הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן ריא
סימן ריא
עריכה(סימן רי"א ש"ך סק"ב) בשעת הנדר. דברים שבלב דמוכחי בעינן נ"ל כוונתו דאף באמר תחלה מה שאדור יהא בטל מ"מ כשנודר אח"כ מהני רק דגם בשעה שנודר כוונתו בלבו שיהי' הנדר בטל וא"כ מהראוי שיהיה בכלל דברים שבלב ולזה צריך שיאמר תחלה בפרסום מוכחא לרבים דבלבו כן בשעת הנדר דבכה"ג דגלוי לכל לא מקרי דברים שבלב אך באמת צריך לבאר דלמאי צדיכים כלל להכוונה דבלבו הא בלא"ה מעצמו הדיבור בטל במה שאמר מקודם שיהא בטל ואף דאם לא היה כן גם בלבו בשעת הנדר היה נעקר להתנאי היינו דזכור מהתנאי ואעפ"כ נודר א"כ מבטל להתנאי משא"כ אם באמת בלבו שיהא קיים לתנאו וממילא בטל הנדר מעיקרו ואינו ענין כלל לדברים שבלב וצריך רק ההיפוך שלא יעקור להתנאי והראיה לזה דהרי בסעיף ב' אם אינו זכור להתנאי בשעת הנדר בטל הנדר הרי אף דאין בלבו על התנאי מ"מ בטל הנדר מעצמו מחמת התנאי ונ"ל דדוקא אם אינו זכור כלל לתנאו בזה אמרינן דמה דבטלו מקודם הוי ביטול שיחשוב לדבורו שאח"כ כאלו נעשה בטעות ונכשל בלשונו בלי דעת וכאלו אין פיו ולבו שוים דאלו ידע מהתנאי לא היה נודר משא"כ בזוכר להתנאי א"כ ידוע לו בלבו שכך התנה ושאינו ראוי לו לידור ואעפ"כ הוא נודר ממילא הוי דיבור מעליא וראוי הנדר לחול (וכמו החילוק בסי' ר"י בענין גמר בלבו להוציא פת חטים) ומש"ה אף שחושב בלבו שהנדר יהיה בטל לא מהני כיון דיודע בלבו שמבטל ואעפ"כ אמר כן הוי דברים שבלב וראיה ברורה לזה מהא דפריך הש"ס בפשיטות כיון דזכור עקרי' לתנאו דלמא מיידי דבלבו לקיים התנאי ואי דהוי דברים שבלב הא לגבי השומעים בלא"ה לא מוכה דיש ממש באמרי פיו דהא אינם יודעים דזוכר להתנאי ולגבי דידיה הא בלבו לקיים התנאי וגם ממה דפסקי' בזכור לתנאי וא"י על מה התנה דצריך לומר בשפתיו דרוצה בתנאי ואמאי לא מהני במה שבלבו אע"כ כמ"ש דכל שזוכר התנאי וממילא הוי דיבור מעליא רק דבאת עליו מדין מחשבתו בלבו לבטל הנדר אף שאומרים זהו מקרי דברים שבלב ודוק:
(בא"ד) בקול רם בעינן. נראה דדוקא הכא דאנו דנין מכח התנאי דבלבו בשעת הנדר דנדר על דעת התנאי מש"ה בעי' שיהיה גלוי לכל שלא יהיה מקרי דברים שבלב והיינו ע"י שהיה בטול הנדר בקול רם אבל אם חזר אחר הנדר תכ"ד יוכל לבטל בדבור בלחש ואינו משמיע לאזניו דכל שמוציא הדבר מפיו לא מקרי דברים שבלב וכמ"ש להדיא הר"ן בפ"ב דקדושין בסוגיא דדברים שבלב בשם הר"מ ולפ"ז קשה לי במ"ש תוס' גיטין (דל"ה) דחיישינן שיפר לה בלחש מה מהני במדירה ברבים דלמא תחזור תכ"ד בלחש זולת דנימא דהיכא דהב"ד משביעים או מדירים אותו לא מהני חזרת תכ"ד כמו דלא מהני ביטול מקודם כדאיתא בסעיף ד' ופרט זה צ"ע לדינא: