המתמיד

המתמיד

מאת חיים נחמן ביאליק

עוֹד יֵשׁ עָרִים נִכְחָדוֹת בִּתְפוּצוֹת הַגּוֹלָה

בָּהֶן יֶעְשַׁן בַּמִּסְתָּר נֵרֵנוּ הַיָּשָׁן;

עוֹד הוֹתִיר אֱלֹהֵינוּ לִפְלֵיטָה גְדוֹלָה

גַּחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת בַּעֲרֵמַת הַדָּשֶׁן.

וּכְאוּדִים מֻצָּלִים זְעֵיר שָׁם תֶּעְשַנָּה

נְפָשׁוֹת אֲמֻלוֹת וּנְשָׁמוֹת עֲלוּבוֹת,

הַחַיּוֹת בְּלִי יוֹמָן וּבְלִי עֵת תִּזְקַנָּה

כֶּחָצִיר הָעוֹלֶה בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת.

וּבְצֵאתְךָ יְחִידִי לְעִתּוֹת בַּלָּיְלָה

בְּאַחַת מֵאֵלֶּה הֶעָרִים הַבְּרוּכוֹת,

בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹצְצִים כּוֹכָבִים מִלְמָעְלָה,

הַדְּשָׁאִים מִתְלַחֲשִׁים וּמְסַפְּרוֹת הָרוּחוֹת,

וְשָׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מֵרָחוֹק קוֹל הוֹמֶה,

וְרָאוּ עֵינֶיךָ מֵרָחוֹק אוֹר נוֹצֵץ

בַּחַלּוֹן, וּבַעֲדוֹ דְּמוּת אָדָם הַדּוֹמֶה

לְצִלּוֹ שֶׁל-מֵת מִתְנוֹעֵעַ, מִתְרוֹצֵץ,

מִתְרוֹצֵץ, מִתְנוֹדֵד, וַהֲמִית הֶגְיוֹן נְכָאִים

תִּנָּשֵׂא עַל-נִבְכֵי הַשֶּׁקֶט עָדֶיךָ –

אָז מַתְמִיד בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּלָאִים

מְאַחֵר בַּנֶּשֶׁף – תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ.

בַּבַּיִת הַהוּא, בֵּין הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה

לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עַל-נַפְשׁוֹ עָבָרוּ:

פֹּה בִּכְּרָה יַלְדוּתוֹ, בַּחֲרוּתוֹ גָּמֵלָה,

וּפֹה כָּבוּ עֵינָיו וּפָנָיו חָוָרוּ.

לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים, מֵאָז הֵסֵב פָּנָיו

אֶל-עֵבֶר הַקִּיר בַּמִֹקְצֹעַ הָאָפֵל,

גַּם-קֶרֶן אוֹר אַחַת לֹא-רָאָה מִלְּפָנָיו,

מִלְּבַד קוּרֵי שְׂמָמִית וְטִיחַ קִיר תָּפֵל,

רְעָבוֹן, לֹא-שֵׁנָה, מַק-בָּשָׂר, רְזוֹן פָּנִים –

מָה הֵמָּה כִּי יָשִׂים אֲלֵיהֶם לְבָבוֹ?

הֲטֶרֶם הוּא יֵדַע אֵיךְ לָמְדוּ מִלְּפָנִים?

הֲטֶרֶם הוּא יֵדַע כִּי סוֹף כְּבוֹדוֹ לָבֹא?

שֵׁשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת, שְׁנוֹת נֹעַר וּבְחוּרִים,

כַּצֵּל, כִּבְלִי חַיִּים לָנֶצַח אָבָדוּ,

וּכְאִלּוּ לֹא-נָגְעוּ עַד בֵּית הָאֲסוּרִים,

וּכְאִלּוֹּ עַל-פִּנַּת הַנַּעַר לֹא-עָדוּ.

כְּמוֹ פַס כָּל-הַיְּקוּם מִן-הָאָרֶץ הַנְּעִימָה

וַתִּמַּח הָאָרֶץ מֵעֵבֶר לֶחָיִץ,

וּכְאִלּוּ לֹא-תִלְבַּשׁ מִיָּמִים יָמִימָה

תַּכְרִיכֵי הַחֹרֶף וּבִגְדֵי הַקָּיִץ;

כְּמוֹ כָבְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן

וּכְאִלּוּ לֹא-חָתַר הַבָּיְתָה אוֹר זִיוָהּ

בְּתַפְּשׂוֹ לָרֶדֶת בֵּין בַּדֵּי הָאַלּוֹן,

הָעוֹמֵד עֲרִירִי עַל חַלּוֹן הַיְשִיבָה;

וּכְאִלּוּ לֹא-הָיָה יוֹם בָּהִיר, לֵיל סַהַר,

וְאָבִיב לֹא-קָסַם עֲדָנִים וּנְעִימוֹת;

וּכְמוֹ טֶרֶם יִהְיֶה לְבָחוּר הַנַּעַר –

כַּצֵּל, בְּלִי חַיִּים, שֵׁשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת!

רֹב יָמִים כָּאֵלֶּה גַּם-אֲגָם נִרְפָּשׁ עוֹמֵד

כְּבֵית הַיְשִׁיבָה בַּחֲדָשׁוֹת יִפְקֹדוּ,

כִּי גַם לְבָנֶיהָ לֵב חַי, יֵצֶר חֹמֵד,

גַּם הֵם שְׁתֵּי רְגָלִים בַּשָּׁנָה יִרְקֹדוּ.

וּבְכֵן – גַּם-כְּתָלֶיהָ הָרוּחוֹת זִעְזֵעוּ:

סַפְסָלִים נוֹסָפִים, סַפְסָלִים נִגְרָעִים,

בַּחוּרִים יָבֹאוּ, בַּחוּרִים יֵצֵאוּ.

יֵשׁ יוֹרְדִים אֶל-בֵּיתָם לְיָמִים נוֹרָאִים,

וְיֵשׁ שֶׁיָּפוּצוּ לַכְּפָרִים הַקְּרוֹבִים,

וּרְחוֹקִים מֵעֵין הַמַּשְׁגִּיחַ הַנּוֹרָא

יַעַלְזוּ בְכָבוֹד בְּבֵית אֲנָשִׁים טוֹבִים

מְרַחֲמֵי רַבָּנָן, מוֹקִירֵי בְנֵי-תוֹרָה.

אַף-יֵשׁ אֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ וַיֵּצְאוּ נִדְחָפִים,

וְשָׁב אִישׁ בֵּית אָבִיו בִּדְרָכִים אֲבֵלוֹת:

הָאֶחָד – עַל שַׂחֲקוֹ בַּלֵּילוֹת בִּקְלָפִים,

הַשֵּׁנִי – עַל-סַפְּרוֹ עִם בְּתוּלוֹת בַּלֵּילוֹת,

הַשְּׁלִישִׁי – כִּי-מְצָאוֹ הַשַּׁמָּשׁ מְקַטֵּר

מִקְטַרְתּוֹ בְּשַׁבָּת בְּמָקוֹם יָדוּעַ,

הָרְבִיעִי – עִם "מוֹרֵה נְבוֹכִים" הִסְתַּתֵּר

בַּעֲלִיָּה, הַחֲמִישִׁי – לֹא-נוֹדַע מַדּוּעַ.

אַף-יֵשׁ אֲשֶׁר נִבְחַר לְחָתָן, וּבְתוּלָה

בַּת-כְּפָר עָבָה, שְׁמֵנָה בְּחֶלְקוֹ נָפָלָה,

וְיֵשׁ מִן-הַפְּרוּשִׁים שֶׁנִּתְנָה לוֹ גְאֻלָּה

וַיְהִי לְרַב גָּדוֹל בְּעִיר מְהֻלָּלָה –

אַךְ אֶחָד הָעוֹמֵד כְּמַסְמֵר תָּקוּעַ,

הַמַּעֲשִׂים, הַשָּׁנִים מֵאַחֲרָיו יִסָּעוּ;

וּלְפָנָיו? לְפָנָיו קִיר בַּרְזֶל נָטוּעַ

וּפִנָּה עֲמוּמָה וּגְוִילִים יֵרָאוּ.

מֵאָז קָנָה מְקוֹמוֹ בַּפִּנָּה לֹא רָאָה

כָּל-בָּחוּר וּפָרוּשׁ בְּבֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ;

וְאַף גַּם-הַשַּׁמָּשׁ לֹא-כִוֵּן הַשָּׁעָה

מָתַי הוּא בָא, מָתַי יָשׁוּב אֶל-בֵּיתוֹ.

הַשַּׁחַר הַלְּבָנָה אוֹ חֶשְׁכַת הַלָּיְלָה,

רַק הֵמָּה לְבַדָּם מוֹעֲדָיו יָדָעוּ,

כִּי גַּם-אוֹר הַחַמָּה הַבָּרָה מִלְמָעְלָה

לֹא-יָדַע דְּרָכָיו וְלֹא שְׁזָפָהוּ.

בַּשַּׁחַר, בַּשַּׁחַר בְּטֶרֶם יַכִּירוּ

"בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן, בֵּין זְאֵב וּבֵין כֶּלֶב";

עֵת מִן-הָאֲפֵלָה הַחֲרִישִׁית יַזְהִירוּ

כָּל-כּוֹכְבֵי הַבֹּקֶר, צְבָא רִבֲבוֹת אָלֶף;

עֵת גָּרֵי הָעִיר אַחֲרִית שְֹנָתָם יָנוּמוּ,

לֹא-יַרְגִּיז אֶת-רִבְצָם גַּם-קוֹל שֶׂכְוִי קֹרֵא,

וּבְטֶרֶם מְקַדְּמֵי אַשְׁמוּרוֹת יָקוּמוּ

הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא;

עֵת כָּל-הַיְקוּם יַחֲרִישׁ דּוּמָם וְיָחִיל

עַד-יָקוּם יִנָּעֵר לְחַיִּים חֲדָשִׁים,

כְּמוֹ יַחֲלֹם חֲלוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ יָכִיל

בְּסֵתֶר כְּנָפָיו תַּעֲלוּמוֹת וּלְחָשִׁים,

וּמֵלִיט אֶת-פָּנָיו בִּדְמָמָה נֶאְדָּרָה,

וְרֶגֶשׁ מִסְתַּתֵּר בֵּין שׁוּלֵי שִׂמְלָתוֹ –

אָז יֵעוֹר הַנַּעַר מִשְּׁנָתוֹ הַקְּצָרָה,

יִתְלַבֵּשׁ בַּחֲשֵׁכָה וְרָץ אֶל-פִּנָּתוֹ,

וּצְעָדָה נֶחְפֶּזֶת מִמִּשְׁעוֹל הַגַּנָּה,

בָּהּ יֵלֵךְ הַהֹלֵךְ עַד בֵּית הַיְשִׁיבָה,

רַק-אָזְנֵי הָרוּחוֹת הַשָּׁטוֹת תִּשְֹמַעְנָה

וְעֵין הַכּוֹכָבִים צוֹפִיָּה הַנְּתִיבָה.

אָז יֵשׁ אֲשֶׁר-יִרְקֹד כְּשָׂטָן לִקְרָאתוֹ

הָרוּחַ הַפּוֹחֵז מִשִּׁפְעַת הַתְּכֵלֶת,

וְשָׁת לוֹ בַּחֲלָקוֹת וְסִלְסֵל פֵּאָתוֹ,

יְפַתֶנּוּ בַּסֵּתֶר, יָפִיחַ הוֹלֵלוֹת.

וּשְׁמוּרוֹת שְׁתֵּי עֵינֵי הַנַּעַר תִּדְבַּקְנָה,

כְּמוֹ רַחֲמִים תִּשְׁאַלְנָה: "חָנֵּנוּ, אָחִינוּ!

עֵינֶיךָ הַשְּׁחֹרוֹת – תַּחְתֵינוּ תִמַּקְנָה

עֲיֵפוֹת אֲנַחְנוּ כִּי-עִמְּךָ נִלְאֵינוּ.

יוֹם תָּמִים, יוֹם קַיִץ הוֹגַעְתָּ אוֹתָנוּ

וְאַשְׁמוּרָה בַלַּיְלָה – יָגַעְנוּ, אָחִינוּ!

שׁוּב שְׁכַב וְתָנוּחַ וְנַחְנוּ גַּם-אָנוּ,

עוֹד טֶרֶם יָשַׁנְתָּ דַּי הַחְלֵף כֹּחֵנוּ" –

אַךְ פִּתְאֹם יַעֲבִיר הַנַּעַר אֶת-יָדָיו

הָרָזוֹת עַל-שְׁמוּרוֹת שְׁתֵּי עֵינָיו הַדְּבֵקוֹת

כִּמְגָרֵשׁ הִרְהוּרִים – וּבַת קוֹל צְעָדָיו

הַתְּכוּפִים תִּשְׁמַעְנָה הָרְחוֹבוֹת הָרֵיקוֹת.

אָז יֵרֵד הָרוּחַ אֶל יֶרֶק הַגַּנָּה,

הוּא לֹחֵשׁ, הוּא מְפַתֶּה בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה:

"רְאֵה, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, מָה עַרְשִׂי רַעֲנַנָּה,

הִתְעַנֵּג בְּטֶרֶם רֵאָתְךָ נָמַקָּה".

"גַּם נַחְנוּ יְשֵׁנִים" יְדוֹבְבוּ בַחֲלוֹמָם

עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת,

וְגַם הַכּוֹכָבִים יִרְזְמוּן[1] מִמְּרוֹמָם:

"יְשֵׁנִים אֲנַחְנוּ וְעֵינֵינוּ פְּקוּחוֹת".

וְרֵיחוֹת חֲצִיר גַּנּוֹת עֲרֵבִים יָבֹאוּ

מֵאֲלֵיהֶם בִּנְחִירָיו, יַשְׁקוּהוּ שִׁכָּרוֹן,

וְנָפַל גַּל רוּחַ מֲאֵלָיו אֶל-פִּיהוּ –

וּרְוָחָה גְדוֹלָה בֶּחָזֶה, בַּגָּרוֹן.

אָז יַרְחִיב הַנַּעַר אֶת-פִּיהוּ וְשָׁאַף,

וְהִרְחִיב אֶת-מִפְתַּח כֻּתָּנְתּוֹ הַפְּתוּחָה.

וּכְאִישׁ שֶׁהִסִּיעַ אֲבָנִים וַיָּעַף

יְבַקְּשׁוּ יִתְחַנְּנוּ כָּל-קְרָבָיו מְנוּחָה.

וְשָׁלַח לָרוּחַ אֶת-יָדָיו בְּלִי-כֹחַ

כִּמְבַקֵּשׁ: "קָחֵנִי, הָרוּחַ, שָׂאֵנִי!

נָעוּפָה מִזֶּה וּמָצָאנוּ מָנוֹחַ,

פֹּה צַר לִי הַמָּקוֹם, פֹּה עָיֵף הִנֵּנִי!"

אַךְ חֲבָטָה גְדוֹלָה בִּמְשׂוּכַת הַגִּנָּה

מַזְכִּירָה לַנַּעַר כִּי-סָר מִן הַנְּתִיבָה,

וְזָכַר חוֹבָתוֹ וְזָכַר הַפִּנָּה,

וּכְנָס מִן-הַחֵטְא יָנוּס בֵּית הַיְשִׁיבָה.

בַּיְשִׁיבָה הָרֵיקָה דּוּמִיָּה קְדוֹשָׁה,

וּבִלַּע הַנַּעַר הַקֹּדֶשׁ רִאשׁוֹנָה,

כִּי שָׁם בַּמִּקְצֹעַ יְחַכּוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה

חֲבֵרָיו שֶׁרֵעוּ לוֹ יוֹם בֹּאוֹ הֵנָּה –

נֵר דֹּלֵק, עַמּוּדוֹ וְסֵפֶר תַּלמוּדוֹ;

וּכְחָס עַל-הָרְגָעִים הַקַּלִּים לָנוּעַ

יְמַהֵר אֶל-רֵעָיו וְהֵחֵל לִמּוּדוֹ,

ובעמדו – ועמד כמסמר תקוע,

יוֹם תָּמִים, חֲצִי לַיְלָה מִמְּקוֹמוֹ לֹא-יָמִישׁ,

שָׁם יֹאכַל לִרְעָבוֹ אֶת-פִּתּוֹ הַשְּׁחֹרָה –

וּמִי אַתָּה שָׁמִיר, מִי-אַתָּה חַלָּמִישׁ,

לִפְנֵי נַעַר עִבְרִי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה?

"הוֹ, הוֹ, אָמַר רָבָא, תָּנוּ רַבָּנָן!"

הַשַּׁחַר, הַגַּנָּה וְרֵיחֹ הַשָּׂדֶה

הִתְעוֹפְפוּ כָעוֹף וַיִּמָּחוּ כֶעָנָן:

הָאָרָץ וּמְלֹאָהּ נִשְׁכָּחָה, אָבָדָה.

הָאָרָץ וּמְלֹאָהּ – פֹּה, פֹּה בַּמִּקְצֹעַ,

וּשְׁמָשׁוֹת כַּכַּדְכֹּד לָרֹב פֹּה תִזְרַחְנָה –

וּמְלֵא תַעֲצוּמוֹת הַנַּעַר יָנוּעַ,

וְעֵינָיו כִּשְׁתֵּי גַחֲלֵי אֵשׁ תִּתְלַקַּחְנָה.

וַיֶּאְדַּם הַקָּדִים, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָאָה,

הֵקִיצָה הָאָרֶץ הַשְּׂמֵחָה וּמְאִירָה,

מִצְהֲלוֹת צִפֳּרִים הָרוּחַ נִמְלָאָה,

כָּל-חַי יַצְהִיל פָּנִים, כָּל-פֶּה אוֹמֵר שִׁירָה.

גַּם-בְּנֵי הַיְשִׁיבָה כִּילָדִים רְחוּצִים

הָעוֹלִים מֵרַחֲצָם אֶל-חֵיק אִמּוֹתֵיהֶם,

כֵּן זַכִּים וּמְאִירִים יָבֹאוּ חֲלוּצִים

בִּגְמָרוֹת אֲרֻכּוֹת אֶל-שֻׁלחֲנוֹתֵיהֶם;

וְכֻלָּם כְּאֶחָד תּוֹרָתָם יָחֵלּּו,

יִנְעֲרוּ בַחוּרִים כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת,

יִתְחַנְּנוּ יְרַנְּנוּ וּכְמוֹ יִתְפַּלֵּלוּ

וִיזַמְרוּ לַאדֹנָי כָּל-קֶרֶב וּכְלָיוֹת.

מִחוּץ עַל-מַשְׁקוֹפֵי חַלּוֹנֵי הַיְשִׁיבָה

הַדְּרוֹר תָּעִיר קִנָּהּ – בָּנֶיהָ הָרַכִּים,

לְתַנּוֹת תְּהִלַּת הַשֶּׁמֶשׁ הַנְּדִיבָה,

אֶת-צִדְקַת פִּזְרוֹנָהּ בְּיוֹשְׁבֵי מַחֲשַׁכִּים;

כִּי גַּם עֵין הָעוֹלָם לְהַבִּיט שָׂמֵחָה

בְבֹקֶר הִפָּקְחָהּ לַיְשִׁיבָה פְּנִימָה

וּלְטַאטֵא מִתּוֹכָהּ אֶת-צִלְלֵי הַחֲשֵׁכָה

בְּמַטְאֲטֵא הַזָּהָב – בָּאוֹרָהּ הַנְּעִימָה.

וּמָלֵא הָאוֹר עֵין הַיְשִׁיבָה הַכֵּהָה,

וְרִפֵּד בַּזָּהָב אֶת-שְׁחוֹר קִירוֹתֶיהָ;

וּתְשׁוּאוֹת מִבֵּית הַיְשִׁיבָה מָלֵאָה,

וְרִנְנַת צִפֳּרִים מִחוּץ תַּקִּיפֶהָ,

גַּם-אַלּוֹן הַזָּקֵן, עֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ,

הָעוֹמֵד עָלֶיהָ מִיָּמִים קַדְמוֹנִים,

שֶׁכְּבָר מָלְאוּ יָמָיו וַיִּיבַשׁ הַשֹּרֶשׁ

וַיָּמֶשׁ מִכְּבָר מֵעֲשׂוֹת פְּרִי אַלּוֹנִים –

גַּם-הוּא כְּמוֹ הִתְנַעֵר וַיֵּיטֶב קָרַחְתּוֹ,

שֶׁרָטְבָה בִן-לַיְלָה, מִטַּל רַעֲנָנָה,

וַיַּרְא הַצִּפֳּרִים כִּרְאוֹת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ

הַבָּאִים לְבָרְכוֹ בַּבֹּקֶר בִּרְנָנָה.

וּכְנַחַל עֲדָנִים יִשְׁטְפוּ הַחַיִּים,

יָצִיפוּ הָאָרֶץ, הַיְקוּם וַאֲגַפָּיו –

יַשְׂבִּיעַ אֶת-עֵינָיו מִי בַּעַל עֵינַיִם!

יִתְעַנֵּג מִי-אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפָּיו!

אַךְ אֶחָד הַנַּעַר מִמְּקוֹמוֹ לֹא-יָמִישׁ,

מֵאַחֲרָיו וָהָלְאָה הַחַיִּים, הָאוֹרָה –

וּמָה אַתָּה שָׁמִיר, מָה אַתָּה חַלָּמִישׁ,

לִפְנֵי נַעַר עִבְרִי הַחֹשֵׁק בַּתּוֹרָה!

כֹּה יַעֲמֹד הַנַּעַר יוֹם יוֹם עַל-מְקוֹמוֹ

מֵאָז אוֹר הַבֹּקֶר עַד רֹאשׁ הָאַשְׁמוֹרָה,

כִּי חַלֵּק יְחַלֵּק לְיָדוֹת אֶת-יוֹמוֹ:

הָאַחַת לְצָרְכּוֹ, הַשָּׁלֹשׁ לְתוֹרָה;

וּכְבוֹדֵד נְזִיר רֵעִים, אַסִּיר אֶל-פִּנָּתוֹ,

יַעֲמֹד הַנַּעַר לְבֶן-פָּנִים קְמוּט מֵצַח,

וַיָּצַר בַּגְּמָרָא אֶת-מְלֹא כָל-נִשְׁמָתוֹ,

וַיָּצַר – וַיִּסְגֹּר בַּעֲדוֹ לָנֶצַח.

"הוֹ, הוֹ אָמַר רָבָא, הוֹי אָמַר אַבַּיֵי!" –

הֲפֹה בֵּית הַיּוֹצֵר לְנִשְׁמַת הָאֻמָּה?

הֲפֹה מְקוֹר דָּמֶיהָ, הַנּוֹטְעִים בָּהּ חַיֵּי

עוֹלָמִים, הַשֹּׁפְעִים בָּהּ אִשָּׁהּ וְחֻמָּהּ?

הֲפֹה אַדִּירֶיהָ – מְאוֹרוֹת עֲתִידִים,

הַיּוֹצְרִים אֶת-רוּחָהּ עַל הָאָבְנָיִם? –

כִּי מָה הֵם הַקּוֹלוֹת וּמָה הַלַּפִּידִים

הַנּוֹשְׂאִים הַנֶּפּשׁ עַד לֵב הַשָּׁמָיִם!

מִי צָפַן הַקְּסָמִים בַּגְּוִילִים הַבָּלִים,

מִי נָתַן הַכֹּחַ לַאֲמָרוֹת עֲבֵשׁוֹת,

לַחְצֹב לֶהָבוֹת מִלְּבָבוֹת חֲלָלִים

וּלְהָתֵז נִיצוֹצוֹת מֵעֵינַיִם עֲשֵׁשׁוֹת?

"הוֹ, הוֹ אָמַר רָבָא!" – הֲתִשְׁמַע, הֲתָחוּשׁ

אֶת-כִּלְיוֹן הַנֶּפֶשׁ, הַחִבָּה הָעַזָּה?

הֲטֶרֶם יִקְרְעוּ לְבָבְךָ הַנָּחוּשׁ

כָּל-אֹמֶר אֵשׁ חֹצֵב, כָּל-מִלָּה דָּם מַזָּה?

הַאִם לֹא תִזְרָקְךָ יָד גְּדוֹלָה נֶאְדָּרָה

אֶל-גֹּבַהּ לֹא-נֶחְקָר, אֶל-מֶרְחָק לֹא-נוֹדָע?

הַאִם לֹא יִכָּנֵף רוּחֲךָ בִּסְעָרָה

וּלְבָבְךָ כַּדָּג שֶׁנֶאֱחָז בַּמְּצוֹדָה?

הֲתַגִּיד מַה-שֵּׂחַ הַצִּפּוֹר הָרַכָּה,

מַה-יֶּהְגֶּה הַגּוֹזָל הַמְצַפְצֵף שָׁם גַּלְמוֹּד

בַּפִּנָּה הַחֲשֵׁכָה בְּקוֹל תְּפִלָּה זַכָּה,

הַשְּׁפוּכָה עִם-לִבּוֹ בִּגְוִילֵי הַתַּלְמוּד?

מֵאָז עָלָה שַׁחַר לֹא-יֶחֱלַשׁ לְבָבוֹ,

וּבִרְכָּיו כִּשָּׁלוֹן וָפִיק לֹא-תֵדַעְנָה,

מִקְּרֹא "אָמַר רָבָא". הַשֶּׁמֶשׁ רַד לָבֹא,

הַקּוֹלוֹת יִשְׁפָּלוּן, הַנְּפָשׁוֹת תִּיגַעְנָה.

כָּל-שָׂפָה נֹבֶלֶת, כָּל-גָּרוֹן נִחָרָה,

הַלְּשׁוֹנוֹת יָבֵשׁוּ; וּבְכִלְיוֹן עֵינַיִם

יְחַכּוּ לַשַּׁמָּשׁ שֶׁיָּבֹא וְקָרָא

לִמּוּדֵי אֲדֹנָי לִתְפִלַּת עַרְבָּיִם.

וּבְנֹגַהּ שֶׁיָּצְקָה הַשֶּׁמֶשׁ הַבָּאָה

עַל צֶפֶת הָאָרוֹן וּכְרוּבָיו מִלְמַעְלָה

כִּיקַר חֶסֶד אֵל, מְלֵאֲתִי רָצוֹן, הֲנָאָה,

תִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה וּכְבוֹד אֵל נַעֲלָה;

וּבְשֵׁבֶט אוֹר אֶחָד הַשֶּׁמֶשׁ פֹּקֶדֶת

גַּם-זָוִית הַנַּעַר הַחֲשֵׁכָה, הַצָּרָה,

וְעָלְתָה עָלֶיהָ בַּהֶרֶת יוֹקֶדֶת

בְּאֵשׁ אֲדַמְדֶּמֶת רֹעֶדֶת בִּנְהָרָה.

אָז קוֹל עָנֹג אֶחָד מְלֵא עֹז יִשָּׁמַע –

הַקּוֹל קוֹל הַנַּעַר לֹא-יֵדַע חֲלוּשָׁה.

כְּיֶלֶד מִתְרַפֵּק, כְּבֵן מִתְגַּעְגֵּעַ

הוּא שׁוֹנֶה אֶת-פִּרְקוֹ בִּנְעִימָה, בִּקְדֻשָּׁה

וּכְקַו-אוֹר הַמְנֻפָּץ אֶל-רַצֵּי מֵי-שָׂחוּ,

רֹךְ קוֹלוֹ יִתְפּוֹצֵץ בֵּין קוֹלוֹת נֶחֱשָׁלִים.

כַּחֵץ יָרוּץ דְּבָרוֹ, גִּלְיוֹנוֹת יִבְרָחוּ,

דָּף יִרְדֹּף דָּף, הָעַמּוּדִים נֶאֱכָלִים.

"הוֹ, תָּנוּ רַבָּנָן – מִי-יֵדַע יָדֹעַ

אִם לֹא, כִּי אַקְרִיבָה אֶת-נַפְשִׁי וּמְאֹדִי

עַל מִזְבַּח הַתּוֹרָה, אָז מִן הַמִּקְצֹעַ

אֶתְרוֹמֵם וּמָלְאָה הָאָרֶץ כְּבוֹדִי?"

"הוֹ, תָּנוּ רַבָּנָן – גַּם רַבִּי עֲקִיבָא

עַד שְׁנַת הָאַרְבָּעִים רֵיק הָיָה וָבָעַר,

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּית הַיְשִׁיבָה

וַיְהִי נֵס לְעַמּוֹ – וַאֲנִי עוֹדֶנִּי נָעַר".

"אֲדֹנָי, קַח מַה-תִּקָּח! אֶת חֶלְבִּי וְדָמִי –

נִשְׁבַּעְתִּי בְךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה,

אִם אֶחְשׂךְ נִיד שְׂפָתַי וּלְקוֹלִי יִהְיֶה דֳמִי,

אִם אָמוּשׁ מִמְּקוֹמִי, מִקְצֹעִי אֶטֹּשָׁה,

אִם-יֵדַע לְבָבִי מַרְגֹּעַ וּלְעֵינִי

שְׁנָת אֶתֵּן – עַד צְמָאִי לִדְבָרְךָ אֶשְׁבּוֹרָה:

הַשַּׁחַר יְעִירֵנִי, חֲצוֹת לַיִל תְּיַשְׁנֵנִי,

עַד אֶגְמֹר הַשַּׁ"ס וְחָכַמְתִּי בַּתּוֹרָה –

וּבְכֵן – אָמַר רָבָא... " וּמְלֵא עֹז נַעֲלָה

קוֹל צָלוּל יְזַעְזַע הָאַוֵּיר בִּסְעָרָה –

כִּמְדֻמֶּה לִי, שָׁם עַל-הָאָרוֹן מִלְמַעְלָה

כִּשְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים הוֹפִיעָה נְהָרָה –

הַשְּׁכִינָה תִתְעַנֵּג עַל-הֶבֶל פִּי תִינוֹק.

אוֹ אוּלַי הִיא תִלְעַג לְקָרְבְּנוֹתֶיהָ,

הַקֹּבְרִים חַיֵּיהֶם בַּמַּחְשָׁךְ, בַּצִּינוֹק,

הַמֹּסְרִים בִּגְבוּרָה אֶת-נַפְשָׁם עָלֶיהָ?

וַתִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ וַתֵּרֵד בִּמְצוּלוֹת,

וַיֵּעָל הַנֹּגַהּ מֵרָאשֵׁי הַכְּרוֹבִים.

עוֹד יוֹתֵר יָמֹכּוּ יָשֹׁכּו הַקּוֹלוֹת

כְּמַשַּׁק הַדְּבוֹרִים, כְּהֶמְיַת הַזְּבוּבִים.

הַשַּׁמָּשׁ הַמְקֻוֶּה בָּא, הֶחֱרִישׁ הַהֹגִים

לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה. הַתְּפִלָּה בִּמְרוּצָה

נִגְמֶרֶת. בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה נְמוֹגִים,

נִשְׁמָטִים לִבְרֹחַ הַחוּצָה, הַחוּצָה.

הַחֹרְשָׁה, הַשָּׂדֶה – בִּמְקוֹם שֶׁתִּצְהַלְנָה

גַּם עֲצָמוֹת דֻּכָּאוּ, לֹא-יָדְעוּ עֲלוּמִים;

אֶל מוֹרַד הַגִּבְעָה – בִּמְקוּם שֶׁתִּגְדַּלְנָה

בְּתוּלוֹת אַדְמוֹנִיּוֹת וְתַפּוּחִים אֲדֻמִּים.

מַה-יִּרְחַב הַלֵּב וּמַה-תִּשְׁאַף הָרֵאָה! –

הָרוּחַ כִּמְסֻנָּן, רַךְ, צָלוּל וּמְצֻנָּן,

וּבְיָדוֹ הָרַכָּה הוּא מוֹחֶה הַזֵּעָה

הַדְּלוּחָה מִקִּמְטֵי הַמֵּצַח הַמְּעֻנָּן.

בַּיְשִׁיבָה דּוּמִיָּה. אַרְבַּעַת הַכְּתָלִים

יַעַמְדוּ כִּשְׁקוּעִים בִּדְמָמָה אֲפֵלָה.

מִכָּל תַּלְמִידֶיהָ רַק-שְׁנֵי פְרוּשִׁים בָּלִים

נִשְׁאֲרוּ לָשִׂיחַ שִׂיחָה בְטֵלָה –

אָז קוֹל נַעַר בּוֹדֵד בֹּוקֵעַ וְעוֹלֶה,

מְנַהֵם כַּיּוֹנָה מִזָּוִית הַיְשִׁיבָה.

מַה-יֶּהֱמֶה, יִשְׁתּוֹחֵחַ לְבָבוֹ הַחוֹלֶה?

מַה-תֶּהֱגֶה, מַה-תֵּבְךְּ נְגִינָתוֹ הַמַּעֲצִיבָה?

הֲזֹכֵר הוּא עַתָּה אֵם טוֹבָה, אֲהוּבָה,

אָב עָנִי וָרָשׁ – וַיַּעֲרֹג אֲלֵיהֶם,

וְנַפְשׁוֹ, כְּצִפּוֹר חֹרֶגֶת מִכְּלוּבָהּ,

נִכְסֶפֶת, נִמְשֶׁכֶת לִשְׂבֹּעַ פְּנֵיהֶם –

כַּאֲשֶׁר יַזְכִּירוּ גַּם-הֵם מִמֶּרְחַקִּים

יוֹם יוֹם שֵׁם בְּנָם בִּתְפִלָּתָם הַטְּהוֹרָה,

וּכְחַכֵּי מָשִׁיחַ הֵם יוֹשְׁבִים וּמְחַכִּים,

שֶׁיָּשׁוּב אֲלֵיהֶם, בְּכֶתֶר הַתּוֹרָה? –

נַפְתוּלֵי לֶב-נַעַר מִי-יֵדַע יָדֹעַ?

אַךְ-תָּמִיד בַּעֲבֹר יִרְאֵי אֵל עַל-הַיְשִׁיבָה,

וְהִטּוּ אֶת-אָזְנָם וְעָמְדוּ לִשְׁמֹעַ

אֶת-קוֹלוֹ הַנֹּקֵב, זִמְרָתוֹ הַמְּדִיבָה,

יַעַמְדוּ הַזְּקֵנִים, יַשְׁגִּיאוּ פָעֳלוֹ

וּתְפִלָּה חֲרִישִׁית מִלֵּב יִתְפַּלֵּלוּ:

"אַשְׁרֵי הַבֵּן שֶׁבַּתּוֹרָה עֲמָלוֹ,

וְאַשְׁרֵי הָאָבוֹת כָּמֹהוּ גִדֵּלוּ".

"הוֹ, הוֹ, אָמַר רָבָא.." וַאֲשֶׁר יִצְוָחוּ

בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹתָם הַחַיִּים וּשְׁאוֹנָם

אָזְנֶיךָ גַּם שֶׁמֶץ מֶנְהוּ לֹא-לָקָחוּ,

וּכְחֶרֶשׁ וּכְאִלֵּם לֹא-תִשְׁמַע לְשׁוֹנָם –

"הוֹ, הוֹ, אָמַר רָבָא..." וּלְשַׁוְעַת נַפְשְׁךָ

מִגְּרוֹנְךָ הַנִּחָר יוֹם יוֹם תְּשַׁוֵּעַ.

מֵחֲמַת רֵאשִׁית אוֹנָהּ, מִשֹּׁד רֹאשׁ כֹּחֶךָ,

תַּעֲלִים אָזְנֶיךָ וּתְהִי כְלֹא שׁוֹמֵעַ –

וַתְּהִי כְלֹא-שׁוֹמֵעַ, וַתִּשְׂתֹּם תְּפִלָּתָהּ,

וַתּוֹסֵף לְרַצֵּץ רֹאשׁ כָּל-מַאֲוַיֶּיהָ,

לְחַנֵּק בַּחֲשֵׁכָה אֶת-קְטֹן תַּאֲוָתָהּ,

לַעֲקֹר וְלִרְמֹס אֶת-אַחֲרוֹן פְּרָחֶיהָ –

עד-יגעה נפשך בשועה, יגעה,

וַתִּישַׁן לָנֶצַח יְבֵשָׁה וּרְעֵבָה,

בְּצָמָא לֹא נִשְׁבָּר וּבְתַאֲוָה לֹא בָאָה,

מִבְּלִי שֶׁנֶּאֱהָבָה, מִבְּלִי שֶׁאָהֵבָה.

וּשְׁתֵּי הָעֵינַיִם שֶׁלִּרְאוֹת נִבְרָאוּ,

שֶׁלִּרְאוֹת יָכְלוּ הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ,

תִּדְעַכְנָה, תֶּחְשַׁכְנָה וּמְאוּמָה לֹא רָאוּ,

וּבְלִי חֲמֹד מְאוּמָה תִּכְלֶינָה בַשֹּׁאָה;

וּבְחַיִּים כְּבָר בָּטְלוּ כַּצֶּלֶם תָּנוּעַ,

וּתְתַפֵּשׂ כִּשְׂמָמִית בִּמְסִלּוֹת חָדֵלוּ –

וְלָמָּה זֶה נוֹצְרוּ לַשָּׁוְא, וּמַדּוּעַ

תֹּאבַדְנָה עַל חִנָּם הַנְּשָׁמוֹת הָאֵלֶּוּ?

וְיֵשׁ אֲשֶׁר-שָׁמְמָה גַּם רוּחַ הַנַּעַר

בַּעֲמָלָהּ הַקְּלֹקֵל וּכְמוֹ הִתְמַרְמָרָה;

וּלְעִתּוֹת בַּחֹרֶף בִּמְשֹׁל קֹר וָסַעַר,

שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן, הָאָרֶץ נֶעְכָּרָה;

וִימֵי סַגְרִיר דֹלְפִים טְעוּנֵי עֲנָנִים

עֲיֵפִים וְקֹדְרִים נִגְרָרִים נִגְרָרִים –

הַשֶּׁמֶשׁ לוּ רֶגַע קָט תָּאִיר הַפָּנִים!

אוֹ תְרוּמַת אוֹר דַּלָּה הַשֶּׁמֶשׁ לוּ תָרִים!

וּשְׂמָמִית יְרוֹקָה אֵי מִזֶּה תָּבֹא

לִתְקֹעַ מַסַּכְתָּהּ בְּקִירוֹת הַפִּנָּה,

וֹמִשְׁנֵה אֲפֵלָה בַּפִּנָּה, בִּלְבָבוֹ,

וּבְכָל חַדְרֵי נַפְשׁוֹ רְעָדָה וְצִנָּה –

אָז יֵדַע הַנַּעַר כִּי נִשְׁכָּח הִנֵּהוּ,

כִּי נַפְשׁוֹ שׁוֹמֵמָה, נִשְׁכַּחַת, נֶעֱזָבֶת;

וַיָּחָשׁ כִּי חָלַשׁ וַיֵּלֶא כֹּחֵהוּ,

וַתִּשְׁקַע בְּנַפְשׁוֹ כִּמְעַט הַלֶּהָבֶת.

וְנִשְׁמַע קוֹלֵהוּ כְּאִלּוּ הוּא עוֹלֶה

מִנֶּפֶשׁ עֲיֵפָה שֶׁלָּמוּת הוֹלָכֶת:

קוֹל לֵב הוּא הַמֻּכֶּה כָעֵשֶׂב, לֵב חֹלֶה

הַמָּלֵא תַחֲנוּנִים וּמְרֵרֶה נִשְׁפָּכֶת.

וַיְהִי-לוֹ תַלְמוּדוֹ לְקִינַת תַּמְרוּרִים.

וַיֵּבְךְּ, וַיִּתְעַטֵּף, וַיְחַנֵּן קוֹלֵהוּ –

חֲבִיבִים עָלֶיךָ, בֵּן יַקִּיר, יִסּוּרִים?

הֲיָדַע הָאֻמְלָל כִּי-אֻמְלָל הִנֵּהוּ?

הָאֻמְלָל? – מַדּוּעַ? מִי יוּכַל הוֹכֵחַ,

כִּי-נוֹצַר הָאָדָם לְמֶרְחַב יָדָיִם?

וְלָמָּה לֹא-יְהִי גַם-הַנַּעַר שָׂמֵחַ

בְּאַמַּת פִּנָּתוֹ דֵי מַעֲמַד רַגְלָיִם?

הַתּוֹרָה הָרְחָבָה, הַתּוֹרָה הַמְּאִירָה

מַחֲשַׁכִּים וּמְצָרִים מֵעוֹלָם בִּקֵּשָׁה,

מִבֶּטֶן הַחֹשֶׁךְ יַד-אֵל הֶעֱבִיָרה

מֵאָבוֹת לַבָּנִים אֶת-אוֹרָהּ יְרֵשָׁה.

בִּמְאוּרוֹת, עַל-גַּגּוֹת – שָׁם יָשְׁבוּ בָנֵינוֹּ

גַּם הָגוּ בִגְנֵבָה, בַּסֵּתֶר לָמָדוּ,

וַיַּעֲלוּ מְאֹרוֹת מִמְּאוּרוֹת אֵלֵינוּ

וּגאוֹנִים מִגַּגּוֹת אֵלֵינוּ יָרָדוּ.

כִּי יָפִים לַתּוֹרָה חַיֵּי הַצַּעַר,

גַּם-עַמָּהּ וּבָנָיו בָּעֳנִי נִשְׁמָרוּ –

וְלָמָּה זֶה יֵרַע בְּעֵינֵי הַנַּעַר

אִם-אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ בְּפָנָיו סָגָרוּ?

שְׁנֵי סְדָרִים שְׁלֵמִים עֲרוּכִים וּשְׁמוּרִים

עַל שִׂפְתֵי הַנַּעַר – שְׁנֵי סְדָרִים תְּמִימִים!

וּבְקִנְאָה יַבִּיטוּ בוֹ כָּל-הַבַּחוּרִים

וּבְלִבָּם יָחוּשׁוּ לוֹ יָמִים נְעִימִים;

שְׁנֵי סְדָרִים שְׁלֵמִים – מַה-נָּעִים גּוֹרָלוֹ!

וְאֵיךְ לֹא-יָשִׂישׂוּ בְּנֵי מֵעָיו, יֶהֱמָיוּ –

אִם כְּבָר עֵינָיו רֹאוֹת שְׁלוּמַת עֲמָלוֹ –

כִּי מַתְמִיד וְעִלּוּי לוֹ קָרֹא קָרָאוּ.

רַק-צִיץ זָהָב אֶחָד עַל מֵצַח כֹּהֲנִים,

עֲטֶרֶת פָּז אַחַת בְּרָאשֵׁי הַשָּׂרִים,

לַמְשׁוֹרֵר, לַגִּבּוֹר זֵר אֶחָד שֶׁל דְּפָנִים –

עַל רֹאשׁ נַעֲרֵנוּ יָצִיצוּ שְׁנֵי כְתָרִים?

גַּם-מַתְמִיד גַּם-עִלּוּי, שְׁנֵי שְׁלַבִּים עֶלְיוֹנִים

בְּסֻלַּם הַתּוֹרָה הָרָם, הַגָּבֹהַּ,

וּכְפֶשַׂע בֵּינָם וּבֵין מַעֲלַת הַגְּאוֹנִים.

הֲרַבִּים הַזּוֹכִים לִגְדֻלָּה כָמוֹהָ?

וַיּוֹחֵל הַנַּעַר – כִּי פִּרְחֵי תוֹחֶלֶת

גַּם-רוּחוֹ הַנְּכֵאָה בַּסֵּתֶר רִפֵּדוּ;

וַיַּרְאוּ לוֹ אַחֲרִית, שְׂכַר בַּחֲרוּת נִגְזֶלֶת,

וּלְבָבוֹ לְאַהֲבָה פִנָּתוֹ יִחֵדוּ.

וּכְלֹטֵשׁ עַל גַּלְגַּל מַלְטַשְׁתּוֹ יִנּוֹעַ,

וִימַלֵּט כִּידוֹדִים מִפִּי בַרְזֶל עָשׁוֹת,

כֹּה יְלַטֵּשׁ אֶת-מֹחוֹ גַּם-הוּא בַּמִּקְצֹעַ

וּמֵרְטוֹ בְּסֻגְיוֹת הַתַּלְמוּד הַקָּשׁוֹת.

וּכְטוֹב לֵב הַנַּעַר בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף,

כִּי-נִפּתַּל וַיּוּכַל – לְסֻגְיָא חֲמוּרָה

שֶׁשָּׂחֲטָה אֶת-מֹחוֹ וַתָּבֵא בוֹ חֹרֶב,

וְהָיָה בְעֵינָיו כְּמוֹרִיד עִיר בְּצוּרָה –

אָז תֵּצֵא הַתִּקְוָה וְקָלְעָה מִקְלַעַת

לְרֹאשׁ גִּבּוֹרֵנוּ מַשְׂכֹּרֶת נִצְחוֹנוֹ,

וְחָלַם חֲלוֹם נָעִים בִּמְנוּחַת הַדַּעַת,

יֵאָחֵז כַּצִּפּוֹר בְּחַבְלֵי דִמְיוֹנוֹ.

אָז יַחֲלוֹם יוֹם שׁוּבוֹ אֶל-עִירוֹ בְּשֵׂאתוֹ

כְּתָב סְמִיכָה בַּכִּיס, שַׁ"ס וּפוֹסְקִים בְּמֵעָיו,

תְּהִלָּתוֹ בָעִיר, חֶדְוַת הוֹרָיו בְּבֵיתוֹ,

הַקִּנְאָה הַגְּדוֹלָה בֵּין חֲבֵרָיו וְרֵעָיו.

וּשְׁמוֹ אֲשֶׁר-כִּסָּה כַיּוֹם בְּמַשָּׁאוֹן,

יוֹפִיעַ כַּבָּרָק מִמִּיר עַד-וַלָּזוֹן,

וְהָיָה לִבְרָכָה, לִתְהִלָּה וּלְגָאוֹן –

וּלְגָאוֹן? הַאֻמְנָם? הֲיָקוּם הֶחָזוֹן?

וּבְכֵן – "אָמַר רָבָא, הוֹ, הוֹ אָמַר רָבָא!"

וּכְכֹל אֲשֶׁר-יַחֲלֹם כֵּן יִדְבַּק לְבָבוֹ

לֶאֱהֹב יִסּוּרָיו, עֻנּוֹתוֹ וּרְעָבוֹ,

וְכֵן יִפְרֹץ קוֹלוֹ נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה –

אַךְ מִי-הוּא הַמֵּטִיל הַטִּפָּה הַמָּרָה

לִקְרֹעַ לִבֵּנוּ בְּתוּגָה עֲצוּרָה

הַכְּרוּכָה וּצְפוּנָה בִּזְמִירֹות הַגְּמָרָא?

רַק מִי אֲשֶׁר-עָבַר עַל בֵּית הַיְשִׁיבָה

בִּדְמִי חֲצוֹת הַלַּיִל אוֹ בְדִמְמַת הַשַּׁחַר,

וּבְעַד חַלּוֹן מֵאִיר אָזְנוֹ הִקְשִׁיבָה

קוֹל בּוֹדֵד יְשׁוֹרֵר, זָמִיר מַתְמִיד מְאַחֵר,

הַשֹּׁפֵךְ בַּלָּאט עַל-הָרוּחַ הַלֹּאֵט

מְרִירוּתוֹ הַמְּתוּקָה, מְתִיקוּתוֹ הַמָּרָה –

רַק הוּא הָבִין יוּכַל מַה-דֹּקֵר, מַה-לֹּהֵט,

מַה-מַּכְאִיב, מַה-נּוּגֶה זֶה נִגּוּן הַגְּמָרָא!

מַה-יַּרְעִיל אֶת-קוֹלְכֶם, מִי יִמְסֹךְ נְכָאִים,

אַסִּירֵי הַפִּנּוֹת, בְּזִמְרַתְכֶם הַנּוּגָה?

הַתְבַכּוּ יְמֵיכֶם הַקְּבוּרִים וּבָאִים,

נִשְׁמַתְכֶם הָרְצוּצָה, רוּחֲכֶם הַמְיֻגָּע?

הַעַל שִׁמְמוֹת עוֹלַמְכֶם בּוֹא תָבֹא קִינַתְכֶם?

תַּעֲרוּ אֶת-נַפְשְׁכֶם, כָּל-מָרַת רוּחֲכֶם?

הֲתֹאמְרוּ לְחַיּוֹת בְּתַמְצִית נִשְׁמַתְכֶם

הַמִּלִּים הַיְבֵשׁוֹת, הוֹבִישׁוּ לֵחֲכֶם?

הַתְשַׁוְּעוּ לִישׁוּעָה, הֲתִקְרְאוּ גֹאַלְכֶם,

אוּלַי יִשְׁמַע מְרַחֵם וְיָבֹא לַחֲנַנְכֶם?

וּתְהִי עַיִן רֹאָה צוֹפִיָּה עֲמַלְכֶם,

וִיהִי לֵב יוֹדֵעַ הַמֵּבִין אָבְדַנְכֶם?

אֲהָהּ, אֲמֵלָלִים! אֵין אֹזֶן קַשֶּׁבֶת!

כִּתְפִלָּה נִדַּחַת וּכְנֶפֶשׁ נֹדָדֶת

בְּחֶשְֹכַת הַלַּיְלָה וּבְדִמְמַת הַמָּוֶת,

מִבְּלִי שֶׁתִּשָּׁמַע, אַנְחַתְכֶם אֹבָדֶת.

יֵשׁ אֹזֶן רַק אַחַת הַקְּרוֹבָה לִשְׁמֹעַ

הַמִית בָּחוּר מַשְׁכִּים, הִי מַתְמִיד מְאַחֵר,

הָעֵרָה לְהַקְשִׁיב תַּמְרוּרֵי הַנֹּהַּ,

הַנְּשׂוּאִים אֵלֶיהָ עַל כַּנְפֵי הַשַּׁחַר –

הוּא רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אַדִּירָהּ וּמוֹשְׁלָהּ,

שֶׁקְּרִיאַת הַגֶּבֶר – קוֹל מַתְמִיד הָרִאשׁוֹן

מְקִימָה מִיצוּעָהּ גְּוִיָּתוֹ הַכֹּשְׁלָה

וְצִפְצוּף צִפּוֹרוֹ לֹא יַנַּח-לוֹ לִישֹׁן.

וּבְשָׁמְעוֹ קוֹל מַתְמִיד מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר

הוּא אֹהֵב לְהַקְשִׁיב רַב קֵשֶׁב בִּדְמָמָה,

וְשָׁמַע אֶת-הֵד קוֹל בַּחֲרוּתוֹ, וְזָכַר

שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה שֶׁל חַיֵּי נְשָׁמָה.

וְזָכַר – וּשְׁתֵּי טִפּוֹת דְּמָעוֹת תֵּרַדְנָה

וְנִתְלוּ בִּשְׂעַר כֶּסֶף זְקָנוֹ הַלָּבָן,

וּלְאוֹר נֵר הַמַּתְמִיד הַכֵּהֶה תִּרְעַדְנָה

כִּשְׁתֵּי אַבְנֵי אֵשׁ מִמִּשְׁבְּצוֹת זְהָבָן.

מַה-יֶּהֱמֶה לְבָבְךָ, הַשָּׂב? הַהִזְכִּירְךָ

כָּל-שְׁנוֹת עֱנוּתֶךָ – זֶה מַרְאֶה הַנָּעַר?

יוֹם צֵאתְךָ מִבֵּיתְךָ וּגְלוֹתְךָ מֵעִירְךָ,

יְמֵי נֹדְךָ, בַּחֲרוּתְךָ – כָּל חַיֵּי הַצָּעַר?

גַּם-שְׁנֵי הַתְמָדָתְךָ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ –

וּמָה אֵפוֹא, זָקֵן, כֹּה נִפְעַם רוּחֶךָ?

הֵן אָמְנָם עֻנֵּיתָ מְאֹד – אַךְ גָּבַרְתָּ!

וּבְדֶרֶךְ מַחֲשַׁכִּים לָאוֹר אֵל נָחֶךָ,

אוֹ אוּלַי יַרְאֲךָ לְבָבְךָ בֶּחָזוֹן

כֹּחֵנוּ הָאַדִּיר הָאֹבֵד וְכָלֶה

בִּנְשֹׁב בָּנוּ רוּחַ שִׁדָּפוֹן וְרָזוֹן,

בְּיוֹם סוּר צִלֵּנוּ וַנָּבֶל כְּעָלֶה?

אוֹ לִבְּךָ יַגֵּדְךָ עֲתִידוֹת הַנָּעַר,

וַתֵּרֶא: שֶׂה תוֹעָה, תּוֹלַעַת עִוֶּרֶת;

שֶׁה תוֹעָה – אֹבֶדֶת בִּישִׁימוֹן וָסָעַר,

תּוֹלַעַת אִלֶּמֶת – בָּאֹפֶל נִסְגֶּרֶת?

בִּנְעוּרַי שָׁמַעְתִּי אֵלֶּה הַקּוֹלוֹת,

רָאִיתִי הָעוֹבְדִים הָאִלְּמִים הַלָּלוּ;

מִצְחוֹתָם הַקְּמוּטִים, עֵינֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת

וּפְנֵיהֶם הַחִוְּרִים – כְּמוֹ רַחֲמִים שָׁאָלוּ.

כָּל-קֶמֶט וּמֶבָּט לִי דוּמָם הִבִּיעַ

רְגָשׁוֹת נֶחְנָקוּ, נִיצוֹצוֹת שֶׁכָּבוּ;

כָּל-קֶמֶט וּמֶבָּט מוֹרָשַׁי הֵנִיעַ,

וַיְסַלֵּד לְבָבִי וּקְרָבַי נִצְרָבוּ.

אַךְ מִדֵּי אֶזְכְּרָה אֶת-קוֹלָם, הָהּ קוֹלָם

הַבּוֹכֶה בַלֵּילוֹת כְּאֶנְקַת חֲלָלִים,

יְשַׁוַּע לְבָבִי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!

הַכֹּחוֹת הָאֵלֶּה עַל-מָה הֵמָּה כָלִים?

לֹא-גָרַם מַזָּלִי כִּי-אֹבַד עִמָּכֶם,

עֲמֵלִים עֲנִיִּים – מִסִּפְּכֶם נִפְרָדְתִּי.

נָטַשְׁתִּי תוֹרָתִי, פָּשַׁעְתִּי עַל-לֶחֶם,

וּבְדֶרֶךְ אַחֶרֶת לְבַדִּי אָבָדְתִּי.

הָעִתִּים הִשְׁתַּנּוּ, וְהַרְחֵק מִגְּבוּלְכֶם

הִצַּבְתִּי מִזְבְּחִי, נָתַתִּי אֶת-סִפִּי –

אַךְ זֹכֵר עוֹדֶנִּי אֶת-כֻּלְּכֶם, אֶת-כֻּלְּכֶם,

תְּמוּנַתְכֶם תִּלְוֵנֵי, לֹא-תָמּוּשׁ מִלִּבִּי.

וּזְכוּרְנִי מֶה חָזָק הַגַּרְעִין, מַה-בְּרִיאָה

הַפְּרוּדָה הַטְּמוּנָה בְּחֶלְקַתְכֶם הַזְּעוּמָה;

מָה-רַבָּה הַבְּרָכָה אֵלֵינוּ הֵבִיאָה,

לוּ קֶרֶן אוֹר אַחַת יֶחֱמַתָּה בְחֻמָּהּ;

מָה-רַבּוּ הַצְּבָתִים בְּרִנָּה קָצַרְנוּ,

לוּ נָשְׁבָה בָכֶם רוּחַ אַחַת נְדִיבָה,

וּפִנְתָה אֶת-"דַּרְכָּה שֶׁל-תּוֹרָה" סוֹרַרְנוּ,

וְסָלְלָה נְתִיב חַיִּים עַד בֵּית הַיְשִׁיבָה;

וּזְכוּרְנִי אַחֲרִיתְכֶם מַה-מּוֹרְאָה נִגְאָלָה –

הָהּ! צַר לִי מְאֹד, צַר לִי, עַמִּי חֵלֵכָה! –

מַה-צְּחִיחָה הַחֶלְקָה וּמַה-מְּקֻלָּלָה,

אִם-פְּרוּדוֹת כָּאֵלֶּה תֶּעֱבַשְׁנָה בְתוֹכָהּ!

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.