הנאום לקראת סיפוח ארבעה מחוזות אוקראיניים לרוסיה
נאום נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, עם ההכרזה הרשמית על סיפוח מחוז חרסון, מחוז זפורוז'יה, דונייצק, לוגנסק לרוסיה, 30 בספטמבר 2022:
אזרחי רוסיה היקרים, אזרחי הרפובליקות העממיות של דונייצק ולוגנסק, תושבי מחוזות זפורוז'יה וחרסון, צירי הדומה הממלכתית, סנאטורים של הפדרציה הרוסית! אתם יודעים, משאלי עם נערכו ברפובליקות העממיות של דונייצק ולוגנסק, זפורוז'יה וחרסון. תוצאותיהם סוכמו, התוצאות ידועות. האנשים עשו את הבחירה שלהם, בחירה ברורה.
היום אנו חותמים על הסכמים לקבלת הרפובליקה העממית של דונייצק, הרפובליקה העממית של לוגנסק, מחוז זפורוז'יה ומחוז חרסון לרוסיה. אני בטוח שהאסיפה הפדרלית תתמוך בחוקים החוקתיים לאימוץ והיווצרותם ברוסיה של ארבעה חבלים חדשים, ארבעה סובייקטים חדשים של הפדרציה הרוסית, כי זה רצונם של מיליוני אנשים. וזו, כמובן, זכותם, זכותם הבלתי מעורערת, המעוגנת בסעיף הראשון של מגילת האו"ם, המדבר ישירות על עקרון שוויון הזכויות וההגדרה העצמית של העמים.
אני חוזר ואומר: זוהי זכות בלתי ניתנת לערעור של העם, היא מבוססת על אחדות היסטורית, שבשמה ניצחו דורות אבותינו, אלה שממקורותיה של רוסיה העתיקה במשך מאות שנים יצרו והגנו על רוסיה. כאן, בנובורוסיה, נלחמו רומיאנצב, סובורוב ואושאקוב, יקתרינה השנייה ופוטיומקין ייסדו ערים חדשות. כאן עמדו הסבים והסבים שלנו למוות במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה.
תמיד נזכור את גיבורי "האביב הרוסי", אלה שלא קיבלו את ההפיכה הניאו-נאצית באוקראינה ב-2014, כל אלה שמתו למען הזכות לדבר בשפת אמם, לשמור על תרבותם, מסורותיהם, האמונה, למען הזכות לחיות. אלו הם לוחמי דונבאס, חללי "אודסה חאטין", קורבנות התקפות טרור בלתי אנושיות שביים משטר קייב. אלו מתנדבים ומיליציות, אלו אזרחים, ילדים, נשים, זקנים, רוסים, אוקראינים, בני לאומים שונים. זהו מנהיג העם האמיתי של דונייצק אלכסנדר זכרצ'נקו, אלה המפקדים הצבאיים ארסן פאבלוב ולדימיר ז'וגה, אולגה קוצ'ורה ואלכסיי מוזגובוי, זה התובע של הרפובליקה של לוגנסק סרגיי גורנקו. זהו הצנחן נורמגומד גדז'ימגומדוב וכל החיילים והקצינים שלנו שמתו את מותם של האמיצים במהלך המבצע הצבאי המיוחד. הם גיבורים. גיבורי רוסיה הגדולה. ואני מבקש מכם לכבד את זכרם בדקת דומיה.
מאחורי הבחירה של מיליוני תושבים ברפובליקות העממיות של דונייצק ולוהנסק, במחוזות זפורוז'יה וחרסון, עומד גורלנו המשותף והיסטוריה בת אלף שנים. אנשים העבירו את הקשר הרוחני הזה לילדיהם ולנכדיהם. למרות כל הניסיונות, הם נשאו לאורך השנים אהבה לרוסיה. ואף אחד לא יכול להרוס את התחושה הזו בנו. לכן גם הדורות המבוגרים וגם הנוער, אלו שנולדו לאחר הטרגדיה של קריסת ברית המועצות, הצביעו בעד אחדותנו, בעד עתידנו המשותף.
בשנת 1991, בבלובז'סקיה פושצ'ה, מבלי לשאול את רצונם של אזרחים רגילים, החליטו נציגי האליטות של המפלגה דאז למוטט את ברית המועצות, ואנשים מצאו את עצמם לפתע מנותקים ממולדתם. זה נקרע, ביתר את קהילת עמנו, הפך לאסון לאומי. כפי שפעם לאחר המהפכה נחתכו גבולות הרפובליקות של הברית מאחורי הקלעים, כך מנהיגיה האחרונים של ברית המועצות, בניגוד לביטוי הישיר של רצון רוב העם במשאל העם ב-1991, הרסו את ארצנו הגדולה, פשוט הניחו את האנשים בפני עובדה.
אני מודה שהם אפילו לא הבינו לגמרי מה הם עושים ולאילו השלכות זה יוביל בהכרח בסופו של דבר. אבל זה כבר לא משנה. אין ברית המועצות, אי אפשר להחזיר את העבר. כן, ורוסיה היום כבר לא צריכה את זה, אנחנו לא שואפים לזה. אבל אין דבר חזק יותר מהנחישות של מיליוני אנשים, שעל פי תרבותם, אמונתם, מסורותיהם, שפתם, רואים עצמם חלק מרוסיה, שאבותיהם חיו במדינה אחת במשך מאות שנים. אין דבר חזק יותר מהנחישות של האנשים האלה לחזור לארץ המולדת האמיתית וההיסטורית שלהם.
במשך שמונה שנים ארוכות היו האנשים בדונבאס נתונים לרצח עם, הפגזות ומצור, ובחרסון ובזפורוז'יה ניסו לטפח באופן פושע שנאה לרוסיה, לכל דבר רוסי. כעת, כבר במהלך משאלי העם, איים משטר קייב באלימות, מוות למורות בבתי ספר, נשים שעבדו בוועדות בחירות, הפחיד מיליוני אנשים שבאו להביע את רצונם בדיכוי. אבל האנשים הבלתי נשברים של דונבאס, זפורוז'יה וחרסון אמרו את דברם.
אני רוצה ששלטונות קייב והאדונים האמיתיים שלהם במערב ישמעו אותי, כדי שכולם יזכרו את זה: האנשים החיים בלוגנסק ודונייצק, חרסון וזפורוז'יה הופכים לאזרחים שלנו לנצח.
אנו קוראים למשטר קייב להפסיק לאלתר את האש, את כל מעשי האיבה, את המלחמה שהוא שחרר עוד ב-2014, ולחזור לשולחן המשא ומתן. אנחנו מוכנים לזה, נאמר יותר מפעם אחת. אבל לא נדון בבחירת האנשים בדונייצק, לוגנסק, זפורוז'יה וחרסון, היא נעשתה, רוסיה לא תבגוד בה. ורשויות קייב של היום צריכות להתייחס לרצון החופשי הזה של העם בכבוד, ולא שום דבר אחר. זו הדרך היחידה לשלום.
נגן על אדמתנו בכל הכוחות והאמצעים העומדים לרשותנו ונעשה הכל כדי להבטיח זאת.
בטיחות האנשים שלנו. זוהי משימת השחרור הגדולה של עמנו.
אנחנו בהחלט נבנה מחדש ערים ועיירות שנהרסו, מגורים, בתי ספר, בתי חולים, תיאטראות ומוזיאונים, נשקם ונפתח מפעלים תעשייתיים, מיזמים, תשתיות, ביטוח לאומי, פנסיה, שירותי בריאות וחינוך.
כמובן שנעבוד על שיפור רמת הביטחון. יחד נוודא שהאזרחים באזורים החדשים ירגישו את התמיכה של כל העם של רוסיה, כל המדינה, כל הרפובליקות, כל השטחים והמחוזות של מולדתנו העצומה.
חברים יקרים, עמיתים!
היום אני רוצה לפנות לחיילים ולקצינים המשתתפים במבצע הצבאי המיוחד, לחיילי דונבאס ונובורוסיה, אלה שלאחר הצו על הגיוס החלקי מצטרפים לשורות הכוחות המזוינים, במילוי חובתם הפטריוטית, אשר, בקריאת ליבם, הגיעו ללשכות הרישום והגיוס הצבאיות. אני רוצה לפנות להוריהם, לנשותיהם ולילדיהם, לספר להם על מה עמנו נלחם, איזה אויב מתנגד לנו, שמטיל את העולם למלחמות ומשברים חדשים, להפיק את הרווח העקוב מדם שלהם מהטרגדיה הזו.
בני ארצנו, אחינו ואחיותינו באוקראינה - הילידים של עמנו המאוחד - ראו במו עיניהם מה מכינים חוגי השלטון של מה שנקרא המערב עבור האנושות כולה. כאן הם, למעשה, פשוט השליכו את המסכות שלהם, הראו את הקרביים האמיתיים שלהם.
לאחר התמוטטות ברית המועצות, המערב החליט שהעולם, כולנו, נאלץ לנצח להשלים עם תכתיביו. ואז, ב-1991, המערב ציפה שרוסיה לא תתאושש מזעזועים כאלה ותתפרק מעצמה. כן, זה כמעט קרה – אנחנו זוכרים את שנות ה-90, שנות ה-90 הנוראות, רעבות, קרות וחסרות תקווה. אבל רוסיה התנגדה, התחדשה, התחזקה, שוב תפסה את מקומה הראוי בעולם.
יחד עם זאת, המערב חיפש כל הזמן הזה וממשיך לחפש הזדמנות חדשה לפגוע בנו, להחליש ולהרוס את רוסיה, שתמיד חלמו עליה, לפצל את מדינתנו, להעמיד עמים זה מול זה, להכריע אותם לעוני והכחדה. הם פשוט רדופים מהעובדה שיש מדינה כל כך גדולה וענקית בעולם עם הטריטוריה, העושר הטבעי, המשאבים שלה, עִם עַם שלא יודע איך ולעולם לא יחיה לפי פקודות של מישהו אחר.
המערב מוכן לעלות על הכל כדי לשמר את המערכת הניאו-קולוניאלית המאפשרת לו להיטפל, למעשה, לשדוד את העולם על חשבון כוחו של הדולר והתכתיבים הטכנולוגיים, לאסוף נתח אמיתי מהאנושות, לחלץ את המקור העיקרי של שגשוג לא הרווח, שכר הדירה של ההגמון. תחזוקה של שכר דירה זה הוא המניע המרכזי, האמיתי והמשרת את עצמו לחלוטין. לכן ביטול שליטה מוחלט הוא האינטרס שלהם. מכאן התוקפנות שלהם כלפי מדינות עצמאיות, כלפי ערכים מסורתיים ותרבויות מקוריות, ניסיונות לערער תהליכים בינלאומיים ואינטגרציה שאינם בשליטתם, מטבעות עולמיים חדשים ומרכזי פיתוח טכנולוגיים. זה קריטי עבורם שכל המדינות יוותרו על ריבונותן לארצות הברית.
האליטות השלטות במדינות מסוימות מסכימות מרצון לעשות זאת, מסכימות מרצון להפוך לוואסאלים; אחרים מקבלים שוחד, מאוימים. ואם זה לא יצליח, הם הורסים מדינות שלמות, ומשאירים מאחוריהם אסונות הומניטריים, הריסות, מיליוני גורלות בני אדם הרוסים, מעוותים, כיסי טרור, אזורי אסון חברתיים, מדינות חסות, מושבות וחצי-מושבות. לא אכפת להם כל עוד הם מקבלים תועלת משלהם.
אני רוצה להדגיש שוב שבחמדנות, בכוונה לשמור על כוחו הבלתי מוגבל, יש את הסיבות האמיתיות למלחמה ההיברידית שמנהל המערב הקולקטיבי נגד רוסיה. הם לא מאחלים לנו חירות, אלא הם רוצים לראות בנו מושבה. הם לא רוצים שיתוף פעולה שווה, אלא שוד. הם רוצים לראות אותנו לא כחברה חופשית, אלא כקהל של עבדים חסרי נשמה.
עבורם, איום ישיר הוא המחשבה והפילוסופיה שלנו, ולכן הם פולשים לפילוסופיות שלנו. התרבות והאמנות שלנו מהווים סכנה עבורם, אז הם מנסים לאסור אותם. גם ההתפתחות והשגשוג שלנו מהווים איום עליהם – התחרות הולכת וגוברת. הם בכלל לא צריכים את רוסיה, אנחנו צריכים אותה.
אני רוצה להזכיר לכם שהטענות לשליטה עולמית בעבר התנפצו לא פעם בגלל האומץ והחוסן של עמנו. רוסיה תמיד תהיה רוסיה. נמשיך להגן על ערכינו ועל מולדתנו.
המערב סומך על פטור מעונש, על יציאה מהכל. למעשה, הכל ברחו עם זה עד כה. הסכמים בתחום הביטחון האסטרטגי מגיעים לסל האשפה; הסכמים שהושגו ברמה הפוליטית הגבוהה ביותר מוכרזים כפיקציה; הבטחות נחרצות לא להרחיב את נאט"ו למזרח, ברגע שמנהיגינו לשעבר רכשו אותם, הפכו להונאה מלוכלכת; אמנות על הגנה נגד טילים וטילים לטווח בינוני וקצר נשברו באופן חד צדדי באמתלות מופרכות.
כל מה שאנו שומעים מכל הצדדים הוא: "המערב עומד על סדר המבוסס על כללים". מאיפה הם באו? מי בכלל ראה את הכללים האלה? מי הסכים? ראו, אלה סתם הבלים.
משהו, הונאה גרידא, סטנדרטים כפולים או כבר משולשים! זה פשוט מיועד לטיפשים.
רוסיה היא מעצמה גדולה של דור המילניום, מדינה-ציוויליזציה, והיא לא תחיה לפי חוקים מזויפים ושקריים כאלה.
המערב כביכול הוא שרמס את עיקרון אי-ההפרה של הגבולות, וכעת, לפי שיקול דעתו, מחליט למי יש זכות להגדרה עצמית ולמי לא, מי לא ראוי לה. למה הם מחליטים כך, מי נתן להם זכות כזו לא ברור. לעצמם.
זו הסיבה שהבחירה באנשים בחצי האי קרים, בסבסטופול, בדונייצק, לוגנסק, זפורוז'יה וחרסון גורמת להם לכעס פראי. למערב הזה אין זכות מוסרית להעריך אותו, אפילו לגמגם על חופש הדמוקרטיה. לא, ומעולם לא היה!
האליטות המערביות שוללות לא רק את הריבונות הלאומית ואת החוק הבינלאומי. להגמוניה שלהם יש אופי בולט של טוטליטריות, עריצות ואפרטהייד. הם מחלקים בחוצפה את העולם לוואסאלים שלהם, למדינות כביכול מתורבתות ולכל השאר, שעל פי התוכנית של הגזענים המערביים של ימינו, צריכים להצטרף לרשימת הברברים והפראים. התוויות הכוזבות - "מדינה נוכלת", "משטר סמכותני" - כבר מוכנות, הן מטילות סטיגמה של עמים ומדינות שלמות, ואין בזה שום דבר חדש. אין בכך שום דבר חדש: האליטות המערביות הן מה שהן היו, ונשארו כאלה - קולוניאליסטיות. הם מפלים, מחלקים עמים לזנים "ראשונים" ו"אחרים".
מעולם לא קיבלנו ולעולם לא נקבל לאומיות פוליטית וגזענות כזו. ומהי, אם לא גזענות, הרוסופוביה, שמתפשטת כעת בכל העולם? מהי, אם לא גזענות, הרשעתו הדחופה של המערב שהתרבות שלו, הניאו-ליברלית, היא מודל שאין עוררין על העולם כולו? "מי שאינו איתנו הוא נגדנו." גם הכל נשמע מוזר.
אפילו החרטה על הפשעים ההיסטוריים שלהם מועברת על ידי האליטות המערביות לכל השאר, ודורשת הן מאזרחי מדינותיהם והן מעמים אחרים להתוודות על מה שאין להם מה לעשות איתו, למשל, בתקופת הקולוניאליזם. כיבושים.
ראוי להזכיר למערב שהוא החל את מדיניותו הקולוניאלית עוד בימי הביניים, ולאחר מכן בעקבות סחר העבדים העולמי, רצח העם של שבטי אינדיאנים באמריקה, ביזת הודו, אפריקה, מלחמות אנגליה וצרפת נגד סין, כתוצאה מכך היא נאלצה לפתוח את נמליה לסחר באופיום. מה שהם עשו זה לשים עמים שלמים על סמים, השמידו בכוונה קבוצות אתניות שלמות למען אדמה ומשאבים, ערכו מצוד אמיתי אחר אנשים כמו חיות. זה מנוגד לעצם טבע האדם, האמת, החירות והצדק.
ואנו גאים בכך שבמאה ה-20 ארצנו היא שהובילה את התנועה האנטי-קולוניאלית, אשר פתחה הזדמנויות לעמים רבים בעולם להתפתח במטרה לצמצם את העוני ואי השוויון, להתגבר על רעב ומחלות.
אני מדגיש שאחת הסיבות לרוסופוביה בת מאות השנים, הזדון הבלתי מוסתר של האליטות המערביות הללו כלפי רוסיה היא דווקא שלא הרשינו לשדוד את עצמנו בתקופת הכיבושים הקולוניאליים, אילצנו את האירופים לסחור לטובה הדדית. זה הושג על ידי יצירת מדינה ריכוזית חזקה ברוסיה, שהתפתחה והתחזקה על הערכים המוסריים הגדולים של האורתודוקסיה, האיסלאם, היהדות והבודהיזם, על התרבות הרוסית והמילה הרוסית הפתוחה לכל.
ידוע שתוכניות להתערבות ברוסיה נעשו שוב ושוב, הם ניסו להשתמש גם בתקופות הבעייתיות של תחילת המאה ה-17 וגם בתקופת התהפוכות שלאחר 1917 - הן נכשלו. המערב בכל זאת הצליח לתפוס את העושר של רוסיה בסוף המאה ה-20, כשהמדינה נהרסה. אחר כך קראו לנו גם חברים וגם שותפים, אבל למעשה הם התייחסו אלינו כאל מושבה - טריליוני דולרים הוצאו מהמדינה במסגרת מגוון תוכניות. כולנו זוכרים הכל, לא שכחנו כלום.
ובימים אלה ביטאו העמים בדונייצק ולוהנסק, בחרסון ובזפורוז'יה בעד השבת האחדות ההיסטורית שלנו. תודה!
מדינות המערב חוזרות על כך במשך מאות שנים שהן מביאות חופש ודמוקרטיה לעמים אחרים. הכל בדיוק הפוך: במקום דמוקרטיה - דיכוי וניצול; במקום חופש - שיעבוד ואלימות. כל הסדר העולמי החד-קוטבי הוא אנטי-דמוקרטי מטבעו ואינו חופשי, הוא מרמה וצבוע לכל אורכו.
ארצות הברית היא המדינה היחידה בעולם שהשתמשה בנשק גרעיני פעמיים והרסה את הערים היפניות הירושימה ונגסאקי. אגב, הם יצרו תקדים.
הרשו לי גם להזכיר לכם שארצות הברית, יחד עם הבריטים, הפכה את דרזדן, המבורג, קלן וערים גרמניות רבות אחרות להריסות ללא כל צורך צבאי במהלך מלחמת העולם השנייה. וזה נעשה בהתרסה, ללא כל צורך, אני חוזר, צבאי. הייתה רק מטרה אחת: בדיוק כמו במקרה של ההפצצות הגרעיניות ביפן, להפחיד גם את ארצנו וגם את העולם כולו.
ארצות הברית הותירה חותם נורא על זכרם של עמי קוריאה ווייטנאם עם "הפצצות שטיח" ברבריות, שימוש בנפאלם ונשק כימי.
עד עכשיו הם למעשה כובשים את גרמניה, יפן, הרפובליקה של קוריאה ומדינות אחרות, ובמקביל באופן ציני לעתים קרובות מתייחסים אליהם כבעלי ברית שווים. הקשיבו! מעניין איזו ברית זו? כל העולם יודע שמנהיגי מדינות אלה נצפים, האנשים הראשונים של מדינות אלה מותקנים מכשירי האזנה לא רק במשרדים, אלא גם במגורים. זו ממש בושה. חבל גם למי שעושה את זה וגם למי שכמו עבדים בולעים בשקט ובענווה את הגסות הזו.
הם קוראים פקודות וצעקות גסות ומעליבות בכתובת הוואסאלים שלהם סולידריות אירו-אטלנטית, פיתוח נשק ביולוגי, ניסויים באנשים חיים, כולל באוקראינה, מחקר רפואי אצילי.
עם המדיניות ההרסנית, המלחמות והשוד שלהם הם עוררו את הזינוק האדיר של זרמי ההגירה של היום. מיליוני אנשים סובלים ממחסור, התעללות, מתים באלפים, מנסים להגיע לאותה אירופה.
עכשיו הם מייצאים לחם מאוקראינה. לאן הוא הולך באמתלה של "לספק ביטחון תזונתי למדינות העניות בעולם"? לאן זה הולך? הכל הולך לאותן מדינות אירופה. שם, חמישה אחוז הלכו רק למדינות העניות בעולם. שוב, עוד הונאה והונאה גמורה.
האליטה האמריקנית, למעשה, משתמשת בטרגדיה של האנשים האלה כדי להחליש את המתחרים שלהם, כדי להרוס מדינות לאום. זה תקף גם לאירופה, זה תקף גם לזהותן של צרפת, איטליה, ספרד ומדינות נוספות בעלות היסטוריה ארוכה.
וושינגטון דורשת עוד ועוד סנקציות נגד רוסיה, ורוב הפוליטיקאים האירופים מסכימים לכך בענווה. הם מבינים בבירור שארצות הברית, על ידי דחיפה לדחייה מוחלטת של האיחוד האירופי מחברות אנרגיה רוסיות ומשאבים אחרים, מובילה למעשה לדה-תיעוש של אירופה, להשתלטות מוחלטת על השוק האירופי - כולם מבינים, האליטות הללו הם אירופאים, הם מבינים הכל, אבל מעדיפים לשרת אינטרסים של אחרים. זו לא עוד עבדות, אלא בגידה ישירה בעמים שלהם. אבל אלוהים יברך אותם, זה עניינם.
אבל סנקציות לא מספיקות לאנגלו-סקסים, הם עברו לחבלה - לא יאומן, אבל נכון - לאחר שארגנו פיצוצים בצינורות הגז הבינלאומיים נורד סטרים העוברים לאורך קרקעית הים הבלטי, הם למעשה החלו להרוס את המחבת - תשתית אנרגיה אירופאית. ברור לכל מי שמרוויח מכך. מי שירוויח, הוא הרוויח, כמובן.
התכתיב האמריקאי מבוסס על כוח גס, על חוק אגרוף. לפעמים עטוף יפה, לפעמים בלי שום עטיפה, אבל המהות זהה - חוק אגרוף. מכאן הפריסה והתחזוקה של מאות בסיסים צבאיים בכל פינות העולם, התרחבות נאט"ו, הניסיונות להרכיב בריתות צבאיות חדשות כמו AUKUS וכדומה. כמו כן, מתבצעת עבודה פעילה ליצירת קשר צבאי-פוליטי בין וושינגטון - סיאול - טוקיו. כל אותן מדינות שמחזיקות או מבקשות להחזיק בריבונות אסטרטגית אמיתית ומסוגלות לאתגר את ההגמוניה המערבית נכללות אוטומטית בקטגוריה של אויבים.
על עקרונות אלה נבנות הדוקטרינות הצבאיות של ארה"ב ושל נאט"ו, הדורשות לא פחות מאשר שליטה מוחלטת. האליטות המערביות מציגות את התוכניות הניאו-קולוניאליות שלהן באותה מידה בצביעות, אפילו תוך יומרה של שלווה, הן מדברות על סוג של בלימה, ומילה ערמומית כזו נודדת מאסטרטגיה אחת לאחרת, אבל, למעשה, פירושה רק דבר אחד - לערער כל מרכזי פיתוח ריבוניים.
כבר שמענו על בלימת רוסיה, סין, איראן. אני מאמין שמדינות אחרות באסיה, אמריקה הלטינית, אפריקה, המזרח התיכון, כמו גם שותפות ובעלות ברית נוכחיות של ארצות הברית, הן הבאות בתור. אנחנו יודעים שכל מה שהם לא אוהבים, הם גם מטילים סנקציות נגד בעלות בריתם - תחילה נגד בנק אחד, אחר כך נגד אחר; עכשיו נגד חברה אחת, עכשיו נגד חברה אחרת. זהו אותו נוהג, והוא יתרחב. הם מכוונים לכולם, כולל השכנים הקרובים ביותר שלנו - חבר המדינות העצמאיות.
יחד עם זאת, המערב הוא בבירור ומזמן משאלת לב. אז, כשהחלו במלחמת בזק של סנקציות נגד רוסיה, הם האמינו שהם שוב יוכלו לבנות את כל העולם בפקודתם. אבל, כפי שהתברר, סיכוי כל כך ורוד מרגיש רחוק מכולם - אולי מזוכיסטים פוליטיים גמורים ומעריצים של צורות לא מסורתיות אחרות של יחסים בינלאומיים. רוב המדינות מסרבות "לבלוע" ובוחרות בדרך סבירה של שיתוף פעולה עם רוסיה.
ברור שהמערב לא ציפה מהם לסרבנות כזו. הם פשוט התרגלו לפעול לפי תבנית, לקחת הכל בחוצפה, סחיטה, שוחד, הפחדה, ולשכנע את עצמם שהשיטות הללו יעבדו לנצח, כאילו היו אוסרות וקפואות בעבר.
ביטחון עצמי כזה הוא תוצר ישיר לא רק של התפיסה הידועה לשמצה של הבלעדיות של האדם עצמו - אם כי זה, כמובן, פשוט מפתיע - אלא גם של "רעב מידע" אמיתי במערב. הם הטביעו את האמת באוקיינוס של מיתוסים, אשליות וזיופים, תוך שימוש בתעמולה אגרסיבית ביותר, משקרים בפזיזות, כמו גבלס. ככל שהשקר יהיה מדהים יותר, כך הם יאמינו בו מהר יותר – כך הם פועלים, לפי העיקרון הזה.
אבל אי אפשר להאכיל אנשים בדולרים מודפסים ובאירו. אתה לא יכול להאכיל את פיסות הנייר האלה, אלא וירטואליות, מעל עם היוון כזה של רשתות חברתיות מערביות, אי אפשר לחמם בית. כל זה חשוב, על מה אני מדבר. אבל לא פחות חשוב הוא מה שנאמר זה עתה: אתה לא יכול להאכיל אף אחד בנייר כסף - אתה צריך אוכל, וגם לא תחמם אף אחד באותיות הרישיות המנופחות האלה - דרושים נושאי אנרגיה.
לכן, פוליטיקאים באותה אירופה צריכים לשכנע את אחיהם לאכול פחות, להתרחץ פחות ולהתלבש חם יותר בבית. ומי שמתחיל לשאול שאלות הוגנות: "בעצם, למה זה כך?" - מוכרזים מיד כאויבים, קיצוניים ורדיקלים. הם מפנים חיצים לרוסיה, הם אומרים: הנה, הם אומרים, מי מקור כל צרותיכם. הם שוב משקרים.
מה שאני רוצה להדגיש: יש כל סיבה להאמין שהאליטות המערביות לא הולכות לחפש דרכים בונות לצאת ממשבר המזון והאנרגיה העולמי, שנוצר באשמתן, דווקא באשמתן, כתוצאה מכך המדיניות ארוכת השנים שלהן הרבה לפני המבצע הצבאי המיוחד שלנו באוקראינה, בדונבאס. הם לא מתכוונים לפתור את בעיות העוול ואי השוויון. יש חשש שהם מוכנים להשתמש במתכונים אחרים, מוכרים להם.
וכאן כדאי לזכור שהמערב יצא מהסתירות של תחילת המאה ה-20 דרך מלחמת העולם הראשונה. הרווחים ממלחמת העולם השנייה אפשרו לארצות הברית להתגבר סופית על תוצאות השפל הגדול ולהפוך לכלכלה הגדולה בעולם, לכפות על כדור הארץ את כוחו של הדולר כמטבע רזרבה עולמי. והמשבר המאוחר של שנות ה-80 - ובשנות ה-80 של המאה הקודמת גם המשבר החריף - המערב התגבר במידה רבה על ידי ניכוס המורשת והמשאבים של ברית המועצות שהתמוטטה וקרסה בסופו של דבר. זאת עובדה.
עכשיו, כדי לצאת מסבך הסתירות הבא, הם צריכים לשבור את רוסיה, מדינות אחרות שבוחרות בדרך הריבונית של הפיתוח, בכל מחיר, כדי לשדוד עוד יותר את העושר של אנשים אחרים, ועל חשבון זה, לסגור, לסתום את החורים שלהם. אם זה לא יקרה, אני לא שולל שינסו להביא לחלוטין את המערכת לקריסה, שאפשר להאשים בה הכל, או חלילה להחליט להשתמש בנוסחה הידועה "המלחמה תכתוב הכל."
רוסיה מבינה את אחריותה כלפי הקהילה העולמית ותעשה הכל כדי להחזיר את החממות הללו לעשתונותיהם.
ברור שהמודל הניאו-קולוניאלי הנוכחי נחרץ בסופו של דבר. אבל אני חוזר על כך שהבעלים האמיתיים שלה ידבקו בה עד הסוף. פשוט אין להם מה להציע לעולם, פרט לשימור אותה מערכת של שוד וסחטנות.
למעשה, הם יורקים על הזכות הטבעית של מיליארדי אנשים, רוב האנושות, לחופש ולצדק, לקבוע את עתידם בעצמם. כעת הם עברו לחלוטין להכחשה קיצונית של נורמות מוסריות, דת ומשפחה.
בואו נענה לעצמנו על כמה שאלות פשוטות מאוד. אני רוצה עכשיו לחזור למה שאמרתי, אני רוצה לפנות לכל אזרחי המדינה - לא רק לאותם עמיתים שנמצאים באולם - לכל אזרחי רוסיה: האם אנחנו רוצים שיהיו לנו, כאן, בארצנו, ברוסיה, במקום אמא ואבא, "הורה מספר אחד", "מספר שתיים", "מספר שלוש" (הם כבר התחרפנו לגמרי שם)?! האם אנחנו באמת רוצים שיוטלו על ילדים בבתי הספר שלנו מכיתות היסוד סטיות שמובילות להשפלה והכחדה? להציע שיש כביכול עוד מגדרים מלבד נשים וגברים, ולהציע להם ניתוח לשינוי מין? האם אנחנו רוצים את כל זה עבור ארצנו וילדינו? מבחינתנו כל זה לא מקובל, יש לנו עתיד אחר, משלנו.
אני חוזר ואומר, הדיקטטורה של האליטות המערביות מכוונת נגד כל החברות, כולל עמי מדינות המערב עצמם. זה אתגר לכולם. הכחשה מוחלטת כזו של האדם, הפלת האמונה והערכים המסורתיים, דיכוי החירות מקבל תכונות של "דת הפוכה" - שטניזם מוחלט. בדרשת ההר, ישוע המושיע, מוקיע את נביאי השקר, אומר: "בפירותיהם תכירו אותם". והפירות הרעילים האלה כבר ברורים לאנשים - לא רק בארצנו, בכל המדינות, כולל עבור אנשים רבים ובמערב עצמו.
העולם נכנס לתקופה של תמורות מהפכניות, הם בעלי אופי בסיסי. מתגבשים מרכזי פיתוח חדשים, הם מייצגים את הרוב – הרוב! - של הקהילה העולמית ומוכנים לא רק להצהיר על האינטרסים שלהם, אלא גם להגן עליהם, ולראות בריבוי קוטביות הזדמנות לחזק את ריבונותם, ולכן לזכות בחופש אמיתי, בפרספקטיבה היסטורית, בזכותם לעצמאות, יצירתית, פיתוח מקורי, לתהליך הרמוני.
בכל העולם, כולל באירופה ובארצות הברית, כפי שאמרתי, יש לנו הרבה אנשים בעלי דעות דומות, ואנחנו מרגישים שאנחנו רואים את תמיכתם. תנועה אנטי-קולוניאלית לשחרור נגד הגמוניה חד-קוטבית כבר מתפתחת בתוך המדינות והחברות המגוונות ביותר. הסובייקטיביות שלו רק תגדל. הכוח הזה הוא שיקבע את המציאות הגיאופוליטית העתידית.
חברים יקרים!
היום אנחנו נלחמים למען דרך צודקת וחופשית, מעל הכל למען עצמנו אנו, לרוסיה, למען התכתיב, העריצות יישארו לנצח בעבר. אני משוכנע שמדינות ועמים מבינים שמדיניות המבוססת על בלעדיות של כל אדם, על דיכוי תרבויות ועמים אחרים, היא מטבעה פלילית, שעלינו לפתוח את הדף המביש הזה. קריסת ההגמוניה המערבית שהחלה היא בלתי הפיכה. ואני חוזר שוב: זה לא יהיה כמו קודם.
שדה הקרב אליו קראו לנו הגורל וההיסטוריה הוא שדה הקרב של עמנו, לרוסיה ההיסטורית הגדולה. לרוסיה ההיסטורית הגדולה, למען הדורות הבאים, למען ילדינו, נכדינו ונינים. עלינו להגן עליהם מפני שיעבוד, מפני ניסויים מפלצתיים שמטרתם לשתק את נפשם ורוחם.
היום אנחנו נלחמים כדי שאף אחד לא יעלה על דעתו שאפשר לקחת ולמחוק את רוסיה, עמנו, שפתנו, תרבותנו. כיום אנו זקוקים לגיבוש החברה כולה, ולכידות כזו יכולה להתבסס רק על ריבונות, חירות, יצירה וצדק. הערכים שלנו הם אנושיות, רחמים וחמלה.
ואני רוצה לסיים את נאומי במילותיו של פטריוט אמיתי איוואן אלכסנדרוביץ' אילין: "אם אני מחשיב את רוסיה למולדתי, זה אומר שאני אוהב ברוסית, מהרהר וחושב, שר ומדבר רוסית; שאני מאמין בכוחות הרוחניים של העם הרוסי רוחו היא רוחי, ייעודו הוא גורלי, סבלו הוא יגוני, פריחתו היא שמתי".
מאחורי המילים הללו עומדת בחירה רוחנית גדולה, שבמשך יותר מאלף שנות מדינה רוסית הלכה אחריה דורות רבים של אבותינו. היום אנחנו עושים את הבחירה הזו, אזרחי הרפובליקות העממיות של דונייצק ולוגנסק, תושבי מחוזות זפורוז'יה וחרסון עשו את הבחירה הזו. הם בחרו להיות עם האנשים שלהם, להיות עם המולדת שלהם, לחיות את גורלה, לנצח יחד איתה.
האמת איתנו, רוסיה איתנו!