פתיחת התפריט הראשי

אלו גידולים נחשבים לגידולי שנת שמיטה

הלכות שמיטה

א. הגידולים שהוזכרו לעיל פרק יד, קדושים בקדושת שביעית אם הגיעו בשנת שמיטה לשלב הגידול הקובע את השתייכותם לשמיטה. השלב הקובע שונה בכל מין כפי שיבואר להלן. היה השלב הקובע לפני שמיטה או אחריה, אף על פי ששלבים אחרים בגידול היו בשנת שמיטה, אינם קדושים בקדושת שביעית.

ב. שנת שמיטה מתחילה בא' תשרי של השנה השביעית, ומסתיימת עם כניסת א' תשרי של השנה השמינית (מסכת ראש השנה פ"א משנה א, רמב"ם פ"ד ה"ט).

ג. זיתים וענבים שהגיעו פירותיהם לשליש גידולם בשנת שמיטה, קדושים בקדושת שביעית (ראש השנה יב ע"ב (רש"י שם), חזו"א סי' ז ס"ק טז, רמב"ם פ"ד ה"ט). וכן תבואה (ראש השנה שם, רמב"ם שם, חזו"א שם) וקטניות (תוספתא שביעית פ"ב י, רמב"ם שם, חזו"א שם) שהגיעו גרגיריהם לשליש גידולם (ויש לדעת מה הוא שליש. ברבנו חננאל ובחידושי הר"ן ראש השנה יב ע"ב כתוב, ששליש פירושו שליש מהמשקל שיהיה להם בסופם, אמנם ברש"י ר"ה שם ד"ה והזיתים כתב, משיגיעו לשליש בישולם, ומשמע מלשונו ששליש הוא שיעור בהבשלה, וכן כתב החזו"א סי' יט ס"ק כג, ששליש הוא שליש הבשלה וכעין מאכל בן דרוסאי בבישול בשבת שהוא שיעור באיכות ההבשלה. אמנם הוכיח מהרמב"ם תרומות פ"א הי"ב שבתבואה הכוונה לשליש גודלה, וכתב שיתכן שבתבואה שליש הבשלה ושליש גודל מגיעים באותו זמן) בשנת שמיטה, קדושים בקדושת שביעית (לגבי איסור ספיחים ראה פרק טז). תבואה כוללת חמשת מיני דגן (רמב"ם כלאים פ"א ה"ח). קטניות הם גידולי שדה שאינם אילן, שזרעם נאכל (רמב"ם שם), כגון, גרעיני חמניות וחימצה (חומוס).

ד. פירות האילן שחנטו בשנת שמיטה, קדושים בקדושת שביעית (ראש השנה יג ע"ב). חנטה - יש אומרים (רמב"ם פ"ד ה"ט) שהיא השלב הנקרא בלשון המשנה "עונת המעשרות", ושלב זה סמוך לשליש גידול. ויש אומרים שהיא תחילת גידול הפרי, לאחר נפילת הפרח שכבר ניכר פרי או מעט אחר כך (תוס' ראש השנה יב ע"ב ד"ה התבואה, ר"ש שביעית פ"ב משנה ז. ומסתפק החזו"א שביעית סי' ז ס"ק טז אם הזמן הוא סמדר או בוסר).

ה. ירקות (בכלל ירקות גם ירק למאכל בהמה, ומיני בשמים ופרחים (ראה פרק יד), שהם ירק ולא אילנות ולא שיחים רב שנתיים) שנקטפו בשנת שמיטה, קדושים בקדושת שביעית (רמב"ם פ"ד הל' יב יג, רמב"ן ויקרא כה). אמנם אם יבשו עוקציהם בשנה שישית באופן שאין חיבורם לצמח נחשב חיבור, אין בהם קדושת שביעית אפילו נקטפו בשנת שמיטה (חזו"א סי' כז ס"ק ז ד"ה מש"כ). ויש אומרים (תוס' ראש השנה יג ע"ב ד"ה אחר, ר"ש פ"ה משנה ג) שלא קטיף בפועל הוא הקובע אלא גמר הפרי כשאינו גדל יותר. מכל מקום גם לדעה זו, ירק שנגמר בשנה השישית ונקטף בשמיטה, קדוש בקדושת שביעית מדרבנן (ר"ש פ"ט משנה א, חזו"א סי' ז ס"ק טז ד"ה אורז).

ו. ירקות שגדלו בשנת שמיטה ונקטפו בשנה השמינית, לדעה הראשונה שבסעיף הקודם, או אם נגמר גידולם בשנה השמינית לדעה השניה, קדושים בקדושת שביעית עד שיעשו כיוצא בהם מזריעת שמינית או עד חנוכה (חזו"א סי' ט ס"ק יג, טז, יז ד"ה הגדל, מסביר כך בדברי הר"ש והרמב"ם).

ז. אתרוג שחנט בשנה השישית ונקטף בשנת שמיטה, אינו קדוש בקדושת שביעית (החזו"א סי' ז ס"ק י וס"ק טז, שלדעת הראב"ד, רש"י ותוס', פוסקים להלכה שהחנטה קובעת, וכתב שיש מקום להקל כדבריהם שאתרוג שחנט בשנה שישית אין בו קדושת שביעית, אך נהגו להחמיר כדעת הרמב"ם המובאת להלן), ויש אומרים (רמב"ם פ"ד הי"ב) שהוא קדוש ונהגו לחוש לדעה זו (חזו"א שם). חנט בשמיטה אף על פי שנקטף בשנה השמינית, קדוש בקדושת שביעית לדעת הכל (חזו"א שם וס"ק טז ד"ה שביעית).

ח. פירות הדר שחנטו בשנה השישית ונקטפו בשמיטה, אינם קדושים בקדושת שביעית (חזו"א סי' כא ס"ק טז). חנטו בשמיטה ונקטפו בשנה השמינית, קדושים בקדושת שביעית. ולכן פירות הדר הנקטפים במשך החרף של שנת שמיטה אינם קדושים בקדושת שביעית, ואילו הנקטפים בחורף של השנה השמינית קדושים בקדושת שביעית.

ט. פרחי ריח (ראה פרק יד סעיף ב לענין קדושת שביעית בהם) הגדלים על שיחים שדינם כאילן, חנטת הפרחים היא הקובעת את השתייכותם לשנת שמיטה (סוכה לט ע"ב). פרחי ריח הגדלים על צמחים חד שנתיים, ראה סעיף ה.

י. שיחי ריח יש להסתפק מה קובע את השתייכותו לשנת שמיטה.