הן תביני, ילדה

הֵן תָּבִינִי, יַלְדָּה,
מָה רוֹצָה הַדּוֹדָה,
לְהַגִּישׁ לָךְ שַׁי מְפֹאָר,
אַךְ קָצְרָה יָדִי
וְהַכֹּל בִּכְדִי, ‑
הַגּוֹרָל הוּא נָבָל וְאַכְזָר...

וְאוּלָם אִם לֹא שַׁי,
עוֹד כֹּחִי בְּמָתְנַי
לַחֲרֹז לִכְבוֹדֵךְ, כְּתָמִיד,
וְלִרְמֹז רֶמֶז קַל:
בְּשַׂחֵק הַמַּזָל...
וּבְבוֹא בְּשׂוֹרַת-הֶ"עָתִיד"...