ההיסטוריונים של יוון ורומא (שור)/כתבי הירודוטוס/כרך א/מבוא/הלוגוגרפים

הרודוטוס
ההיסטוריונים של יוון ורומא
תרגום: אלכסנדר שור

מבוא - הלוגוגרפים
מבוא - הרודוטוס←




מבוא

הלוגוגרפים

תולדות הימים או היסטוריה – Ἱστορία – פירושה: חקירת מאורעות ובקורתם בהוה או בעבר כדי שלא ישכחו במשך הזמן.

טבעי הוא הרצון והתְשוקה לסַפר. אך התחיל הילד לפטפט, מתחיל הוא לספר מה שראה, מקשר הוא ומפרש את הדברים לפי דמיונו העֵר, יה את הדומם וּמֵשיח את כלי שעשועיו. העם, במצבו הפרימיטיבי – הילדותי – מספר סיפורים ומעלה על זכרונו מה שראה בעיניו או מה ששמע מזקנים ממנו. וכל אשר אינו מבין בקשרי המאורעות וסבותיהם מבאר הוא לעצמו בכח דמיונו היוצר, הבורא תמונות וציורים הממלאים את החסרון בכחו להבין ולבאר לעצמו את עילת העלילות ויחסיהן זו לזו. זאת היא התקופה שעם יוצר ובורא מיתים ואגדות.

והנה בא הרגע בחיי הילד שהוא מתביש בהרגישו שאחרים מסתכלים למשחקיו; זהו הרגע, שהילד מתחיל להבין שהמציאות שונה מציורי דמיונו, שבמציאות אינו יכול לעשות ככל אשר עולה ברצונו, אינו יכול לברוא אלים ומלאכים, חוג פעולתו צר מעתה, מעוף רוחו אינו עוד בשמים ממעל והארץ מתחת, מעתה הנער אינו משחק בכל מקום, כי אם מביט סביבו בעינים פקוחות ושואל: "מה זאת?" השכל התעורר והדמיון חלף ועבר.

גם בהתפתחות העם באה שעה, שבה פוסק הכח להחיות את הטבע הדומם בדמיונו, כי החל להביט ולהסתכל סביבו והרצון התעורר לחקור ולדעת לא רק: “מה זאת?” כי אם גם: “מי עשה זאת?” “מאין זאת?” במקום הדמיון הבורא באה התשוקה להכיר את היצירה מתוך דעת יוצרה; בשעה זו מתחילה בעם היסטוריה, כלומר הידיעה הנובעת מתוך חקירה ובקורת על מאורעות המתהוים או שנמסרו במסורה, כי זהו פרושה של המלה ἱστορεύω.

התפתחות כזאת עברה גם על העם היווני. בתקופת ילדותו באר לעצמו את העולם ומלואו ברוח דמיונו הער וברא את האלים כדמותו וכצלמו. זאת היא תקופת יוצרי לקמים הגדולים המיוחסים להומירוס והבאים אחריו. עברו תקופות ועדנים והעם היווני פקח עיניו וחדל מלספר את פרי דמיונו והתחיל למסור מה שראו עיניו ומה ששמע מעברו והנעשה סביבו. אבל עדין לא היה בכחו להבדיל בין האמת והאגדה אשר רקם בדמיונו. זאת היא תקופת ה- λογύργαφοι "עישי ספורים" ומובנם הוא:כותבי הקורות,דברנים,מספרי ספורים ומשתמשים במלה זו בנגוד להיסטוריון מבקר-מדעי. הם כתבו את דבריהם בפרוז בנגוד למשוררים ומושבם היה בארץ ייניה באסיה הקטנה אשר בה היה גם מושב השירה והמדע במאות השמינית עד החמישית עד שלאט עברה חכמת יוניה, תחת לחץ הכובש הפרסי, לארץ יון גופה ואתונא הגדילה והוסיפה והשלימה את הירושה היונית.

הלוגוגרפים ספרו את קורות העבר כפי שנמסרו מדור דור עד זמנם ; הם השתמשו גם ברשימות מלכים, זכרונות של ערים, לוחות של חבורות כהנים ורשימות המנצחים במשחקים לאומיים, ורצונם היה להביא את המאורעות בסדר קבוע, אך לא ידעו לבקר את המסורה אם כנים דבריה, כי אם בתומת-לב מוסרים הם את השמועות המתהלכות כאמתיות. הם אינם חודרים לתוך עומק הדברים להבין את קשרי המאורעות ואת סבותיהם, דבריהם -קטעים, קטעים, ספורים בודדים בלי קשר כרונולוגי וקשר פנימי.ל כן כאשר קמו ההיסטוריונים השייחים הגדולים נשכחו ספריהם של הלוגוגרפים.

הגדול בין הלוגוגרפים, אשר אותם מזכיר הירוד וטוס בספריו ואשר בספריהם השתמש, היה הקטיאוס ממיליטוס. הוא נולד באמצע המאה הששית ומת אחרי הקרב על יד טליטה' בערך בשנת 490. הוא היה הראשון אשר נסה לדון בבהירות ובקרירות השכל את המסורת המיתי תכולה,מתוך ידיעותיו בגיאוגרפיה ובהיסטוריה שבאו לו לרגלי נסיעותיו הרחוקות. את פרי חקירותיו הניח בשני חבורים, שלא נותר מהם כי אם שריד כמעט,והם "כתיבת הארץ", אשר שלשת ספריה קרא על שמות שלשת חלקיה ארץ: אירופה, אסיה ולוב, וארבעת ספרי "היוחסין".בדרכיו יצא הירודוטוס אשר השתמש בספריו הרבה וגם בקר אותם. הירוד וטוס מזכיר גם את סקילכס מקריאנדה אשר סבב את חצי-אי ערב במצות דריוש הראשון. כסנתוס בן קנדאבלס מלודיה, אשר כתב תולדותימי לודיה בארבעה ספרים,היה הברבר הראשון אשר כתב יוונית וכפי הנראה השתמש הירוד וטוס הרבה בספריו בנוגע לתולדות לודיה.

לתקופה הזאת של הלוגוגרפים חושב תוקידידס גם את הירודוטוס,יען כי עוד הסטוריה ואגדה משמשות בערבוביה בספריו. אולם כבר עומד הוא מחוץ לתקופה הזאת,יען ההיסטוריה אינה אצלו טפלה לאגדה,כי אם הנושא העיקרי לחבורו הגדול ואת השמועות הוא מבקרו מתיחס אליהן בשלילה או לכל הפחות בספקנות.לכן עלינו להבין את הירודוטוס לא כעומד במעבר מתקופה לתקופה ומסיים אותה כי אם כמתחיל תקופה חדשה במדע ההיסטוריה והצדק עם לשרון המכנה את הירודוטוס "אסיה היסטוריה".

הירודוטוס

קורות חייו של הירודוטוס אינם-ידועים לנו ממקור אחר, כי אם רק מתוך המעט שהוא עצמו מגלה דרך אגב בחבורו על אישיותו ומה שיכולים לדייק ולהסיק מתוך ספוריו. אמנם ספרו מצא מיד אחרי שנתפרסם קוראים רבים אך לא נשמרו לנו מסופרי דורו רשימות על מאורעות חייו. הפרטים המעטים הנמצאים אצל סופרים מאוחרים מסופרי יון אינם נאמנים וגם סותרים אלה את אלה. לפי דבריו אשר בראש הספר הוא נולד בהליקרנסוס, עיר במדינת קריה באסיה הקטנה, שנוסדה אמנם מאת הדוריים, אולם בימיו היה לה כבר אופי יוני. שנת לדתו לא ידועה בברור, כנראה שנים מספר לפני שנת ,480 לפי אחדים בשנת בערך -484 בזמן שיבת ציון בראש .- זרובבל העיר הזאת עמדה בימים ההם תחת ממשלת מלך פרס הוא היה אפוא שנים רבות נתין מלכי פרס ושמע בעירו הרבה על אודותיהם. אולי היו השמועות האלה אחר כך לגורם חשוב לכתיבת תולדות ארבעת מלכי פרס החשובים. אביו ליכסס היה מאצילי העיר.

על דבר חנוכו אין לנו שום ידיעה ברורה. כנראה לא היה שונה במאומה מהחנוך הנהוג בימים ההם בשדרות הבינוניות של עם יון. הלמודים בשירי הומירוס תפסו את המקום הגדול ביותר בחנוך והם השפיעו לא רק על סגנונו שיהיה רך, נעים ושוטף, כי אם גם על השקפתו בדבר האלים וגורל האדם, והשקפתו זאת נותנת לחבורו גוון מיוהד. מלבד שירי הומירוס ידע גם את שאר משוררי יון שקדמוהו והיו שגורים בפיו והוא מביא פעמים רבות פתגמים ומאמרים מהם. כנראה השפיע עליו הרבה גם דודו פויחסיס שהיה מחבר אסים מפורסם. על ידו התודע הירודוטוס עם מהות האורקולאות, חוזי חזיונות, פותרי חלומות ומגידי האותות, כי קרובו זה היה חרט -τέρατος χοπος.

את ידיעותיו הגיאוגרפיות רכש לו מתוך ספרי הלוגוגרפים ביחוד מתוך ספריו של הקטיאוס, שאותו הוא מבקר קשה פעמים מספר ; אולם את השכלתו המרובה ואת ההכנה הכי חשובה רכש לו הירודוטוס בנסיעותיו הרחוקות, שבהן ראה ושמע הרבה ועל יסוד ידיעותיו שרכש בחן את מה שמסרו הסופרים שקדמוה.

מאורעות פוליטיים, התנגדות לטירנוס שסדה בעיר מולדתו בעזרת הפרסים, גרמו שבית אביו עזב את העיר ויצא בגולה. כנראה התישב הירודוטוס אז בסמוס, אי קרוב לחוף אסיה הקטנה. כי בספריו שראה הירודוטוס ידיעה רבה בחיי.