֽנִי. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים; יְמִין יְיָ עֹֽשָׂה חָֽיִל. יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹֽשָׂה חָֽיִל. לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. יַסֹּר יִסְּרַֽנִּי יָּהּ, וְלַמָּֽוֶת לֹא נְתָנָֽנִי. פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶֽדֶק; אָבֹא בָם, אוֹדֶה יָהּ. זֶה הַשַּֽׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹֽאוּ בוֹ.

חוזרים על כל פסוק:

אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָֽנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה.
אֶֽבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.
מֵאֵת יְיָ הָֽיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ.
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.

חזן וקהל:

אָנָּא יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה נָּא.
אָנָּא יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה נָּא.
אָנָּא יְיָ, הַצְלִיחָה נָּא.
אָנָּא יְיָ, הַצְלִיחָה נָּא.

חוזרים על כל פסוק:

בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ; בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ.
אֵל יְיָ וַיָּֽאֶר לָֽנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ.
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶֽךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ.
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

יְהַלְלֽוּךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ; וַחֲסִידֶֽיךָ, צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶֽךָ, וְכׇל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. (ש"ץ) כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מֶֽלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.

ביום שיש בו תפילת מוסף (ראש חודש, יום טוב וחול המועד) אומרים כאן קדיש שלם; וביום שאין בו תפילת מוסף (יום העצמאות, יום ירושלים וחנוכה) אומרים חצי קדיש.

בראש חודש, חול המועד, יום העצמאות (בשני וחמישי), יום ירושלים (בשני וחמישי) וחנוכה ממשיכים בקריאת התורה בעמ' 119, ואחר כך אומרים אַשְׁרֵי, וּבָא לְצִיּוֹן בעמ' 127.

בראש חודש, חול המועד, יום העצמאות (בשני וחמישי), יום ירושלים (בשני וחמישי) וחנוכה ממשיכים בקְרִיאַת הַתּוֹרָה לְשַׁחֲרִית בְּחוֹל, ואחר כך אומרים קְדוּשָׁה דְּסִדְרָא.

ביום טוב ממשיכים בקריאת התורה בעמ' 361.

ביום טוב ממשיכים בקְרִיאַת הַתּוֹרָה לְשַׁחֲרִית בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב.

הושענות

עריכה

עמודים 679-696 רצוף.

הוֹשַׁעְנוֹת

בחג הסוכות אחרי תפילת מוסף, כל יום של החג לפי האות שלו:
אם ראשון של סוכות חל ביום שני, הסדר הוא: א, ב, ה, ג, ו, ח.
אם ראשון של סוכות חל ביום שלישי, הסדר הוא: א, ב, ה, ו, ח, ד.
אם ראשון של סוכות חל ביום חמישי, הסדר הוא: א, ב, ח, ה, ו, ד.
אם ראשון של סוכות חל בשבת, הסדר הוא: ח, א, ה, ב, ו, ד.
ביום השביעי של חג הסוכות (הושענא רבה) אומרים את כל ההושענות.

ש"ץ וקהל:

הוֹשַׁע נָא
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵֽינוּ הוֹשַׁע נָא.
לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵֽנוּ הוֹשַׁע נָא.
לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵֽנוּ הוֹשַׁע נָא.
לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵֽׁנוּ הוֹשַׁע נָא.

א לְמַֽעַן אֲמִתָּךְ, לְמַֽעַן בְּרִיתָךְ, לְמַֽעַן גׇּדְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ, לְמַֽעַן דָּתָךְ, לְמַֽעַן הוֹדָךְ, לְמַֽעַן וִעוּדָךְ, לְמַֽעַן זִכְרָךְ, לְמַֽעַן חַסְדָּךְ, לְמַֽעַן טוּבָךְ, לְמַֽעַן יִחוּדָךְ, לְמַֽעַן כְּבוֹדָךְ, לְמַֽעַן לִמּוּדָךְ, לְמַֽעַן מַלְכוּתָךְ, לְמַֽעַן נִצְחָךְ, לְמַֽעַן סוֹדָךְ, לְמַֽעַן עֻזָּךְ, לְמַֽעַן פְּאֵרָךְ, לְמַֽעַן צִדְקָתָךְ, לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַֽעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְמַֽעַן שְׁכִינָתָךְ, הוֹשַׁע נָא; לְמַֽעַן תְּהִלָּתָךְ, הוֹשַׁע נָא.

בהושענא רבה מוסיפים:

(כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶֽסֶד יִבָּנֶה.)

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא" (עמ' 683).

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא".

ב אֶֽבֶן שְׁתִיָּה, בֵּית הַבְּחִירָה, גֹּֽרֶן אׇרְנָן, דְּבִיר הַמֻּצְנָע, הַר הַמּוֹרִיָּה, וְהַר יֵרָאֶה, זְבוּל תִּפְאַרְתֶּֽךָ, חָנָה דָוִד, טוֹב הַלְּבָנוֹן, יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ, כְּלִילַת יֹֽפִי, לִינַת הַצֶּֽדֶק, מָכוֹן לְשִׁבְתֶּֽךָ, נָוֶה שַׁאֲנָן, סֻכַּת שָׁלֵם, עֲלִיַּת שְׁבָטִים, פִּנַּת יִקְרַת, צִיּוֹן הַמְצֻיֶּֽנֶת, קֹֽדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, רָצוּף אַהֲבָה, שְׁכִינַת כְּבוֹדֶֽךָ, הוֹשַׁע נָא; תֵּל תַּלְפִּיּוֹת, הוֹשַׁע נָא.

בהושענא רבה מוסיפים:

(לְךָ זְרֽוֹעַ עִם גְּבוּרָה; תָּעוֹז יָדְךָ, תָּרוּם יְמִינֶֽךָ.)

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא" (עמ' 683).

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא".

ג אֹם אֲנִי חוֹמָה, בָּרָה כַּחַמָּה, גּוֹלָה וְסוּרָה, דָּמְתָה לְתָמָר, הַהֲרוּגָה עָלֶֽיךָ, וְנֶחֱשֶֽׁבֶת כְּצֹאן טִבְחָה, זְרוּיָה בֵּין מַכְעִיסֶֽיהָ, חֲבוּקָה וּדְבוּקָה בָּךְ, טוֹעֶֽנֶת עֻלָּךְ, יְחִידָה לְיַחֲדָךְ, כְּבוּשָׁה בַּגּוֹלָה, לוֹמֶֽדֶת יִרְאָתָךְ, מְרוּטַת לֶֽחִי, נְתוּנָה לְמַכִּים, סוֹבֶֽלֶת סִבְלָךְ, עֲנִיָּה סֹעֲרָה, פְּדוּיַת טוֹבִיָּה, צֹאן קׇדָשִׁים, קְהִלּוֹת יַעֲקֹב, רְשׁוּמִים בִּשְׁמֶֽךָ, שׁוֹאֲגִים הוֹשַׁע נָא; תְּמוּכִים עָלֶֽיךָ, הוֹשַׁע נָא.

בהושענא רבה מוסיפים:

(תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם.)

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא" (עמ' 683).

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא".

ד אָדוֹן הַמּוֹשִֽׁיעַ, בִּלְתְּךָ אַֽיִן לְהוֹשִֽׁיעַ, גִּבּוֹר וְרַב לְהוֹשִֽׁיעַ, דַּלֹּֽתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ, הָאֵל הַמּוֹשִֽׁיעַ, וּמַצִּיל וּמוֹשִֽׁיעַ, זוֹעֲקֶֽיךָ תּוֹשִֽׁיעַ, חוֹכֶֽיךָ הוֹשִֽׁיעַ, טְלָאֶיךָ תַּשְׂבִּֽיעַ, יְבוּל לְהַשְׁפִּֽיעַ, כׇּל שִֽׂיחַ תַּדְשֵׁא וְתוֹשִֽׁיעַ, לְגֵיא בַּל תַּרְשִֽׁיעַ, מְגָדִים תַּמְתִּיק וְתוֹשִֽׁיעַ, נְשִׂיאִים לְהַסִּֽיעַ, שְׂעִירִים לְהָנִֽיעַ, עֲנָנִים מִלְּהַמְנִֽיעַ, פּוֹתֵֽחַ יָד וּמַשְׂבִּֽיעַ, צְמֵאֶֽיךָ תַּשְׂבִּֽיעַ, קוֹרְאֶֽיךָ תּוֹשִֽׁיעַ, רְחוּמֶֽיךָ תּוֹשִֽׁיעַ, שׁוֹחֲרֶֽיךָ הוֹשִֽׁיעַ, הוֹשַׁע נָא; תְּמִימֶֽיךָ תּוֹשִֽׁיעַ, הוֹשַׁע נָא.

בהושענא רבה מוסיפים:

(נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶֽצַח.)

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא" (עמ' 683).

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא".

אָדָם וּבְהֵמָה, בָּשָׂר וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה, גִּיד וְעֶֽצֶם וְקׇרְמָה, דְּמוּת וְצֶֽלֶם וְרִקְמָה, הוֹד לַהֶֽבֶל דָּמָה, וְנִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה, זִיו וְתֹֽאַר וְקוֹמָה, חִדּוּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה, טִיעַת עֲצֵי נְשַׁמָּה, יְקָבִים וְקָמָה, כְּרָמִים וְשִׁקְמָה, לְתֵבֵל הַמְּסֻיָּמָה, מִטְרוֹת עֹז לְסַמְמָה, נְשִׁיָּה לְקַיְּמָה, שִׂיחִים לְקוֹמְמָה, עֲדָנִים לְעׇצְמָה, פְּרָחִים לְהַעֲצִימָה, צְמָחִים לְגׇשְׁמָה, קָרִים לְזׇרְמָה, רְבִיבִים לְשַׁלְּמָה, שְׁתִיָּה לְרוֹמְמָה, הוֹשַׁע נָא; תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה, הוֹשַׁע נָא.

בהושענא רבה מוסיפים:

(יְיָ אֲדוֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ; אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם.)

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא" (עמ' 683).

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא".

אֲדָמָה מֵאֶֽרֶר, בְּהֵמָה מִמְּשַׁכֶּֽלֶת, גֹּרֶן מִגָּזָם, דָּגָן מִדַּלֶּֽקֶת, הוֹן מִמְּאֵרָה, וְאֹֽכֶל מִמְּהוּמָה, זַֽיִת מִנֶּֽשֶׁל, חִטָּה מֵחָגָב, טֶֽרֶף מִגּוֹבַי, יֶֽקֶב מִיֶּֽלֶק, כֶּֽרֶם מִתּוֹלַֹֽעַת, לֶֽקֶשׁ מֵאַרְבֶּה, מֶֽגֶד מִצְּלָצָל, נֶֽפֶשׁ מִבֶּהָלָה, שֹֹֹֽבַע מִסׇּלְעָם, עֲדָרִים מִדַּלּוּת, פֵּרוֹת מִשִּׁדָּפוֹן, צֹאן מִצְּמִיתוּת, קָצִיר מִקְּלָלָה, רֹב מֵרָזוֹן, שִׁבֹּֽלֶת מִצִּנָּמוֹן, הוֹשַׁע נָא; תְּבוּאָה מֵחָסִיל, הוֹשַׁע נָא.

בהושענא רבה מוסיפים:

(צַדִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו.)

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא" (עמ' 683).

בשאר ימי החג (חוץ מהושענא רבה), ממשיכים "אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא".

לְמַֽעַן אֵיתָן הַנִּזְרָק בְּלַֽהַב אֵשׁ, לְמַֽעַן בֵּן הַנֶּעֱקַד עַל עֵצִים וָאֵשׁ, לְמַֽעַן גִּבּוֹר הַנֶּאֱבַק עִם שַׂר אֵשׁ, לְמַֽעַן דְּגָלִים נָחִֽיתָ בֶּעָנָן וְאוֹר אֵשׁ, לְמַֽעַן הֹעֲלָה לַמָּרוֹם וְנִתְעַלָּה כְּמַלְאֲכֵי אֵשׁ, לְמַֽעַן וְהוּא לָךְ כְּסֶֽגֶן בְּאֶרְאֶלֵּי אֵשׁ, לְמַֽעַן זֶֽבֶד דִּבְּרוֹת הַנְּתוּנוֹת מֵאֵשׁ, לְמַֽעַן חִפּוּי יְרִיעוֹת וַעֲנַן אֵשׁ, לְמַֽעַן טֶֽכֶס הַר יָרַֽדְתָּ עָלָיו בָּאֵשׁ, לְמַֽעַן יְדִידוּת אֲשֶׁר אָהַֽבְתָּ מִשְּׁמֵי אֵשׁ, לְמַֽעַן כָּמַהּ עַד שָׁקְעָה הָאֵשׁ, לְמַֽעַן לָקַח מַחְתַּת אֵשׁ וְהֵסִיר חֲרוֹן אֵשׁ, לְמַֽעַן מְקַנֵּא קִנְאָה גְדוֹלָה בָּאֵשׁ, לְמַֽעַן נָף יָדוֹ וְיָרְדוּ אַבְנֵי אֵשׁ, לְמַֽעַן שָׂם טְלֵה חָלָב כְּלִיל אֵשׁ, לְמַֽעַן עָמַד בַּגֹּֽרֶן וְנִתְרַצָּה בָּאֵשׁ, לְמַֽעַן פִּלֵּל בָּעֲזָרָה וְיָרְדָה הָאֵשׁ, לְמַֽעַן צִיר עָלָה וְנִתְעַלָּה בְּרֶֽכֶב וְסֽוּסֵי אֵשׁ, לְמַֽעַן קְדוֹשִׁים מֻשְׁלָכִים בָּאֵשׁ, לְמַֽעַן רִבּוֹ רִבְבָן חָז וְנַהֲרֵי אֵשׁ, לְמַֽעַן שִׁמְמוֹת עִירְךָ הַשְּׂרוּפָה בָאֵשׁ, הוֹשַׁע נָא; לְמַֽעַן תּוֹלְדוֹת אַלּוּפֵי יְהוּדָה תָּשִׂים כְּכִיּוֹר אֵשׁ, הוֹשַׁע נָא.

לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, יְיָ אֶחָד. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

בהושענא רבה מדלגים על שני הפיוטים הבאים (ה, ו).

ה אֶעֱרוֹךְ שׁוּעִי, בְּבֵית שַׁוְעִי, גִּלִּֽיתִי בַצּוֹם פִּשְׁעִי, דְּרַשְׁתִּֽיךָ בּוֹ לְהוֹשִׁיעִי, הַקְשִֽׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי, וְקֽוּמָה וְהוֹשִׁיעִי, זְכוֹר וְרַחֵם מוֹשִׁיעִי, חַי כֵּן תְּשַׁעְשְׁעִי, טוֹב בְּאֶֽנֶק שְׁעִי, יָחִישׁ מוֹשִׁיעִי, כַּלֵּה מַרְשִׁיעִי, לְבַל עוֹד תַּרְשִׁיעִי, מַהֵר אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, נֶֽצַח לְהוֹשִׁיעִי, שָׂא נָא עֲוֺן רִשְׁעִי, עֲבוֹר עַל פִּשְׁעִי, פְּנֵה נָא לְהוֹשִׁיעִי, צוּר צַדִּיק מוֹשִׁיעִי, קַבֵּל נָא שַׁוְעִי, רוֹמֵם קֶֽרֶן יִשְׁעִי, שַׁדַּי מוֹשִׁיעִי, הוֹשַׁע נָא; תּוֹפִֽיעַ וְתוֹשִׁיעִי, הוֹשַׁע נָא.

ו אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, בְּאַרְבַּע שְׁבוּעוֹת, גָּשִׁים בְּשַׁוְעוֹת, דּוֹפְקֵי עֶֽרֶך שׁוּעוֹת, הוֹגֵי שַׁעְשֻׁעוֹת, וְחִידוֹתָם מִשְׁתַּעְשְׁעוֹת, זוֹעֲקִים לְהַשְׁעוֹת, חוֹכֵי יְשׁוּעוֹת, טְפוּלִים בָּךְ שְׁעוֹת, יוֹדְעֵי בִּין שָׁעוֹת, כּוֹרְעֶֽיךָ בְּשַׁוְעוֹת, לְהָבִין שְׁמוּעוֹת, מִפִּֽיךָ נִשְׁמָעוֹת, נוֹתֵן תְּשׁוּעוֹת, סְפוּרוֹת מַשְׁמָעוֹת, עֵדוּת מַשְׁמִיעוֹת, פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת, צַדִּיק נוֹשָׁעוֹת, קִרְיַֽת תְּשׁוּעוֹת, רֶֽגֶשׁ תְּשׁוּאוֹת, שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, הוֹשַׁע נָא; תָּחִישׁ לִתְשׁוּעוֹת, הוֹשַׁע נָא.

בשאר כל הימים חוץ מהושענא רבה ממשיכים כאן:

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא.

בשבת ממשיכים בפיוט "אֹם נְצוּרָה כְּבָבַת" (ח), עמ' 684.

בשבת ממשיכים בפיוט "אֹם נְצוּרָה כְּבָבַת" (ח).

ז כְּהוֹשַֽׁעְתָּ אֵלִים בְּלוּד עִמָּךְ, בְּצֵאתְךָ לְיֵֽשַׁע עַמָּךְ, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ גּוֹי וֵאלֹהִים, דְּרוּשִׁים לְיֵֽשַׁע אֱלֹהִים, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ הֲמוֹן צְבָאוֹת, וְעִמָּם מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ זַכִּים מִבֵּית עֲבָדִים, חַנּוּן בְּיָדָם מַעֲבִידִים, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ טְבוּעִים בְּצוּל גְּזָרִים, יְקָרְךָ עִמָּם מַעֲבִירִים, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ כַּנָּה מְשׁוֹרֶֽרֶת וַיּוֹשַׁע, לְגוֹחָהּ מְצֻיֶּֽנֶת וַיִּוָּשַׁע, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ מַאֲמַר וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם, נָקוּב וְהוּצֵאתִי אִתְּכֶם, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ סוֹבְבֵי מִזְבֵּֽחַ, עוֹמְסֵי עֲרָבָה לְהַקִּיף מִזְבֵּֽחַ, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ פִּלְאֵי אָרוֹן כְּהֻפְשַׁע, צִעֵר פְּלֶֽשֶׁת בַּחֲרוֹן אַף וְנוֹשַׁע, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ קְהִלּוֹת בָּבֶֽלָה שִׁלַּחְתָּ, רַחוּם לְמַעֲנָם שֻׁלַּחְתָּ, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שְׁבוּת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב, תָּשׁוּב וְתָשִׁיב שְׁבוּת אׇהֳלֵי יַעֲקֹב, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שׁוֹמְרֵי מִצְוֺת, וְחוֹכֵי יְשׁוּעוֹת, אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, וְהוֹשִֽׁיעַ נָא.

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא.

הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵֽלֶּה, אֲשֶׁר הִתְחַנַּֽנְתִּי לִפְנֵי יְיָ, קְרוֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יוֹמָם וָלָֽיְלָה, לַעֲשׁוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לְמַֽעַן דַּֽעַת כׇּל עַמֵּי הָאָֽרֶץ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלהִים, אֵין עוֹד.

הוֹשַׁעְנוֹת לְשַׁבָּת

ח אֹם נְצוּרָה כְּבָבַת, בּוֹנֶֽנֶת בְּדָת נֶֽפֶשׁ מְשִׁיבַת, גּוֹמֶֽרֶת הִלְכוֹת שַׁבָּת, דּוֹרֶֽשֶׁת מַשְׂאַת שַׁבָּת, הַקּוֹבַעַת אַלְפַּֽיִם תְּחוּם שַׁבָּת, וּמְשִֽׁיבַת רֶֽגֶל מִשַּׁבָּת, זָכוֹר וְשָׁמוֹר מְקַיֶּֽמֶת בַּשַּׁבָּת, חָשָׁה לְמַהֵר בִּיאַת שַׁבָּת, טוֹרַחַת כֹּל מִשִּׁשָׁה לַשַּׁבָּת, יוֹשֶֽׁבֶת וּמַמְתֶּֽנֶת עַד כְּלוֹת שַׁבָּת, כָּבוֹד וָעֹֽנֶג קוֹרְאָה לַשַּׁבָּת, לְבוּש וּכְסוּת מְחַלֶּֽפֶת בַּשַּׁבָּת, מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה מְכִינָה לַשַּׁבָּת, נֹֽעַם מְגָדִים מַנְעֶֽמֶת לַשַּׁבָּת, סְעוּדוֹת שָׁלֹשׁ מְקַיֶּֽמֶת בַּשַּׁבָּת, עַל שְׁתֵּי כִכָּרוֹת בּוֹצַֽעַת בַּשַּׁבָּת, פּוֹרֶֽטֶת אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת בַּשַּׁבָּת, צִוּוּי הַדְלָֽקַת נֵר מַדְלֶֽקֶת בַּשַּׁבָּת, קִדּוּשׁ הַיּוֹם מְקַדֶּֽשֶׁת בַּשַּׁבָּת, רֶֽנֶן שֶֽׁבַע מְפַלֶּֽלֶת בַּשַּׁבָּת, שִׁבְעָה בַדָּת קוֹרְאָה בַּשַּׁבָּת, תַּנְחִילֶֽנָּה לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, הוֹשַׁע נָא.

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא.

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ אָדָם יְצִיר כַּפֶּֽיךָ לְגוֹנְנָה, בְּשַׁבַּת קֹֽדֶשׁ הִמְצֵֽאתוֹ כֹּֽפֶר וַחֲנִינָה, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ גּוֹי מְצֻיָּן מְקַוִּים חֹֽפֶשׁ, דֵּעָה כִּוְּנוּ לָבֹר שְׁבִיעִי לְנֹֽפֶשׁ, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ הָעָם נִהַֽגְתָּ כַּצֹּאן לְהַנְחוֹת, וְחוֹק שַֽׂמְתָּ בְמָרָה עַל מֵי מְנוּחוֹת, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ זְבוּדֶֽיךָ בְּמִדְבַּר סִין בַּמַחֲנֶה, חָכְמוּ וְלָקְטוּ בַּשִּׁשִּׁי לֶֽחֶם מִשְׁנֶה, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַׁעְתָּ טְפוּלֶֽיךָ הוֹרוּ הֲכָנָה בְּמַדָּעָם, יִשַּׁר כֹּחָם וְהֽוֹדָה לָֽמוֹ רוֹעָם, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ כֻּלְכְּלוּ בְּעֹֽנֶג מָן הַמְּשֻׁמָּר, לֹא הָפַךְ עֵינוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ מִשְׁפְּטֵי מַשְׂאוֹת שַׁבָּת גָּמָֽרוּ, נָֽחוּ וְשָׁבְתוּ רְשׁוּיוֹת וּתְחוּמִים שָׁמָֽרוּ, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ סִינַי הׇשְׁמְעוּ בְּדִבּוּר רְבִיעִי, עִנְיַן זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ פֻּקְּדוּ יְרִיחוֹ שֶֽׁבַע לְהַקֵּף, צָרוּ עַד רִדְתָּהּ בַּשַּׁבָּת לְתַקֵּף, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ קֹהֶֽלֶת וְעַמּוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים, רִצּֽוּךָ בְּחׇגְגָם שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה יָמִים, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שָׁבִים עוֹלֵי גוֹלָה לְפִדְיוֹם, תּוֹרָתְךָ בְּקׇרְאָם בֶּחָג יוֹם יוֹם, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ מְשַׂמְּחֶֽיךָ בְּבִנְיַן שֵׁנִי הַמְחֻדָּשׁ, נוֹטְלִין לוּלָב כׇּל שִׁבְעָה בַּמִקְדָּשׁ, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ חִבּוּט עֲרָבָה שַׁבָּת מַדְחִים, מֻרְבִּיּוֹת מוֹצָא לִיסוֹד מִזְבֵּֽחַ מַנִּיחִים, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ בְּרַכּוֹת וַאֲרוּכוֹת וּגְבוֹהוֹת מְעַלְּסִים, בִּפְטִירָתָן יֹֽפִי לְךָ מִזְבֵּֽחַ מְקַלְּסִים, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ מוֹדִים וּמְיַחֲלִים וְלֹא מְשַׁנִּים, כֻּלָּֽנוּ אָֽנוּ לְיָהּ וְעֵינֵֽינוּ לְיָהּ שׁוֹנִים, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ יֶֽקֶב מַחֲצָבֶֽיךָ סוֹבְבִים בְּרַעֲנָֽנָה, רוֹנְנִים אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ חֵיל זְרִיזִים מְשָׁרְתִים בִּמְנוּחָה, קׇרְבַּן שַׁבָּת כָּפוּל עוֹלָה וּמִנְחָה, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ לְוִיֶּֽיךָ עַל דּוּכָנָם לְהַרְבָּת, אוֹמְרִים מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ נִחוּמֶיךָ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ תָּמִיד יִשְׁתַּעַשְׁעוּן, וּרְצֵם וְהַחֲלִיצֵם בְּשׁוּבָה וָנַֽחַת יִוָּשֵׁעוּן, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שְׁבוּת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב, תָּשׁוּב וְתָשִׁיב שְׁבוּת אׇהֳלֵי יַעֲקֹב, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שׁוֹמְרֵי מִצְוֺת, וְחוֹכֵי יְשׁוּעוֹת, אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא.

הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵֽלֶּה, אֲשֶׁר הִתְחַנַּֽנְתִּי לִפְנֵי יְיָ, קְרוֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יוֹמָם וָלָֽיְלָה, לַעֲשׁוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לְמַֽעַן דַּֽעַת כׇּל עַמֵּי הָאָֽרֶץ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלהִים, אֵין עוֹד.

הוֹשַׁעְנוֹת לְהוֹשַׁעְנָא רַבָּה

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא.

תִּתְּנֵֽנוּ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה. תְּשִׁיבֵֽנוּ אֶל הַחֶֽבֶל וְאֶל הַנַּחֲלָה. תְּרוֹמְמֵֽנוּ לְמַֽעְלָה לְמָֽעְלָה. תְּקַבְּצֵֽנוּ לְבֵית הַתְּפִלָּה. תַּצִּיבֵֽנוּ כְּעֵץ עַל פַּלְגֵי מַֽיִם שְׁתוּלָה. תִּפְדֵּֽנוּ מִכׇּל נֶֽגַע וּמַחֲלָה. תְּעַטְּרֵֽנוּ בְּאַהֲבָה כְלוּלָה. תְּשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבֵית הַתְּפִלָּה. תְּנַהֲלֵֽנוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת סֶֽלָה. תְּמַלְּאֵֽנוּ חׇכְמָה וְשִׂכְלָה. תַּלְבִּישֵֽׁנוּ עֹז וּגְדֻלָּה. תַּכְתִּירֵֽנוּ בְּכֶֽתֶר כְּלוּלָה. תְּיַשְּׁרֵֽנוּ בְּאֹֽרַח סְלוּלָה. תִּטָּעֵֽנוּ בְּיֹֽשֶׁר מְסִלָּה. תְּחׇנֵּֽנוּ בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה. תַּזְכִּירֵֽנוּ בְּמִי זֹאת עוֹלָה. תּוֹשִׁיעֵֽנוּ לְקֵץ הַגְּאֻלָּה. תְּהַדְּרֵֽנוּ בְּזִיו הֲמֻלָּה. תַּדְבִּיקֵֽנוּ כְּאֵזוֹר חֲתֻלָּה. תְּגַדְּלֵֽנוּ בְּיָד הַגְּדוֹלָה. תְּבִיאֵֽנוּ לְבֵיתְךָ בְּרִנָּה וְצׇהֳלָה. תְּאַדְּרֵֽנוּ בְּיֶֽשַׁע וְגִילָה. תְּאַמְּצֵֽנוּ בְּרֶֽוַח וְהַצָּלָה. תְּלַבְּבֵֽנוּ בְּבִנְיַן עִירְךָ כְּבַתְּחִלָּה. תְּעוֹרְרֵֽנוּ לְצִיּוֹן בְשִׁכְלוּלָהּ. תְּזַכֵּֽנוּ בְּנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ. תַּרְבִּיצֵֽנוּ בְּשָׂשׁוֹן וְגִילָה. הוֹשַׁע נָא. תְּחַזְקֵֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה. הוֹשַׁע נָא.

ש"ץ וקהל:

אָנָּא הוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא אֱזוֹן חִין תְּאֵבֵי יִשְׁעָךְ,
בְּעַרְבֵי נַֽחַל לְשַׁעְשְׁעָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא גְאַל כַּנַּת נִטְעָךְ,
דּוּמָה בְּטַאְטְאָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא הַבֵּט לִבְרִית טִבְעָךְ,
וּמַחֲשַׁכֵּי אֶֽרֶץ בְּהַטְבִּיעָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא זְכׇר־לָֽנוּ אָב יְדָעָךְ,
חַסְדְּךָ לָֽמוֹ בְּהוֹדִיעָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא טְהֽוֹרֵי לֵב בְּהַפְלִיאָךְ,
יִוָּדַע כִּי הוּא פִלְאָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא כַּבִּיר כֹּֽחַ תֵּן לָֽנוּ יִשְׁעָךְ,
לַאֲבוֹתֵֽינוּ כְּהִשָּׁבְעָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת עַם מְשַׁוְּעָךְ,
נֶעֱקָד כְּמוֹ בְּהַר מוֹר שִׁוְּעָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא שַׂגֵּב אֶשְׁלֵי נִטְעָךְ,
עָרִיצִים בַּהֲנִיעָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא פְּתַח לָֽנוּ אוֹצְרוֹת רִבְעָךְ,
צִיָּה מֵהֶם בְּהַרְבִּיעָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא קוֹרְאֶֽיךָ אֶֽרֶץ בְּרוֹעֲעָךְ,
רְעֵם בְּטוּב מִרְעָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אָנָּא שְׁעָרֶֽיךָ תַּֽעַל מִמְּשׁוֹאָךְ,
תֵּל תַּלְפִּיּוֹת בְּהַשִּׂיאָךְ, וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

ש"ץ וקהל:

אָנָּא אֵל נָא, הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא תָּעִֽינוּ כְּשֶׂה אוֹבֵד, שְׁמֵֽנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תְּאַבֵּד,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא רְעֵה אֶת צֹאן הַהֲרֵגָה, קְצוּפָה וְעָלֶֽיךָ הֲרוּגָה,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ, פְּעֻלָּתְךָ וְרַעְיָתֶֽךָ,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא עֲנִיֵּי הַצֹּאן, שִׂיחָם עֲנֵה בְּעֵת רָצוֹן,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא נוֹשְׂאֵי לְךָ עַֽיִן, מִתְקוֹמְמֶֽיךָ יִהְיוּ כְאַֽיִן,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא לִמְנַסְּכֵי לְךָ מַֽיִם, כְּמִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה יִשְׁאֲבוּן מַֽיִם,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא יַעֲלוּ לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים, טְפוּלִים בְּךָ וּבְשִׁמְךָ נוֹשָׁעִים,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא חֲמוּץ בְּגָדִים, זְעוֹם לְנַעֵר כׇּל בּוֹגְדִים,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא וְזָכוֹר תִּזְכּוֹר, הַנְּכוּרִים בְּלֶֽתֶךְ וָכוֹר,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא דּוֹרְשֶֽׁיךָ בְּעַנְפֵי עֲרָבוֹת, גַּעְיָם שְׁעֵה מֵעֲרָבוֹת,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

אֵל נָא בָּרֵךְ בְּעִטּוּר שָׁנָה, אֲמָרַי רְצֵה בְּפִלּוּלִי בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא,
 הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.

ש"ץ וקהל:

אָנָּא אֵל נָא, הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו, הַנִּמְלָט בְּרֹב צִדְקוֹתָיו, מֻצָּל מִשֶּֽׁטֶף בְּבוֹא מַבּוּל מַֽיִם, לְאֹם אֲנִי חוֹמָה הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן שָׁלֵם בְּכׇל מַעֲשִׂים, הַמְנֻסֶּה בַּעֲשָׂרָה נִסִּים, כְּשָׁר מַלְאָכִים נָם יֻקַּח נָא מְעַט מַֽיִם, לְבָרָה כַּחַמָּה הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן רַךְ וְיָחִיד נֶחְנַט פְּרִי לְמֵאָה, זָעַק וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה, בִּשְּׂרֽוּהוּ עֲבָדָיו מָצָֽאנוּ מַֽיִם לְגוֹלָה וְסוּרָה הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן קִדֵּם שְׂאֵת בְּרָכָה, הַנִּשְׂטָם וּלְשִׁמְךָ חִכָּה, מְיַחֵם בְּמַקְלוֹת בְּשִׁקֲתוֹת הַמַּֽיִם. לְדָמְתָה לְתָמָר הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן צָדַק הֱיוֹת לְךָ לְכֹהֵן, כֶּחָתָן פְּאֵר יְכַהֵן, מְנֻסֶּה בְּמַסָּה בְּמֵי מְרִֽיבַת מַֽיִם, לְהָהָר הַטּוֹב הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן פֹּאַר הֱיוֹת גְּבִיר לְאֶחָיו, יְהוּדָה אֲשֶׁר גָּבַר בְּאֶחָיו, מִסְפַּר רֹֽבַע מִדָּלְיָו יִזַּל מַֽיִם, לֹא לָֽנוּ כִּי אִם לְמַעַנְךָ הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן עָנָו מִכֹּל וְנֶאֱמָן, אֲשֶׁר בְּצִדְקוֹ כִּלְכֵּל הַמָּן, מָשׁוּךְ לְגוֹאֵל וּמָשׁוּי מִמַּֽיִם, לְמִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן שַׂמְתּוֹ כְּמַלְאֲכֵי מְרוֹמִים, הַלּוֹבֵשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, מְצֻוֶּה לָבֹא בַּמִּקְדָּשׁ בְּקִדּוּשׁ יָדַֽיִם וְרַגְלַֽיִם וּרְחִֽיצַת מַֽיִם, לְחוֹלַת אַהֲבָה הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן נְבִיאָה מְחוֹלַת מַחֲנַֽיִם, לִכְמֵֽהֵי לֵב הוּשְׂמָה עֵינַֽיִם, לְרַגְלָהּ רָֽצָה עֲלוֹת וָרֶֽדֶת בְּאֵר מַֽיִם, לְטֽוֹבוּ אֹהָלָיו הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן מְשָׁרֵת לֹא מָשׁ מֵאֹֽהֶל, וְרֽוּחַ הַקֹּֽדֶשׁ עָלָיו אִהֵל, בְּעׇבְרוֹ בַיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ הַמַּֽיִם, לְיָפָה וּבָרָה הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן לִמֵּד רְאוֹת לְטוֹבָה אוֹת, זָעַק אַיֵּה נִפְלָאוֹת, מִצָּה טַל מִגִּזָּה מְלֹא הַסֵּֽפֶל מַֽיִם, לְכַלַּת לְבָנוֹן הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן כְּלוּלֵי עֲשׂוֹת מִלְחַמְתֶּֽךָ, אֲשֶׁר בְּיָדָם תַּֽתָּה יְשׁוּעָתֶֽךָ, צְרוּפֵי מִגּוֹי בְּלָקְקָם בְּיָדָם מַֽיִם, לְלֹא בָגְדוּ בָךְ הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן יָחִיד צוֹרְרִים דָּשׁ, אֲשֶׁר מֵרֶֽחֶם לְנָזִיר הֻקְדָּשׁ, מִמַּכְתֵּשׁ לֶֽחִי הִבְקַֽעְתָּ לּוֹ מַֽיִם, לְמַֽעַן שֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן טוֹב הוֹלֵךְ וְגָדֵל, אֲשֶׁר מֵעֹֽשֶׁק עֵדָה חִדֵּל, בְּשׁוּב עַם מֵחֵטְא צָו שְׁאׇב־מַֽיִם, לְנָאוָה כִּירוּשָׁלַֽיִם הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן חַיָּךְ מְכַרְכֵּר בְּשִׁיר. הַמְלַמֵּד תּוֹרָה בְּכׇל כְּלֵי שִׁיר. מְנַסֵּךְ לְפָנֶֽיךָ כְּתָאַב שְׁתוֹת מַֽיִם, לְשָֽׂמוּ בְךָ סִבְרָם הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן זָךְ עָלָה בַסְּעָרָה, הַמְקַנֵּא וּמֵשִׁיב עֶבְרָה, לְפִלּוּלוֹ יָרְדָה אֵשׁ וְלִחֲכָה עָפָר וּמַֽיִם, לְעֵינֶֽיהָ בְּרֵכוֹת הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן וְשֵׁרֵת בֶּאֱמֶת לְרַבּוֹ, פִּי שְׁנַֽיִם בְּרוּחוֹ נֶאֱצַל בּוֹ, בְּקַחְתּוֹ מְנַגֵּן נִתְמַלְּאוּ גֵבִים מַֽיִם, לְפָצוּ מִי כָמֹֽכָה הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן הִרְהֵר עֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ, הַמַּכְרִיז תְּשׁוּבָה לְצֹאנֶֽךָ, אָז בְּבוֹא מְחָרֵף סָתַם עֵינוֹת מַֽיִם, לְצִיּוֹן מִכְלַל יֹֽפִי הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן דְּרָשֽׁוּךָ בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה, וְסוֹדְךָ לָֽמוֹ נִגְלָה, בְּלִי לְהִתְגָּאֵל דָּרְשׁוּ זֵרְעוֹנִים וּמַֽיִם, לְקוֹרְאֶֽיךָ בַצָּר הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן גָּמַר חׇכְמָה וּבִינָה, סוֹפֵר מָהִיר מְפַלֵּשׂ אֲמָנָה, מְחַכְּמֵֽנוּ אֲמָרִים הַמְּשׁוּלִים בְּרַחֲבֵי מַֽיִם, לְרַבָּֽתִי עָם הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן בָּאֵי לְךָ הַיּוֹם בְּכׇל לֵב, שׁוֹפְכִים לְךָ שִֽׂיחַ בְּלֹא לֵב וָלֵב, שׁוֹאֲלִים מִמְּךָ עֹז מִטְרוֹת מַֽיִם, לְשׁוֹרְרוּ בַיָּם הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

לְמַֽעַן אוֹמְרֵי יִגְדַּל שְׁמֶֽךָ, וְהֵם נַחֲלָתְךָ וְעַמֶּֽךָ, צְמֵאִים לְיֶשְׁעֲךָ כְּאֶֽרֶץ עֲיֵפָה לַמַּֽיִם, לְתַֽרְתָּ לָֽמוֹ מְנוּחָה הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא, אָבִֽינוּ אָֽתָּה.

ש"ץ וקהל:

הוֹשַׁע נָא אֵל נָא, אָנָּא הוֹשִֽׁיעָה נָּא.
הוֹשַׁע נָא סְלַח נָא, וְהַצְלִיחָה נָא, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֵל מָעֻזֵּֽנוּ.

מניחים את ארבעת המינים ונוטלים את הערבה.

תַּעֲנֶה אֱמוּנִים שׁוֹפְכִים לְךָ לֵב כַּמַּֽיִם וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.
לְמַֽעַן בָּא בָאֵשׁ וּבַמַּֽיִם וְהַצְלִיחָה נָא.
 גָּזַר וְנָם יֻקַּח נָא מְעַט מַֽיִם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֵל מָעֻזֵּֽנוּ.

תַּעֲנֶה דְגָלִים גָּֽזוּ גִּזְרֵי מַֽיִם וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.
לְמַֽעַן הַנֶּעֱקַד בְּשַֽׁעַר הַשָּׁמַֽיִם וְהַצְלִיחָה נָא.
 וְשָׁב וְחָפַר בְּאֵרוֹת מַֽיִם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֵל מָעֻזֵּֽנוּ.

תַּעֲנֶה זַכִּים חוֹנִים עֲלֵי מַֽיִם וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.
לְמַֽעַן חָלָק מְפַצֵּל מַקְלוֹת בְּשִׁקֲתוֹת הַמַּֽיִם וְהַצְלִיחָה נָא.
 טָעַן וְגָל אֶֽבֶן מִבְּאֵר מַֽיִם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֵל מָעֻזֵּֽנוּ.

תַּעֲנֶה יְדִידִים נוֹחֲלֵי דָת מְשׁוּלַת מַֽיִם וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.
לְמַֽעַן כָּרוּ בְּמִשְׁעֲנוֹתָם מַֽיִם וְהַצְלִיחָה נָא.
 לְהָכִין לָֽמוֹ וּלְצֶאֱצָאֵֽימוֹ מַֽיִם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֵל מָעֻזֵּֽנוּ.

תַּעֲנֶה מִתְחַנְּנִים כְּבִישִׁימוֹן עֲלֵי מַֽיִם וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.
לְמַֽעַן נֶאֱמַן בַּֽיִת מַסְפִּיק לָעָם מַֽיִם וְהַצְלִיחָה נָא.
 סֶלַע הָךְ וַיָזֽוּבוּ מַֽיִם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֵל מָעֻזֵּֽנוּ.

תַּעֲנֶה עוֹנִים עֲלִי בְאֵר מַֽיִם וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.
לְמַֽעַן פֻּקַּד בְּמֵי מְרִֽיבַת מַֽיִם וְהַצְלִיחָה נָא.
 צְמֵאִים לְהַשְׁקוֹתָם מַֽיִם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֵל מָעֻזֵּנוּ.

תַּעֲנֶה קְדוֹשִׁים מְנַסְּכִים לְךָ מַֽיִם וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.
לְמַֽעַן רֹאשׁ מְשׁוֹרְרִים כְּתָאַב שְׁתוֹת מַֽיִם וְהַצְלִיחָה נָא.
 שָׁב וְנָסַךְ לְךָ מַֽיִם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֵל מָעֻזֵּֽנוּ.

תַּעֲנֶה שׁוֹאֲלִים בְּרִבּֽוּעַ אֶשְׁלֵי מַֽיִם וְהוֹשִֽׁיעָה נָּא.
לְמַֽעַן תֵּל תַּלְפִּיוֹת מֽוֹצָא מַֽיִם וְהַצְלִיחָה נָא.
 תִּפְתַּח אֶֽרֶץ וְתַרְעִיף שָׁמַֽיִם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֵל מָעֻזֵּֽנוּ.

רַחֶם־נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן, סְלַח וּמְחַל עֲוֺנָם,
וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

אָז כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנִים
בָּֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ נְדוֹנִים וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

גֵּאֶה אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, נִתְגָּֽרוּ בָֽנוּ מְדָנִים
דָּשֽׁוּנוּ וּבְעָלֽוּנוּ זוּלָתְךָ אֲדוֹנִים וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

הֵן גַּֽשְׁנוּ הַיּוֹם בְּתַחֲנוּן, עָדֶֽיךָ רַחוּם וְחַנּוּן
וְסִפַּֽרְנוּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ בְּשִׁנּוּן וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, נָא אַל תִּיבָשׁ
חַשְׁרַת מַֽיִם בְּאִבֶּֽיהָ תֶּחְבָּשׁ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

טְעֵֽנוּ בִשְׁמֵנָה, בְּיַד שִׁבְעָה וּשְׁמוֹנָה
יָשָׁר צַדִּיק אֵל אֱמוּנָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

כָּרַֽתָּ בְרִית לָאָֽרֶץ, עוֹד כׇּל יְמֵי הָאָֽרֶץ
לְבִלְתִּי פְּרׇץ־בָּהּ פָּֽרֶץ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

מִתְחַנְּנִים עֲלֵי מַֽיִם, כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מַֽיִם
נָא זְכׇר־לָֽנוּ נִסּוּךְ הַמַּֽיִם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

שִׂיחִים בְּדֶֽרֶךְ מַטָּעָתָם, עוֹמְסִים בְּשַׁוְעָתָם
עֲנֵם בְּקוֹל פְּגִיעָתָם וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת, פְּנֵה לְפִלּוּלָם שְׁעוֹת
צַדְּקֵם אֵל לְמוֹשָׁעוֹת וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

קוֹל רִגְשָׁם תִּֽשַׁע, תִּפְתַּח אֶֽרֶץ וְיִפְרוּ יֶֽשַׁע
רַב לְהוֹשִֽׁיעַ וְלֹא חָפֵץ רֶֽשַׁע וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

שַׁעֲרֵי שָׁמַֽיִם פְּתַח, וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב לָֽנוּ תִפְתַּח
תּוֹשִׁיעֵֽנוּ וְרִיב אַל תִּמְתַּח וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ.

ש"ץ וקהל:

קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:

אֹֽמֶץ יֶשְׁעֲךָ בָּא, קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל בָּא בְּרִבְבוֹת כִּתִּים, לַעֲמוֹד עַל הַר הַזֵּיתִים, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל גִּשְׁתּוֹ בַּשּׁוֹפָר לִתְקַע, תַּחְתָּיו הַר יִבָּקַע, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל דָּפַק וְהֵצִיץ וְזָרָח, וּמָשׁ חֲצִי הָהָר מִמִּזְרָח, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל הֵקִים מִלּוּל נׇאֳמוֹ, וּבָא הוּא וְכׇל קְדוֹשִׁים עִמּוֹ, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל וּלְכׇל בָּאֵי עוֹלָם, בַּת קוֹל יִשָּׁמַע בָּעוֹלָם, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל זֶֽרַע עֲמוּסֵי רַחְמוֹ, נוֹלְדוּ כְּיֶֽלֶד מִמְּעֵי אִמּוֹ, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל חָֽלָה וְיָלְדָה מִי זֹאת, מִי שָׁמַע כָּזֹאת, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל טָהוֹר פָּעַל כׇּל אֵֽלֶּה, וּמִי רָאָה כָּאֵֽלֶּה, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל יֶֽשַׁע וּזְמַן הוּחַד, הֲיֽוּחַל אֶֽרֶץ בְּיוֹם אֶחָד, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל כַּבִּיר רוֹם וָתַֽחַת, אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּֽעַם אֶחָת, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל לְעֵת יִגְאַל עַמּוֹ נָאוֹר, וְהָיָה לְעֵת עֶֽרֶב יִהְיֶה אוֹר, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל מוֹשִׁיעִים יַעֲלוּ לְהַר צִיּוֹן, כִּי חָֽלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל נִשְׁמַע בְּכׇל גְּבוּלֵךְ, הַרְחִֽיבִי מְקוֹם אׇהֳלֵךְ, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל שִֽׂימִי עַד דַּמֶּֽשֶׂק מִשְׁכְּנוֹתַֽיִךְ, קַבְּלִי בָנַֽיִךְ וּבְנוֹתַֽיִךְ, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל עִלְזִי חֲבַצֶּֽלֶת הַשָּׁרוֹן, כִּי קָֽמוּ יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ, הַיּוֹם אִם בְּקוֹלִי תִשְׁמָֽעוּ, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל צָמַח אִישׁ צֶֽמַח שְׁמוֹ, הוּא דָּוִד בְּעַצְמוֹ, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל קֽוּמוּ כְּפוּשֵׁי עָפָר, הָקִֽיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל רַבָּֽתִי עָם בְּהַמְלִיכוֹ, מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל שֵׁם רְשָׁעִים לְהַאֲבִיד, עֽוֹשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

קוֹל תְּנָה יְשׁוּעוֹת לְעַם עוֹלָם, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר.

ש"ץ וקהל (שלוש פעמים):

קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:

הוֹשִֽׁיעָה אֶת עַמֶּֽךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶֽךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם. וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵֽלֶּה, אֲשֶׁר הִתְחַנַּֽנְתִּי לִפְנֵי יְיָ, קְרוֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ יוֹמָם וָלָֽיְלָה, לַעֲשׁוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לְמַֽעַן דַּֽעַת כׇּל עַמֵּי הָאָֽרֶץ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלהִים, אֵין עוֹד.

חובטים את הערבה חמש פעמים.

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וּבְמִנְהֲגֵיהֶם הַטּוֹבִים, שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ וַהֲקָפוֹתֵֽינוּ, וְתִזְכׇּר־לָֽנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶֽיךָ, וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶֽקֶת בֵּינֵֽינוּ וּבֵינֶֽיךָ, וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ וְתֵיטִיב לָֽנוּ הַחֲתִימָה, תּֽוֹלֶה אֶֽרֶץ עַל בְּלִימָה; וְחׇתְמֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר חַיִים טוֹבִים. וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּֽיעַ מַֽיִם נֶֽפֶשׁ שׁוֹקֵקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ אֶת כׇּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ. אָמֵן.

אומרים קדיש שלם בעמ' 405 ומשם ממשיכים.

אומרים קדיש שלם ומשם ממשיכים בסוף תפילת מוסף לשבת ויום טוב.

הערות

עריכה
  1. ^ ויש נוהגים שגם הקהל אומר את שאר הפסוקים בלחש, ביחד עם הש"ץ או לפניו.