הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קכה
סימן קכה עריכה
(סימן קכ"ה סעיף א') נאסר בשתיה. לכאורה נראה ראיה לשיטה זו מההיא עובדא דינוקא דמתיר לדרוך בציירנא לידיה. והא מ"מ הוי כחו מחמת הדריכה כדאמרינן במעצרתא ואסור הכל מטעם ניצוק בכחו. אע"כ דכחו אינו אסור רק בשתיה ולהרשב"א דס"ל דכח א"ב וס"ל ג"כ דאמרינן בכחו ניצוק ג"כ ניחא דהא ס"ל דכל ניצוק אין בו איסור הנאה דהוי רק כמעורב דמותר חוץ מדמי יי"נ שבו אך להראב"ד דס"ל דניצוק א"ב קשה לכאורה וצ"ל דכיון דהישראל דורך עמו הוי כח ישראל וכח עובד כוכבים מעורבים אולם לא ידענא בכה"ג שדורכים על גוף הענבים כדאמרינן והא נגע ברגל אם נקרא כח ישראל וכח עובד כוכבים מעורבים דהא מ"מ באותו מקום שדורך העובד כוכבים מאותם הענבים זב היין מכחו לבד ולכאורה לא מקרי מעורב רק ששניהם עירו ביחד או שהטעינו הקורה על הענבים ביחד וצ"ע לדינא והנה לדעת הרמב"ם דכחו אסור בהנאה כמ"ש הה"מ תמוה לי מאד מדברי הרמב"ם והוא לשון המחבר לעיל (סי' קכ"ג) עובד כוכבים שדרך וכו' אסור בשתיה וצע"ג:
(סעיף ו') ואם ישראל מסייע. במקור הדין בתה"א ובתה"ק נלע"ד דמבואר דזהו באין יין בגת אלא דאסור מחשש היין שע"ג ענבים בדרדורים דמחליף ביין גמור בזה אם ישראל מסייע מותר כיון דאף ביין גמור מדינא מותר דכח עובד כוכבים וישראל מעורב בו. אבל ביין בבור דאסור להרמב"ן מטעמא שמא יגע בידו ביין שבבור. בזה אין מעליותא במה שהישראל מסייע עי"ש וא"כ המחבר דנקט לגת שיש בו יין דמשמע דס"ל כהדמב"ן ועלה קאמר ואם ישראל מסייע הוא צ"ע:
(ט"ז סק"ט) ובדרישה הבין וכו' דה"ל מגע ע"י ד"א. הוא מחוסר הבנה ונראה דט"ס יש כאן וכונת הט"ז דהא אף במים בעצמם לא נגע רק ע"י מה שהורק להבית והוי רק כחו וא"כ אף אם לענין ניצוק היה דין מים כדין יין. הא מ"מ כחו בניצוק לא אמרינן אע"כ דמיירי ביצק המים ביד והנה לדעת הרשב"א והוא דעת המחבר (סס"י קכ"ו) דניצוק חיבור לא הוי כנוגע בכולו רק כאלו הוא מעורב א"כ בודאי ל"ש ניצוק במים דמה בכך דהוי כמעורב: