שמעו-נא דבר זִמרה ושיר:
היֹה-היה סוחר עשיר
שקנה עגל קט,
אשר היה שחור כעפר,
אשר היה שחור מצער,
כך החליט העשיר.
הבריש, ציחצח וקרצף,
את העגלון שהשתזף,
לדעתו, בלי שוב,
אך העגלון חסר-התבונה
לא הבין על מה המהומה,
כי הוא שחור מלידה.

אוי – העשיר היה נסער,
זרק את השחור מעפר,
שעורו היה חרוך.
ועד היום לעגלון לא-מובן,
הרי שחור הוא מלידה,
ולא בגלל לכלוך.

הרי לכם מוסר-השכל:
אם גורלך כל-כך שחור
ולא כמו של עגלון צחור,
נסה להירדם.
תחלום חלום, חלום לבן,
ואז תדפוק על השולחן,
הייה ער לָעולם.