הגהות רב ישראל מאיר מזרחי על הפרי חדש יורה דעה/א
דף השער:
חנני אלהים ויתן לי גם את זה. אני – (חתימה) ישראל מאיר בכמו"ר יוסף מזרחי ס"ט.
סימן א' סעיף ב', הגה על "עד שאומר על האסור מותר"
והריב"ש סי' ו'[1] הסביר שאפי' שאומר על המותר אסור מקרי אינו יודע ואסור לאכול משחיטתו וכ"כ בס' בית יעקב סי' ל"א שמעבירין אותו יע"ש:
סימן א' סעיף י"ג, הגה על "כיון שנתן אמתלא לדבריו נאמן"
[עי]ין מוהרי"ט ח"א סי' [קל]ח וקמ"ט[2] ומוהר"י [הל]וי סי' ל"ג דכתבו [ד]אמתלא דוקא תוך כדי דיבור.
סימן א' פר"ח ס"ק מ"ב, הגה על "ואין דבריו מחוורין כלל"
ולדידי דבריו מאוד מחוורים כשמלה [ע]ל כונת הרב ז"ל [יש] לומר דל"ד [הד]דיא דיין נסך [וד]כותיהו דבהנהו [אם] האמן כדברי [ה]עד אין התר לאיסורן הילכך אמרי' שפיר דשוי אנפשיה חתיכא דאיסורא. משא"כ הכא הואיל ואיכא היתר [ד]קבלת דברי חברות, א"כ אף [ב]לא קבל ד"ח לא שייך לומר דשויה נפשיה חתי' דאיסורא ודוק היטב.
- ^ בפנינו הוא בריב"ש סימן תצח וז"ל "שאעפ"י שעתה החמיר ואסר הכשר, סופו להכשיר האסור" עיי"ש באריכות. ומה שכתב בשם ספר "בית יעקב", כוונתו לשו"ת בית יעקב לרבי יעקב ב"ר שמואל מצויזמיר, נדפס בדירנפורט שנת תנ"ו. ועיין עוד שו"ת מהרלב"ח סי' ל"א על ענין רב שאמר על מותר אסור.
- ^ ועיין גם במהרי"ט ח"א סי' קמ"ז, ובמהדורות מהרי"ט הישנים יש בלבול שחסר סי' קמח. מהר"י הלוי סי' ל"ג כוונתו לשו"ת רבי יעקב לבית הלוי, ונציה שנת שע"ד. ובמהדורת שנת שצ"ב הוא כלל חמישי אות ה'. (ואין זה שו"ת מהר"י הלוי שהיה רבו אחיו של הט"ז).