הגהות רב ישראל מאיר מזרחי על הפרי חדש יורה דעה/ב

סימן ב' סעיף ב', הגה בדברי הרמ"א "מי ששחט והוציא טריפה"

פי' על פי ע"א שמעיד וליכא בירור בדבר.


שם "מותר לאכול אחר כך משחיטתו"

פי' וכשקבל עליו חברות וכן מוכח מדברי מוהריק"ו בשו"[ת].


סימן ב' פר"ח ס"ק ח', הגה על "כשבודקו לפני הרואים מימר אמרי"

ולי נר' דאם באנו לחוש אכתי לא פלטי' דאדרבה אמרי' אקראי מלתא שנמ[צא] שוחט זה והפליא חסדו [ולבדוק] לו סכין ולעולם שזה שוח[ט] כשר והגון הוא והכי אמרי' בפ' השוחט דר' יונה בדק ליה לרבא בר תחליפא[1].


סימן ב' פר"ח ס"ק י"א, הגה על "דאדרבא במהרי"ק מוכח איפכא"

ולדידי חזי לי הוכחה ממ"ש מוהריק"ו ולכל הפחות אם ילבש שחורים ויעשה תשובה וכו' חוזר לכשרותו יע"ש. והשתא זה מ"ש מורם בהג"ה מו[תר] לאכול וכו' מירי בשקבל עליו דברי חבירות וכטב[ח] שלישית שהביא הפר"ח לק[מן] סי' קי"ט ס"ק כ"ח בשם ?? סמוהריב"ל[2] והרא"ם זלה"ה דבפעם א' אין מעבירין יע"ש. א"נ יש לומר שדברי מורם הם בדלא הוברר ה[דבר] אלא על פי עד א'. אבל בהוברר פשיטא דמעבירין אותו כנ"ל ודו[ק].


סימן ב' פר"ח ס"ק כ', הגה על "תירץ הש"ך בשם רבו ז"ל"

1) ולע"ד לא קשיא כלל דההיא ברובה ישר' היא דאי לא תימא הכי ליחוש שמא שחטו גוי אלא ודאי הואיל ורובא ישר' לא חישי' וכיון שכן נמי לא חישי' ליש' מומר ודו"ק.

2) אכן נלע"ד דלא יש הך מלתא בע"א מאחר דבודאי החילוק בין מומר לפסול דפסול עדות אינו  מתה עב? פעם מרה בו מעבר כגנב יע"ש בדברי המחבר הש"ך ז"ל א"כ סבר גוף העיר וכמו שותיה מורי ??? מומר אמתה דכיון דהוחזקו כי בו י??? ???? ?טל?? חוה בדין ??כו מומר מוה ארהת לדעת וע"כ כ"ת הש"ך שח"מ ס"ט.[3]


סימן ב' פר"ח ס"ק י"ח, הגה על "ושכן דעת הרמב"ם בפ"ד מה' רוצח"

אבל בפ"ג מה['] תשובה לא משמע כן ועיין בל"מ שם מה שהצריך ליישב.


סימן ב' פר"ח ס"ק ל', הגה אחרי המילים "דכשר אפי' לדידן"

אי נמי בקנה העוף דליכא שהיה.

  1. ^ בגמרא בפרק השוחט חולין ל' ע"ב מבואר שרבא בדיק גירא לרבי יונה בר תחליפא.
  2. ^ סמוהריב"ל = ספר מוהר"י בן לב, עיין פר"ח סי' קי"ט ס"ק כ"ח שהביאו אחרי הרא"ם.
  3. ^ The first comment is by Rabbi Yisrael Meir Mizrahi, and the second is by his son, Rabbi Shlomo Hiyya Mizrahi. Unfortunately, the ink is fading in the second comment, and is difficult to read.