הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קע
סימן קע עריכה
(סי' ק"ע סעיף א') מעובד כוכבים ברבית. אם זקף העובד כוכבים המלוה את הרבית על הישראל מותר לישראל אחר להיות אח"כ ערב אפי' שלוף דוץ כיון דזקף הוי כקרן ואין כאן רבית כלל כנ"ל ממשמעות הפוסקים וכ"כ ריא"ז פא"נ עכ"ל מהריק"ש ובתשובת כרם שלמה (סימן י') כתב דבתשובת משפט צדק (ח"ב סימן ע"ח) הביא חולקים בזה:
(ט"ז סק"ג) דהיינו בשני שותפים. ע' בת' קול אלי' (סי' כ"ט):
(ש"ך סק"ג) אפילו אינו ערב כו'. זהו כשיטת הנ"י בדעת הר"ן דמחלק דבעובד כוכבים מלוה אינו אסור אלא בערב דשלוף דוץ אבל בישראל המלוה אסור גם בע"ק ומה דכתב בהג"ה אלא אם התנה שלא ידחנו אצל הערב וכו' היינו בערב סתם כיון דבעובד כוכבים הלזה קבל עליו שלא לדחותו ממילא עפ"י הדין אין הישראל יכול לתבוע לישראל ערב תחילה כיון דאפשר לו להשתלם מן הלוה. אבל בע"ק פשיטא דבאמת אסורים ובזה מיושב לנכון דברי הטור דס"ל כרש"י כמ"ש בתחילת הסי' שלא לתבוע הערב תחילה ומ"מ העתיק בסוף הסי' דברי הראב"ד שהם דברי ההג"ה בכאן והיינו כנ"ל דכל דאפשר לתבוע להעובד כוכבים תחלה אינו רשאי לתבוע לערב ישראל תחילה ואף דמלישנא דהראב"ד משמע דבדיניהם יכול הלוה לדחות להערב וא"כ משמע דס"ל כשיטת הרשב"א מ"מ הטור העתיק שפיר דברי הראב"ד דלדינא הכי הוא. ודוק:
ונ"ל דזהו ג"כ דעת תוס' בסוגיין דכתבו דיכול ישראל להלות לעובד כוכבים ברבית וישראל חבירו ערב לו בעד קרן ורבית משום דישראל המלוה לאו בתר ערבא אזיל אלא בתר הלוה העובד כוכבים עכ"ל והיינו דס"ל דבדיניהם יכול לתבוע למי שירצה וסוגיא דמיירי בעובד כוכבים המלוה אסור בכה"ה וכשיטת רש"י ולזה כתב דבישראל המלוה מותר בכה"ג דעל ישראל המלוה מוטל לעשות כד"ת שלא לתבוע לערב תחילה אבל בע"ק ומכ"ש היכי דדנין בדיניהם דערב יכול לדחותו אצל הלוה באמת דס"ל לתוס' ג"כ דאסור ובד"מ (סק"ג) משמע דס"ל דתוס' חולקים עם הראב"י. וכן משמע בתה"ד (סימן ש"א). ולענ"ד הי' נראה כמ"ש. וצ"ע. וע' בב"י דהביא דעת הרמב"ן בתשו' (סי' רכ"ב) דגם בישראל המלוה ליכא איסור בע"ק אא"כ בשלוף דוץ. עי"ש:
(ש"ך סק"ו) דאפילו לא נעשה ערב כלל אסור. תמיהני הא להדיא מבואר שם בב"י לעיל (סי' קס"ט) בשם סה"ת שכתב בשם הרמב"ן דעובד כוכבים ששלח ישראל ללוות לו מישראל דרשאי לומר אני אתבע להעובד כוכבים ואם אינו פורע אחריותו עליך. אם יוכל לתבוע לעובד כוכבים תחלה. דהוי רק כערב דעלמא. הרי אף דקיבל המעות מיד הישראל מותר ובפרט מ"ש הש"ך דאפילו לא נעשה כלל ערב אסור כיון דאין שליחות לעובד כוכבים הוי הישראל כלוה. הא להדיא מבואר ההיפוך (סי' קס"ט סכ"ג) וצ"ע: