הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/אירוסין ונישואין
הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין
"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.
| נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה) |
|---|---|---|---|---|
| מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח) | ||||
| נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי |
| דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" | ||||
אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין
הרב:
מִי אַדִּיר עַל הַכֹּל,
מִי בָּרוּךְ עַל הַכֹּל,
מִי גָּדוֹל עַל הַכֹּל,
יְבָרֵךְ חָתָן וְכַלָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָֽסַר לָֽנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָֽנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת־לָֽנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין.
קודם שישים את הטבעת על אצבע הקמיצה ביד ימינה של הכלה, החתן אומר:
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּֽשֶׁת לִי בְּטַבַּֽעַת זוֹ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.
לאחר קריאת הכתובה מברכים שבע ברכות:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶֽלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין־לוֹ מִמֶּֽנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, יוֹצֵר הָאָדָם.
שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶֽיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְשַׂמֵּֽחַ צִיּוֹן בְּבָנֶֽיהָ.
שַׂמֵּֽחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן־עֵֽדֶן מִקֶּֽדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה, וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַֽיִם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְשַׂמֵּֽחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.
בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לִסְעוּדַת נִשּׂוּאִין
המזמן:
דְּוַי הָסֵר וְגַם חָרוֹן וְאָז אִלֵּם בְּשִׁיר יָרֹן;
נְחֵֽנוּ מַעְגְּלֵי צֶֽדֶק שְׁעֵה בִּרְכַּת בְּנֵי אַהֲרֹן.
בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהַשִּׁמְחָה בִּמְעוֹנוֹ וְשֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
המסובים, ואז המזמן חוזר:
בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהַשִּׁמְחָה בִּמְעוֹנוֹ
וְשֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.
ממשיכים "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ" ובברכת המזון.
אחרי ברכת המזון חוזרים על שבע ברכות. מברכים שש ברכות של נישואין על כוס משלהן, ואחר כך מברך המזמן ברכה שביעית "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן" על הכוס של ברכת המזון.