הגהות רב ישראל מאיר מזרחי על הפרי חדש יורה דעה/מג
סימן מ"ג סעיף ב', הגה על "נקב מפולש טריפה"
91520 הגה מוהר"י הלוי בתשו' סי' י"ב[1] הסכים שאם ניקב בסומכיה[2] ועורו שהוא הקרום לא ניקב דכשרה שהקרום סו[תם] הנקב, יע"ש.
סימן מ"ג פר"ח ס"ק א', הגה על "בתשובות מהרי"ל כלל ה סי' ל"ה ול"ו'"
91522 והגה מוהר"י הלוי סי' י"ב הסכים להטריף בזה.[3]
סימן מ"ב פר"ח ס"ק ג', הגה על "נקב בצלעות הו"ל כמכה בדופן"
91516 עין בס' משפטי שמואל שהסכים להטריף [ד]לא תלינן בדופן יע"ש בסי' ק"ל. וכיון שכן נר' דאף שנפחו[4] המרה ונמצאת שלימה, טריפה, מטעם דחיישי' שמא ניקב א' מהאיברים הפנימיים ודוק.[5]
[1] כוונתו לשו"ת רבי יעקב לבית הלוי, וינציה שנת שע"ד ושנת שצ"ב, ולא שו"ת מהר"י הלוי שהיה רבו של הט"ז. ומחבר ציין לפי שנת שע"ד, ובדפוס שצ"ב הוא בכלל ה', סימנים ל"ה-ל"ו.
[2] היינו הצד העבה יותר של הטחול שהוא דבוק לכרס הבהמה (ע"פ בית יוסף ולשון הראשונים).
[3] התשובות מהרי"ל שנזכר בדברי הפר"ח אינן למהרי"ל הידוע, אלא לרבי יעקב לבית לוי, וינציה שנת שצ"ב, וכפי יראה המעיין בכלל ה' סימנים ל"ה-ל"ו שם. אמנם כנראה המחבר של ההגהות שלנו לא היה לו הדפוס ההוא, אלא הדפוס שקדם לו, וינציה שנת שע"ד, ושם מופיעה התשובה הנ"ל בסימן י"ב. זאת אומרת, שהמחבר שלנו ציין לאותה תשובה שהפר"ח ציין לה, רק הוא לא ידע שמדובר באותה תשובה, וכנראה סבר שמדובר במהרי"ל אחר. ועיין בפת"ש ס"ק א' עוד דעות של הפוסקים.
[4] הריאה נרשם ונמחק ע"י קו.
[5] נראה מדברי הש"ך ס"ק ג' שאוחז בדעת המחבר דאין זה טריפה וכן הביא הב"ח בתשובה דס"ל הכי. ומבאר הש"ך הטעם משום דין סירכא בשאר איברים אינו אלא לחות בלבד וזה שלא כדעת המהרש"ל. וז"ל הש"ך" נסרכה המרה כו'. היינו כמ"ש המחבר ס"ס ל"ז דאין סירכא פוסלת אלא בריאה ולא בשאר איברים וכ"כ לקמן ס"ס מ"ו. וכ"פ הב"ח שם. וטעמא דאפשר דבשאר איברים לא הוי סירכא כלל אלא הפשטת לחות והיינו דלא כמהרש"ל פא"ט סי' נ"ו וכמ"ש בספרי ע"ש, עכ"ל.