הגהות רב ישראל מאיר מזרחי על הפרי חדש יורה דעה/ה
סימן ה' פר"ח ס"ק ז', נראה שהוא הגה על "נמצא שאין החילוק בין למ"ד ללשם"
90106 [א]מר הכותב הגם דהרא"ש [פ"ק] שם[1] אמר וז"ל אעפ"י [שה]וא מחויב חטאת וכו' [כי]ון דלא אמר לשם חטאתי [ע"]ש, לאו למימרא [דקפי]ד אמילת לשם, שהרי [ה]ש"ס להדיא קאמר ה"ז [חט]אתי דבריו קיימין. אלמא [א]ינו תלוי במילת לשם [אל]א דהרא"ש ז"ל פירושי [ק]מפרש דמ"ש ה"ז חטאתי [דב]ריו קימים הוא משום [דח]שיב כאלו אמר לשם [חט]אתי ולכך אף דאמר [ה"ז] דבריו קימים כנ"ל [ו]דוק מ"מ <חתימה>[2]
- ^ פירוש הרא"ש לנדרים ו ע"א ד"ה אע"פ שהוא מחוייב חטאת.
- ^ בספר פרי הארץ ח"א אבן העזר סימן ג (בדפוס ראשון דף כ"ו עמוד ב' טור א') חזר רבינו על דבריו, שבעצם לפי הרא"ש לא צריך את המילה "לשם", והסביר שמה שכתב "לשם" או בעינן "לשם" הוא רק כדי להודיע שהאדם היה מחויב חטאת, שהרי אם לא היה מחויב חטאת לא אמר כלום. הדברים סובבים הסוגיה בנדרים ו ע"א, ע"ש. וז"ל רבינו שם: וטרם באי ליישב דברי הר"מ אגב אורחין אבאר דבור התוספות שם, וז"ל והא לא אמר לשם חטאתי גם לא אמר בשם חטאתי, ואפילו אם אמר ה"ז חטאתי לא אמר כלום כדאמרינן בפ"ק דנדרים ע"כ. והנה בפירוש דבריהם רבו הדעות כאשר אספם בחכמתו הפר"ח בי"ד סי' ה' ס"ק ז' יע"ש כי מהרש"ל ז"ל רצה להוכיח בכונתם שהכל תלוי באומר לשם חטאתי אבל באומר ה"ז חטאתי לא אמר כלום ונסתייע מפסקי התוספות יע"ש, וכן נמי נר' דעת הרא"ש בפ"ק דנדרים אהך סוגיא שכתב וז"ל אעפ"י שהוא מחוייב חטאת לא אמר כלום ולא תלינן דלשם חטאתו קאמר כיון דלא אמר לשם חטאתי כו' יע"ש, אלמא דס"ל דפי' מ"ש ה"ז חטאתי וכו' דברים קיימים היינו באומר לשם חטאתי וזה נוטה בדעת מוהרש"ל, אכן הרב פר"ח הגיה שם דבריהם יע"ש. ולעד"ן כונת דבריהם דס"ל דמ"ש ר' יוחנן דמחוייב חטאת אימא לשם חטאתו שחט ומוקמינן לה באומר לשם חטאתי, היינו לומר דמהיכא ידעינן דמחוייב חטאת הוא היינו דוקא באומר לשם חטאתי דהוי לישנא דמוכח דמחוייב חטאת ולצאת ידי חובתו קא שחיט לה, אבל אי לא מחויב חטאת אפילו אם אמר ה"ז חטאתי לאו כלום הוא כדאמרינן בנדרים, כלומר מהסוגיא דנדרים מוכח דהא דאמרינן דבאומר ה"ז חטאתי דדבריו קיימים היינו דוקא בדידעי דהיה מחוייב חטאת וכדקתני בהדיא ה"ז חטאתי אם היה מחוייב חטאת דברים קיימים. הרי דאם לא היה מחוייב חטאת אף דקאמר ה"ז חטאתי לא אמר כלום. ולכן מאי דאוקמי הכא באומר דמיירי באומר לשם חטאתי היינו לומר דבזה הוא גילוי מלתא דמחוייב חטאת הוה ולצאת ידי חובתו קאמר כן, דאי לאו הכי דאינו מחוייב חטאת אף דקאמר ה"ז חטאתי לאו כלום הוא. ולכן הכא דשוחט ולא ידעי אם מחוייב חטאת או לא אמרינן דגילוי מלתא דמחויב הוא דוקא בדקאמר לשם חטאתי, ולעולם דס"ל להתוספות דהיכא דידעי בבירור דמחוייב חטאת אף דלא קאמר ה"ז חטאתי מהני, והכא בדלא ידעי הוא הלכך בעי גילוי מלתא וכדאמרן. כנ"ל בכונתם ברור מבלי שום הגהה כלל ודוק, עכ"ל בספרו פרי הארץ.