הגהות רב ישראל מאיר מזרחי על הפרי חדש יורה דעה/יד

סימן י"ד פר"ח סוף ס"ק ו', הגה אחרי המילים "שהטור וב"י לא דקו בהך מילתא שפיר":

ולע"ד שדברי הטור הם הם דברי הר"מ בפ"ה מה' מאכלות אסורות דין י"ב וז"ל עובר שהוציא אבר ונאסר האבר ואח"כ נולד וכו' החלב שלה אסור וכו'. וכתב הרב המגיד ואח"כ נולד פירוש שנולד אחר שחיטת האם ע"ש. ועל כרחינו לפרש שפירוש ילד היינו שיצא דרך הרחם. וכיון שכן אף דברי מר"ן ז"ל מתוקם[1] בזה שבא לפרש שדברי הטור דאמר נולד היינו שיצא דרך הרחם ולאו דוקא נולד דרך רחם אלא דה"ה אם הוציאוהו, הגם דלא נפקא מידי לעניין דינא, נקט לישניא דהר"מ ז"ל.

ובזה נלע"ד שנסתלקה תמיהת מוה"ר ן' חביב שתמה על הר"מ בדין ט' שכתב ואח"כ נשחט או נולד הולד וכו' יע"ש מה שתמה הביאו מר"ן ז"ל, ותיר' מר"ן שפי' דברי הר"מ לומר דברישא מירי שאחר שחיטה לא הוציאוהו חי' וכו' יע"ש.

ולע"ד אין צורך לזה דאפשר נמי דברישא מיירי שנשחטה האם ולא הוציאוהו חי לאחר שנקרעה הבטן ובסיפא מיירי שנולד דרך הרחם לאחר שחיטה וכמו שישבו הש"ך והב"ח דברי מר"ן וכו'. כן נלע"ד לישב דעת הר"מ ודוק.

ובר מן דין נר' מדברי הרב המגיד[2] שנסחה אחרת היתה לו בדברי הר"מ וז"ל ומ"ש רבינו שאפי' נולד הולד לאחר שחיטת אמו שהאבר אסור זה מבואר יע"ש. כנר' שכך היתה גרסתו. ובזה נסתלקו תמיהת מוהר"י ן' חביב מעל הר"מ. ומן התימה על מר"ן ז"ל שהוקשה להם מ"ש הר"מ בדין ט' וישבו, ולא זכר שר[3] לישב מ"ש הר"מ בדין י"ב ואח"כ נולד. כי מה שתירץ מר"ן ניחא על מ"ש הר"מ בדין ט', אבל על מ"ש הר"מ בדין י"ב ואח"כ נולד לכאורה תירוצו רחוק בדברי הר"מ אלו כאשר עיני הרואה תחזנה מישרים. אמנם עפ"י מ"ש הש"ך כנז"ל ניחא.

  1. ^ לשון "אוקימתא", כלומר אף דברי מר"ן ז"ל הולכים לפי האוקימתא שנולד היינו אחר שחיטת האם.
  2. ^ המובא הוא מדברי המגיד משנה לעיל שם הלכה ט'.
  3. ^ כלשון הפסוק "ולא זכר שר המשקים" וגו', בראשית מ', כ"ג.