הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן שמ

סימן שמ

(סי' ש"מ סעיף ה' בהג"ה) אין מתאבלין עליו. ע' לקמן (סי' שמ"ה) בש"ך (סק"ה):

(סעיף ט') בבגד העליון. ואם קרע בבגד התחתון לא יצא וצריך לקרוע העליון. ת' תורת חסד (סי' נ"ה) אבל בת' פרח מ"א (ח"א סי' צ"ט) כתב דיצא:

(שם) וכל זמן שאותו הבגד. ועל מת אחר אם לא קרע כלל גוערין בו כ"ז שהבגד עליו תוך ז' אבל לאחר ז' לא ע' במקור הדין בהרא"ש שכ' דהוי כמי שאין לו חלוק ונזדמן לו אח"כ דחייב לקורעו וע"ל (סעיף י"ח) וכן הוא להדיא לקמן (סי' שצ"ו):

(סעיף ט"ו בהגה) או לא משמע בפשוטו שאין עולה כלל ומונין ל' יום ממש אולם לענ"ד המעיין בת' מיי' (סי' י"ז) יראה דימים שלפני הרגל עולים לשבעה ורגל בעצמו אף עצרת ור"ה עולים לז' ומשלים עד ל' ויום א' שלפני ר"ה ור"ה עצמו הם י"ד יום. וז' שלפני יוה"כ ויוה"כ י"ד הרי כ"ח ומותר לאחות הקרע ב' ימים אחר יוה"כ ועל אביו ואמו מותר לשלול ועיקר החידוש שאין הרגל דלאחר ז' מבטל כל השלשים לענין איחוי (אחר זמן רב מצאתי שכ"כ בתפל"מ):

(ט"ז ס"ק ט"ו) כדרך שמחנכין אותו. ובדרישה כ' דבקטן ממש קורעין לו קצת מפני עגמת נפש ובקטן שהגיע לחינוך קורעין לו כדין קריעה טפח:

(בא"ד) ויש מי שחולק ע"ז. הוא דעת ת' משאת בנימין (סי' ע"ט):

(ש"ע סל"א) על כל אחד. כ' במ"ל דדוקא כשמת או שמע במועד דהוא שעת חימום אבל מת ביו"ט ידחה הקריעה עד זמן האבל כיון דבלא"ה כבר נדחה ע"ש: