הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן רו
סימן רו
עריכה(סי' ר"ו ט"ז ס"ק א') יש להסתפק אם לדבר עמו קאמר. ובמסרבין בו לאכול ואמר מודרני ממך ודאי מוכח דבאכילה קאמר והוי כמו נזיר עובר לפניו כך מתבאר מדברי הרשב"יא:
(שם סעיף ב') מאכילה או מהנאה שניהם אסורים יש לי לחקור במודר אני לך מהנאה דאמרינן שניהם אסורים משום דמפרשי' לך הוא עליך וגם ממך אם הם על הגופות שזה יאסור ליהנות מזה ואינו כלל על הנכסים ונ"מ לדינא דסי' רכ"ח ס"ה ע"ש או דהוא רק על הנכסים ונ"מ דמותר לחמם זה בבשרו של זה או דמפרשי' מודר אני ונכסי עליך ונם ממך ומנכסיך ולכאורה מתוך הסוגיא נראה דתרווייהו במשמע ע' בר"ן בפירוש בס"ד דמודרני ממך שניהם אסורים משום דאני ונכסי מודר ממך ומנכסיך קאמר וא"כ נהי למסקנא אדחי דאין שניהם אסורים היינו משום דממך משמע רק הוא ממנו אבל במודר אני לך מהנאה דמשמע שניהם י"ל דעל הגופים ועל הנכסים קאמר וכן במודרני ממך בהנאה י"ל דאסור ממנו ומנכסיו ובר"ן ראיתי כתב בדינא דמודר אני לך שניהם אסורים וז"ל דלך משמע לך כלומר נכסי אסורים עליך וכו' ממתק לשונו נראה דרק הנכסים אסורים ובאמת צ"ע אמאי לא נפרש דמודר אני לך היינו עכ"פ גם על הגופים וצ"ע. ואדרבה נ"ל ראיה דקאי על הגופים מדברי הר"ן ר"פ המדיר את אשתו מליהנות לו שכתב במדירה מזה הלשון אין נאסר רק הנכסים אבל לא מתשמיש דאינו חל דמשועבד לה ע"ש. מבואר להדיא במדירה בלשון מליהנות לו היינו מגופו כגון תשמיש רק תשמיש אינו חל מטעם שעבוד אבל מ"מ משמע דלי כולל ממני אף מגופי א"כ ה"ה במודר אני לך דכולל ממך מגופך כנלע"ד ראיה ברורה לדינא וע' בחי' הרא"ה (ר"פ המדיר):
(שם סעיף ג' בהג"ה) וכבר נתבאר דיש חולקין ע' בש"ך (סק"ו) ומה שהקשה דהא מצינו דנדינא ממך חמיר ממרוחקני ממך לקצת שיטות דאסור אף באכילה בפשוטה יש לדחות דשאני זה דהנך שיטות סוברים דנדינא ממך משמע שיהיה נע ונד ממנו לגמרי אף באכילה וכמ"ש בתוס' אבל לענין ד' אמות סוף סוף הוי ידים שאין מוכיחות אולם באמת דברי ההג"ה תמוהים לי במ"ש וכבר נתבאר וכו' ובאמת יש לחלק שאני במרוחקני ממך הוי ידים שאין מוכיחות דשמא באכילה קאמר כיון דשייך לומר מרוחקני באכילה אבל במנודה אני לך שאני אוכל דפסק המחבר דהותר בכל דל"ש מנודה לאכול וא"כ י"ל באומר סתם הוי מוכח דכוונתו לישב בד' אמותיו כיון דלאכילה לא הוי כלל לשון מנודה והרמב"ם דפסק מנודה אני לך שאני אוכל אסור באכילה ופסק ג"כ במנודה אני לך אסור לישב בד' אמותיו היינו רק לטעמיה דגם במרוחקני לחוד אסור לישב בד"א אבל לשיטת המחבר דמנודה אני לך שאני אוכל מותר באכילה י"ל לכ"ע במנודה אני לך לחוד הוי מוכח דאסור לישב קאמר וא"כ לפי דברינו י"ל דמנודה אני לך חמיר מנדינא אני לך דבנדינא אני לך דמהני לאסור באכילה אם אמר שאני אוכל י"ל דנדינא לך סתם מותר אפי' לישב להיש חולקים ובמנודה אני לך לחודיה אסור לישב כנלע"ד:
(שם ש"ך סק"י) דבר זה אינו בב"י. הוא בב"י בבדק הבית:
(בא"ד) וכן משמע בפי' הרא"ש שם. והאריך בזה בת' מהר"ם אלשיך (סי' ק"ג וק"רד) וע' מהרימ"ט (ח"א סנ"ג) שכ' דנזירות הוי כשבועה דמתסר גברא רק דבזה חלוק משבועה דבשבועה לא נתפס הגברא כלל ומש"ה מתפיס בשבועה לא מהני ובנזירות נתפס הגוף בקדושה מש"ה מתפיס בנזירות מהני ע"ש: