הלכות קטנות לרי"ף/תפילין

הלכות תפילין עריכה

(דף רי"ף ו' ב') (מנחות לד.)

ארבע פרשיות של תפילין מעכבות זו את זו ואפי' כתב אחד מעכבן פשיטא אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד הא נמי פשיטא לא נצרכה אלא להא דאמר רב יהודה כל אות שאין גויל מקיף לה מד' רוחותיה פסולה:

(מנחות לד:) תנו רבנן לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ארבע דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר אינו צריך טט (בד"ס הגי' בגדפי) בכתפי שתים פת באפריקי שתים:

ת"ר וכתבתם יכול יכתבם על ד' עורות ויניחם בד' בתים ת"ל (שמות יג) (בגמ' אי' ולזכרון בין עיניך) זכרון זכרון אחד אמרתי לך ולא שנים ושלשה הא כיצד כותבן על ארבעה עורות ומניחן בארבעה בתים בעור אחד ואם כתבן בעור אחד והניחן בד' בתים בעור א' יצא וצריך ליתן ריוח ביניהם דברי רבי וחכ"א אין צריך ושוין שנותן משיחה וחוט בין כל אחד ואחד ואם אין חריצן ניכר פסולות:

ת"ר כיצד כותבן תפלה של יד כותבה על עור אחד ומניחה בבית אחד בעור אחד ואם כתבה על ארבעה עורות והניחן בבית אחד בעור אחד יצא וצריך לדבק שנאמר (שמות יג ט) והיה לך לאות כשם שאות אחת בחוץ כך אות אחת מבפנים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אינו צריך אמר ר' יוסי מודה לי רבי יהודה בר' שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתים של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחן מודה היינו (דף רי"ף ז' א') פלוגתייהו אמר רבא מדברי רבי יוסי חזר בו ר' יהודה:

מדקאמר טולה והא אמרינן שלה ר' חנינא משום רבי יוחנן תפלה של ראש אין עושין אותה של יד ושל יד עושין אותה של ראש לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הכא במאי עסקינן בחדתא ולמאן דאמר הזמנה מילתא היא דאתני עלה מעיקרא:

(דף מב.) ת"ר ציפן זהב או שטלה עליהן עור בהמה טמאה פסולות עוד בהמה טהורה כשרות ואע"פ שלא עיבדן לשמה רבן שמעון בן גמליאל אומר אף עור בהמה טהורה פסולות עד שיעבדנו לשמן:

תני רב חנינא בר רבא (דף מב:) מפרשניא ספר תורה תפילין ומזוזות שכתבן מין ישרף ותני חדא יגנז מסור עבד כותי אשה נכרי קטן ישראל מומר פסולין שנא' (דברים ו) וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה וכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה:

גרסינן בפרק שמונה שרצים (שבת קח.) ת"ר כותבין תפילין על גבי עור בהמה טהורה על גבי עור חיה טהורה ועל גבי נבלות וטרפות שלהן ונכרכות בשערן ונתפרות בגידן והלכה למשה מסיני שהתפילין נכרכות בשערן ונתפרות בגידן אבל אין כותבין לא על גבי עור בהמה טמאה ולא על גבי עור חיה טמאה ואין צריך לומר ע"ג גבלות וטרפות שלהן ואין נכרכות בשערן ואין נתפרות בגידן:

ת"ר (מנחות לד:) כיצד סודרן קדש והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל והתניא איפכא אמר אביי לא קשיא כאן לימין הקורא וכאן לימין המניח א"ר חננאל אמר רב החליף פרשיותיה פסולות אמר אביי לא אמרן (דף לה.) אלא גואתא לברייתא וברייתא לגואתא אבל גואתא לגואתא וברייתא לברייתא לית לן בה וליתא לדאביי אלא לא שנא הכי ולא שנא הכי פסולה:

אמר רב חננאל אמר רב האי תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני אמר אביי האי מעברתא דתפילין ושי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני וצריך שיגיע חריץ למקום (דף רי"ף ז' ב') התפר ורב דימי מנהרדעא אמר כיון דמינכר תו לא צריך אמר אביי האי קילפא צריך למבדקיה דילמא אית ביה ריעותא ובעינן כתיבה תמה וליכא ורב דימי מנהרדעא אמר קולמוסא בדיק לה א"ר יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני והא תניא תפילין אין קושרין אותן אלא במינן בין לבנות בין ירקות בין שחורות.

אדומות לא יעשה משום גנאי ודבר אחר הנ"מ מבפנים אבל מבחוץ שחורות ותו לא מאי גנאי ודבר אחר מבפנים איכא זימנין דמתהפכת:

תנא תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני אמר רבא בתופרן ובאלכסונן לימא תנינא להא דת"ר העושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה אמר רב פפא כי תנן במתני' דעבידא כי אמגוזא אמר רב הונא תפילין כל זמן שפני טבלן קיימת כשרה ורב חסדא אמר נפסקו שתים כשרה ג' פסולה אמר רבא הא דאמר מר שתים כשרה לא אמרן אלא זו שלא כנגד זו אבל זו כנגד זו פסולה וזו כנגד זו ושלש פסולות לא אמרן אלא בעתיקתא אבל בחדתא לית לן בה אמר ליה אביי לרב יוסף היכי דמי עתיקתא והיכי דמי חדתא א"ל כל היכא דכי מיתליא בשילחא והדר חלים חדתא ואידך עתיקתא אביי הוה קאי קמיה דרב יוסף איפסיקא ליה רצועה דתפילין א"ל מהו למיקטריה א"ל וקשרתם שתהא קשירה תמה א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי מהו למתפריה ועיולי תפרי' לנו א"ל פוק חזי מה עמא דבר אמר רב פפי גרדומי רצועה כשרים ולא היא מדאמרי בני ר' חייא גרדומי תכלת כשרין וגרדומי אזוב כשרין התם דתשמישי מצוה אבל הכא דתשמישי קדושה לא מכלל דאית ליה שיעורא וכמה שיעורא אמר רמי בר חמא א"ר שמעון בן לקיש עד אצבע צרדא (דף רי"ף ח' א') רב כהנא מחוי כפוף רב אשי מחוי פשוט רב קטיר ליה ופשיט שדי ליה רב אחא בר יעקב קטר ליה ומתלית ליה מר בריה דרבנא עביד כדידן ופותיה דרצועה כאורכה דשעורה:

אמר רב יהודה בר רב שמואל משמיה דרב קשר של תפילין הלכה למשה מסיני אמר רב נחמן בר יצחק ונוייהן לבר רב אשי הוה יתיב קמיה דמר זוטרא אתהפיכת ליה רצועה דתפילי א"ל לא סבר מר ונוייהן לבר א"ל לאו אדעתאי (דברים כט) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין של ראש (שמות לג כג) והסירותי את כפי וגו' אמר רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא מלמד שהראה לו הקב"ה למשה קשר של תפילין אמר ר' יעקב אמר רב יהודה קשר תפילין צריך שיהא למעלה שיהו ישראל למעלה וצריך להיות כלפי פנים שיהו ישראל לפנים:

א"ר שמואל בר (בגמ' בידרי וברא"ש רב מרי) ברודי אמר רב ואמרי לה א"ר אחא אריכא אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב מנשיא בר ירמיה אמר שמואל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן מאימתי מברך אביי ורבא דאמרי תרוייהו משעת הנחה עד שעת קשירה:

אמר רבה בר חייא בר רב הונא (דף לו.) אמר רב חסדא שח בין תפילין לתפילין חוזר ומברך.

שח אין לא שח לא והאמר רב חייא משמיה דר' יוחנן על תפילין של יד הוא אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין על של ראש הוא אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין.

אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא שח מברך אחת שח מברך שתים וכן הלכתא (גי' ד"ת) וחזינא בהלכות גדולות בהא מילתא טעותא והלכתא כדכתבינן דלא מברך שתים אלא היכא דשח אבל לא שח אינו מברך אלא אחת גרסינן בפרק לולב וערבה (סוכה מו.) תניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן דברי רבי וחכמים אומרים אינו מברך אלא שחרית בלבד:

איתמר אביי אמר (דף רי"ף ח' ב') הלכה כרבי ורבא אמר הלכה כרבנן אמר רב מארי בריה דבת שמואל חזינא ליה לרבא דלא עביד כשמעתיה אלא כל אימת דמנח מברך אמר מר זוטרא חזינא ליה לרב פפי דכל אימת דמנח מברך רבנן דבי רב אשי כל אימת דממשמשי בהו מברכי:

(מנחות לו.) תנא שח בין תפילין לתפילין עבירה היא וחוזר עליה מעורכי המלחמה:

(יומא לג:) א"ר שמעון בן לקיש אין מעבירין על המצות (מנחות לז.) אמר רבה ש"מ מדריש לקיש עבורי דדרעא אטוטפתא אסור:

(מנחות לו.) תנא כשמניח מניח של יד ואח"כ מניח של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ של יד בשלמא בהנחה של יד קודם שנאמר (דברים ו ח) וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפות בין עיניך אלא בחליצה מנא לן אמר רבה בר המנונא אסברה לי והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים תפילין של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד:

ת"ר תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן היה רוצה לצאת לדרך מניחן וכשיגיע זמנו ממשמש בהן ומברך ועד מתי מניחן עד שתשקע החמה ר' יעקב אומר עד שתכלה רגל מן השוק וחכמים אומרים עד זמן שינה ומודים חכמים לרבי יעקב שאם חלצן ליכנס לבית הכסא ושקעה חמה שוב אין מניחן אמר רב נחמן הלכה כרבי יעקב ואיכא דאמרי אמר רב נחמן אין הלכה כר' יעקב (דף לו:) תניא (שמות יג י) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וימים טובים דברי ר' יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לא נאמרה חוקה זאת אלא לענין פסח בלבד דקסבר רבי עקיבא לילה זמן תפילין אבל שבתות וימים טובים לאו זמן תפילין ונפקא ליה מהאי קרא דתניא רבי עקיבא אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים ת"ל והיה לאות יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות דכתיב כי אות היא ביני ובין בני ישראל:

גרסי' ביו"ט פ' ראשון (ביצה טו.) היה בא בדרך (דף רי"ף ט' א') ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו ואי איכא בית הסמוך לחומה דמנטרן בגויה מנח להו התם:

(מנחות לו:) אמר ר' אלעזר המניח תפילין משתשקע החמה עובר בעשה קסבר השמר דעשה עשה השמר דלאו לאו רבי יוחנן אמר עובר בלאו קסבר השמר דעשה נמי לאו הוא וא"ר אלעזר אם לשמרן הרי זה מותר אמר רבינא היה יתיבנא קמיה דרב אשי (גי' ד"ת ומהר"ם וחו"י וחשך) (וישן) בדלא סליק תפילין אמרי ליה לשומרן קא בעי מר אמר לי אין וחזיתיה לדעתיה דלא לשמרן הוה בעי אלא קסבר הלכה ואין מורין כן וקי"ל כרב אשי:

ומאימתי זמן הנחתם מכדי שיראה את חבירו ברחוק ארבע אמות ויכירהו כדאמר בפ' מאימתי (ברכות ט:) לתפילין כאחרים ולקריאת שמע כותיקין:

(מנחות לו:) אמר רבה בר בר חנה חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה ושעה ק"ו מציץ ומה ציץ שאין כתוב אלא אזכרה אחת אמרה תורה (שמות כח) על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בו כמה אזכרות לא כל שכן ת"ר על ידך זה שמאל אתה אומר שמאל או אינו אלא ימין ת"ל (ישעיהו מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואומר (שופטים ה) ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים (דף לז.) רב אשי אמר ידכה זו יד כהה ת"ר איטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו והתניא מניח בשמאלו שהוא שמאל כל אדם אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו תנא דבי מנשה על ידך זו קיבורת בין עיניך זה קדקד היכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס (דף לז:) אמר מר על ידך זו קיבורת מנא הני מילי דת"ר על ידך בגובהה של יד אתה אומר בגובהה של יד או אינו אלא על יד ממש אמרה תורה הנח תפילין בראש והנח תפילין ביד מה של ראש בגובה אף של יד בגובה רבי אליעזר אומר אינו צריך הרי הוא אומר לך לאות ולא לאחרים לאות ר' יצחק אומר הרי הוא אומר על לבבכם וקשרתם שתהא קשירה כנגד הלב רב חייא בר רב מכוין ומנה לה להדי ליביה רב אשי חזייה לאמימר דהוה צירא בידיה ומחזי תפילין אמר ליה לא סבר לה מר (שמות יג) והיה לך לאות ולא לאחרים לאות א"ל במקום לך לאות איתמר:

אמר מר בין עיניך זה קדקד מנא הני מילי דת"ר בין עיניך בגובה של ראש אתה אומר בגובה של ראש או אינו אלא בין עיניך ממש נאמר כאן בין עיניכם ונאמר להלן (דברים יד א) בין עיניכם למת מה להלן בגובה של ראש מקום שעושה קרחה אף כאן בגובה של ראש

גרסינן בפרק המקבל (ב"מ קה:) תניא (עיין בפרק מי שמתו במסכת ברכות כי שם יש סימני כל ההלכות הללו וגם ההגהות השייכים אליהם) הנושא משוי על ראשו ותפילין בראשו (דף רי"ף ט' ב') אם תפיליו רצוצות אסור ואם לאו מותר באיזה משוי אמרו במשוי של ארבעת קבין תני רבי חייא המוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו הרי זה לא יסלקם לצדדין ולא יקשרם בידו שהוא נוהג בהן מנהג בזיון אבל קושרם על זרועו במקום תפילין משום ר' שילא אמרו אפילו מטפחת שלהן אסור להניח על הראש שיש בו תפילין וכמה אמר אביי ריבעא דריבעא דפומבדיתא:

גרסינן בפרק אלו מציאות (ב"מ כט:) אמר שמואל המוצא והדר מכריז וכן הלכתא:

גרסינן בפרק מי שמתו (ברכות כג.) איבעיא להו אדם מהו שיכנס בתפיליו לבית הכסא קבוע להשתין בהן מים מי חיישינן שמא יפנה בהן או לא רבינא שרי ורב אדא בר מתנה אסר אתו שיילוה לרבא אמר להו אסור גזרה שמא יפנה בהן:

תנו רבנן הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ארבע אמות ומניחן אלו דברי בית שמאי ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס ר' עקיבא אומר אוחזן בבגדו ונכנס בבגדו סלקא דעתך משתלי ושדי להו אלא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס ולא יניחם בחורין הסמוכין לרה"ר שמא יטלו אותן עוברי דרכים ויבא לידי חשד ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפיליו בחורין הכמוכין לרה"ר ובאת זונה אחת ונטלתן והביאם לבית המדרש אמרה להן ראו מה נתן לי פלוני באתנני כיון ששמע אותו תלמיד עלה לגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס:

אמר רבי מיאשא בר בריה דרבי יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ספר תורה ואוחזן בימינו כנגד לבו אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאה מתחת ידו טפח אמר רב יעקב בר אחא אמר ר' זירא ביום גוללן כמין ספר תורה ובלילה עושה להן כיס טפח ומניחן אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שהניחן בכלי שהוא כליין אבל הניחן בכלי שאינו כליין אפי' בפחות מטפח (ברכות כג:) ודברים שהתירו בבית הכסא קבוע אסרו בבית הכסא עראי מ"ט בית הכסא קבוע דליכא ניצוצות שרי בית הכסא עראי דאיכא ניצוצות אסור:

גרסי' בפרק כל הבשר אסור לבשל בחלב (חולין קי.) אמר רב יהודה חולי מעיים פטורין מן התפילין:

(ברכות כה:) תניא בית שיש בו ס"ת או תפילין אסור לשמש מטתו עד שיוציאם או עד שיניחם כלי בתוך כלי אמר אביי לא שנו אלא שהניחן בכלי שאינו כליין אבל בכלי שהוא כליין אפילו עשרה מאני ככלי אחד דמו אמר רבא גלימא אקמטרא ככלי בתוך כלי דמי:

(שם כג:) ת"ר לא יאחז אדם תפילין בידו וס"ת בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי:

(שבת מט.) א"ר ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים מ"ט אמר אביי שלא יפיח בהן רבא אמר שלא יישן בהן:

(ברכות כג:) א"ר יצחק הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ונכנס ופליגא דרבי חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא מניחן על השולחן וכן הדור לו עד אימת אמר רב נחמן ברבי יצחק עד זמן ברכה:

א"ר חסדא האי סודרא דאזמניה למיצר ביה תפילין וצר ביה תפילין אסור למיצר (דף רי"ף י' א') ביה זוזי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי מאי טעמא הזמנה לאו מילתא היא וכן הלכתא:

בעא מיניה רב יוסף בר נחוניא מרב יהודה מהו שיניח אדם תפילין תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי דכיון דבזיון הוא אסיר אלא כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי א"ל הכי אמר שמואל מותר ואפילו אשתו עמו וכן הלכתא מאי טעמא נטורינהו טפי עדיף (ברכות כד.) והיכן מניחן אמר רבי ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד מראשותיו:

אמר רב המנונא בריה דרב יוסף יומא חד הוה קאימנא קמיה דרבא וא"ל זיל אייתי לי תפילין ואתאי ואשכחינהו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו הוה ידענא דההוא יומא יום טבילה הוה ולאגמרן הלכה למעשה הוא דבעא:

א"ר חנינא אני ראיתי את רבי שתלה תפיליו מיתיבי התולה תפיליו יתלו חייו דורשי חמורות אמרו (דברים כח סו) והיו חייך תלואים לך מנגד זה התולה תפיליו ומסקנא דר' כי תלה בכיסיה תלה להו אבל תפילין גופייהו אסור לתלות בין ברצועה בין בקציצה (ברכות יד:) אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ור' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כאלו הקריב תודה בלא מנחה זבח בלא נסכים (מנחות מד.) אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה וכל שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה וכל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה כה תברכו אמור להם ושמו את שמי כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה אמר רשב"ל כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר (ישעיהו לח) ה' עליהם יחיו:

סליקא להו הלכות תפילין