הגהות רב ישראל מאיר מזרחי על הפרי חדש יורה דעה/כט
סימן כ"ט פר"ח ס"ק ב', הגה על בסה"ד "ואף בהפסד מרובה"
90727 כתב הרדב"ז סי' י"ט שלא אמרינן ספק טריפות להקל, היינו שנסתפק הדבר בעצמו כגון בא זאב ונט[ל]. אבל אם נסתפקו בדין בעצמו לא אזלינן לקולא, כי הו[א] ספק הבא מחמת חיסרון ידיעה. והא דאמרי' בדרבנן עבדי' והדר מותבי['], היינו בזמן שהרב יודע הדין וברור לו ועושה מעשה ואחד מן התל[מ]ידים יש לו סמך או קושיות על המעש[ה], אם המעשה הוא בדאוריתא מותבינן והדר עבדינן ואם מדרבנן עבדינן והדר מותבינן. ושמעתי מקשים עליו מההיא עובדא דפ' רביעי דמס' ראש השנה דף כ"ט ע"ב דר' יוחנן ן' זכאי, שהורה לבני בתירא לתקוע בשבת ואמר[ו] לו נדון, ואמר להם נתקע והדר נידון. ולאחר שתקעו אמר להם אין משיבין לאחר מעשה ופי' רש"י[1] גנאי הוא אצלנו וכו'. וכפי דברי הרדב"ז מה גנאי הוא זה, הלא מדרבנן עבדי' והדר מותבינן.
- ^ לשון רש"י ד"ה ואין משיבין לאחר מעשה: גנאי הוא שנוציא לעז טועים על עצמינו.