ההיסטוריונים של יוון ורומא (שור)/כתבי הירודוטוס/כרך א/עמוד 8

יושביה וקורותיה. בשנת 454 גורש הטירנוס מהליקרנסוס והירודוטוס שב לעיר מולדתו, אך לא ידוע כמה זמן התעכב בה. בשנת 445/44 הוא נמצא באתונא ומתהלך עם פריקלס וחבריו ונעשה ידידו של סיפיסלס. הוא רחה אפוא את התקופה המזהירה טל אתוגא, את תקופת הזהב שלה, ומכאן הערצתו לקיר הזאת וחבתו אליה. החיים הפוליטיים אשר המו ורעשו בימים ההם באתונא, אישיות כבירות כפריקלס וחבריו, השפיעו על מהלך רוחו ודעותיו. יש מבין החוקרים האומרים כי אך בגלל השפעת האנשים האלה עליו נגש הירודוטוס לכתוב את החלק ההיסטורי אשר בחבורו. באתונא ובערים אחרות ביון קרא הירודוטוס לפני קהל שומעים פרקים מובחרים מתוך ספרו. יתכן כי עוד בשנות 444/43 התחבר למתישבים שיצאו מאתונא והתישב עמהם בתוריוי, מושבה באיטליה הדרומית. שם חי זמן מה וכל אשר עבר עליו במקום הזה, לא ידוע לנו. כנראה שב לאתונא בשנים הראשונות של המלחמה הפלופלניסית ומת שם, אך לפי המסורה מת בתורילי ונקבר בעיר הזאת בשוק.

הנסיעות*

הירודוטוס נעשה ל" אבי ההיסטוריה" הודות לחבורו, וחבורו מבוסס בעיקר על נסיעותיו. הוא אסף את ידיעותיו, לא מתוך ספרים לבד, אלא נסע מארץ לארץ ואשר ראה בעיניו ואשר שמע באזניו צייר בקוים ברורים וברגש חזק ונתן לנו יצירה נצחית. עם כל החשיבות הרבה שיש אפוא לנסיעותיו להבנת מפעלו הכביר, אין לנו ידיעות מדויקות על נסיעותיו, שמות הארצות אשר עבר, ומני יציאתו לנסיעותיו וביאתו, מטרת נסיעותיו ותכליתם. במקצת הוא מודה שהגורם לנסיעותיו היא התשוקה לראות וללמוד. אחרים, בני דורו, לא ספרו פרטים אודותיו והוא עצמו מדבר על נסיעותיו רק דרך אגב . רק פעם אחת הוא מזכיר אני " בעצמי ראיתי" כפליטת קולמוס.

כפי הנראה נסע בשנים 447-455 (Jacoby) ובדרכו רשם לעצמו רשימות ממה שראה ושמע ואחרי שובו הביתה סדר אותן, אבל בעיקר סמך על כח זכרונו.

בנסיעותיו עבר רק בארצות שהן נושבות מיוונים או שגם יוונים יושבים בהן. כי שפות ורות לא ידע והיה זקוק בכל מקום למתורגמנים מבין היוונים יושבי הארץ ההיא. גם כסף רב לא נשא עמו מפני סבנת הררכים, והיוונים בני עמו העבירוהו ממקום למקום ותמכו בו. ממעם וה עבר רק בעולם התרבותי של הימים ההם ולא הרהיב לחדור לארצות אשר מעבר לגבולות עולם זה.

בתחלה בקר באיים היוניים ובארצות היוניות אשר באסיה הקטנה. הוא