הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן ריז
סימן ריז עריכה
(סי' רי"ז סעיף א') נדר או נשבע מהמבושל. נשא אשה ונשבע לה שלא ישא עליה אם מותר לישא אותה שהיתה מקודשת קודם השבועה ע' תשו' גינת ורדים (חאה"ע סי' ה'):
(שם סעיף י"ד) הנודר מדבש. בנודר מדבר הבא מן החי אם אסור בדבש ע' בת' שער אפרים (סי' ס"ט):
(שם סעיף ט"ו) מותר ביין תפוחים. משמע דביין צמוקים אסור ת' תורת חסד (ס"ג) והשיג מזה על ת' מהר"ש הלוי (היו"ד סל"ב) שהתיר ביין צמוקים:
(שם סעיף י"ח) או הנודר מעללתא. ע' בב"י ומ"מ קשה לי נהי די"ל כן בדעת הטור הא מ"מ ממה דכתב הר"ן גבי שכר ספינה דבנדרים אזלינן לחומרא הרי דס"ל דגם בנדרים עללתא כל מילי משמע ואמאי לא חש המחבר לדעת הר"ן להחמיר בדאורייתא וצ"ע:
(שם סעיף י"ט) אסור בחמשת המינין. קשה לי אמאי אינו אסור באורז דהוי ג"כ מזון דמברכים עליו במ"מ כדאיתא בא"ח (סי' ר"ח) וצ"ע:
(שם) חוץ ממים וממלח אף אם המלח ומים מעורבים יחד מהרי"ק (שרש צ"ט):
(שם סעיף כ"ח) הנודר מהבית אינו אסור אלא בבית שיש בו ד' אמות על ד' אמות תוס' (פ"ק דסוכה ד"ג) בשם הירושלמי:
(סעיף כ"ט) מדברי רש"י והרמב"ם בפי' המשניות והרע"ב והתוי"ט מבואר דס"ל דמיירי שיש איזה בנין תוך ע' אמה ושירים משמע דבאויר בעלמא אין דינו כעיר ומדמי לה לדינא דש"ע א"ח (סשנ"ח ס"ה) וכ"כ הב"י שם בחד תירוץ וכ"כ הה"מ (פכ"ח מה' שבת) בשם יש מי שדחה אבל דעת הה"מ שם דהכא שאני דהלך אחר לשון ב"א וכ"כ הב"י הנ"ל בתירוץ הראשון וע' באורים גדולים (סי' צ"ז צ"ח):
(ש"ך ס"ק ל"ה) תוך שבעים אמה ושירים ע' בספר תוספת שבת (סי' רמ"ד סק"ז):
(שם סעיף ל"ב) נדר מיושבי העיר ע' במהריב"ל (ח"ב סס"י פ"ז):
(שם בהג"ה) אחר לשון בנ"א ע" תשו' מבי"ט (ח"ב סי' ס"א):
(שם סעיף ל"ה) ומי שאינו מיורדי הים תמיהני שסתם המחבר להקל כדעת הטור ולא חשש לדעת הר"ן (דף פ"ד) שהעלה דבין אם הוא מיורדי הים בשעת הנדר ובין אם הוא מיורדי הים בשעת חלות הנדר אסור ע"ש וצ"ע גם נ"ל דכפי הוכחת הר"ן שם מההיא דקונם שאני נהנה לבריות מזה נשמע דאף שאינו תולה נדרו בזמן אלא שאמר סתם שאינו נהנה מיורדי הים והיה א' עכשיו מיושבי היבשה ואח"כ נעשה מיורדי הים דאסור ליהנות דכל שבשעת הנאה הוי מיורדי הים הוא בכלל איסור אח"ז מצאתי בספר קרבן נתנאל שתמה כן על השמטת הש"ע והאחרונים דעת הר"ן הנ"ל:
(שם סעיף ל"ז בהג"ה) אסור לראות בחמה. ואין נ"ל כן דלא משמע להו לאינשי היותר אדומה והכל לפי מה שהוא ענין וכוונת הנודר עכ"ל מהריק"ש:
(שם ש"ך ס"ק מ"ב) שמטילין ביצים. ואף בדגים טמאים מותר ע' לעיל (ספ"ג ס"ח) ולדעת הרי"ף והרשב"א שבטור שם הכא אסור בדגים טמאים ע' פר"ח (שם ס"ק כ"ה):
(שם סעיף מ') ומותר באומות העולם ובנודר מזרע יצחק ע' מג"א (סי' תקצ"א סק"ז):
(ט"ז ס"ק ל"ה) לא נמצא לזה מקור להדיא מפורש בהרא"ש שם בפירושו דאסור בגרים ומה"ט דנקראו זרע אברהם מדכתיב כי אב המון גוים נתתיך וע' בברכי יוסף (א"ח רס"י קצ"ט):
(שם סעיף מ"א) ומותר בערלי ישראל. וכתב הב"י דדוקא במתו אחיו מחמת מילה אבל לא במומר לערלות והפר"ח בספר מים חיים השיג והעלה דכל שאינו להכעיס בכלל מולים הוא:
(שם סעיף מ"ג) נדר מישראל ע' בת' מהרי"ט (ח"ב סי' מ"ז):
(שם סעיף מ"ו) מותר בבני בנים. וה"ה דמותר בבנות והיכא דאין לו בנים רק בנות ובני בנים כ' הנ"י פ' מי שמת דאסור בבני בנים ומותר בבנות מ"ל נדר מראובן ובניו ובני בניו נלע"ד דמותר ברוב רביעי ומדברי הר"ם מטראני (ח"ב סכ"ח) נראה דהוי ספיקא כנה"ג וע' ש"ך חוה"מ (סי' רנ"ז סק"ג):
(שם סעיף מ"ח) או שנשבע שלא יצחוק. ע' ת' הרא"ם (ח"ב סי"ד) דאף אם נשבע שלא לשחוק בקוביא כל מיני שחוק בכלל ואם נשבע שלא ישחוק רק פירות בפירות ע' ת' הרשב"א (ח"ג סש"ח) מה בכלל פירות וע' בסי' זה סכ"ג:
(שם בהג"ה) וכדרך שיתבאר בסימן רי"ח נשבע שלא למכור אם מותר ליתן במתנה או לנדן לבתו ע' ת' הראנ"ח (ח"ב סצ"ד) ובת' קול אלי' (סל"ו) חליפין בכלל מכירה ע' תשו' הראנ"ח (ח"ב סצ"ז) וע' לעיל (סעיף ל"א בהגה"ה):
(שם כ."ך ס"ק נז"ס) וכמ"ש הרב ע' תשו' ושב הכהן (סי' ע"ט):