היזכור יעלת החן ידידה
הֲיִזְכּוֹר יַעֲלַת הַחֵן יְדִידָהּ בְּיוֹם פֵּירוּד וּבִזְרוֹעָהּ יְחִידָהּ וְשָׂם חוֹתַם יְמִינוֹ עַל שְׂמֹאלָהּ וּבִזְרוֹעוֹ הֲלֹא שָׂמָה צְמִידָהּ בְּיוֹם לָקְחָה לְזִכָּרוֹן רְדִידוֹ וְהוּא לָקַח לְזִכָּרוֹן רְדִידָהּ – הֲיִשָּׁאֵר בְּכָל אֶרֶץ סְפָרַד וְלוּ לָקַח חֲצִי מַלְכוּת נְגִידָהּ? |
||
– מאת אשתו של דונש בן לברט, שלהי המאה ה-10. |