הד (רחל)
הֵד\רחל בלובשטיין
עריכהזָכוֹר אֶזְכֹּר: מֵעֲבָרִים
נִצְּבוּ הָרִים כְּנֵד;
מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה בְּשִׁיר אַרְעִים
אֶקְרָא: הֵידָד, הַנְּעוּרִים!
וַיַּעַן הֵד.
עָבְרוּ שָׁנִים. הוּעַם הַפָּז,
פְּסָגוֹת הָפְכוּ מִישׁוֹר.
אַךְ הֵד-הָרִים צָלוּל וָעָז
אַךְ הֵד-הָרִים עַתָּה כְּאָז
זָכוֹר אֶזְכֹּר.
אַשְׁרֵי הַלֵּב אֲשֶׁר הִצִּיל
לְיוֹם עֶבְרָה וָאֵיד –
וְלוּ רַק דְּמוּת, וְלוּ רַק צְלִיל,
וְלוּ רַק צֵל-אוֹרָה קַלִּיל,
וְלוּ רַק הֵד.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).