הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קד

סימן קד

עריכה

(סי' ק"ד סעיף ב' בהג"ה) סגי לי' בנטילת מקום. והא דבעינן נטילה הוא חומרא בעלמא משום דמאיס או דדרך שומן אווזא שלא להיות קשה כ"כ. מנ"י:

(שם) ובמקום הפסד גדול יש לסמוך. אבל בלא הפ"מ יש להחמיר בשומן די"ל דדמי לשכר וחלא אבל בשאר משקי' פסקי' להקל כך מבואר דעת הרמ"א בת"ה ע"ש:

(ט"ז סק"ז) פסק להחמיר בזה. היינו אף ביין ושמן ודבש דעכברא בודאי פוגם מ"מ אין לדמות זבובים ויתושים לעכבר ע"ש ומה שהכריע בט"ז בפסק הש"ע והרמ"א משמע דמותר בכל משקין קשה לי דהא המתירים למדו כן מדין עכבר והיינו למה דס"ל דעכבר בכל משקים חוץ מחלא ושכרא פוגם אבל למה דנראה מדברי הט"ז (סק"ב) דמסכים לדעת הרש"ל דאין להקל בעכבר זולת בג' משקים א"כ עכ"פ בזבובים ונמלים ג"כ אין להקל יותר ואולי כיון דמצינו דעת המרדכי שהובא בב"י דזבוב קיל מעכבר דאף בשכרא אין נטל"פ אף דאנן לא קי"ל הכי מ"מ בשאר משקים דס"ל לכמה פוסקים דעכבר פוגם בהם סמכינן עלייהו לענין זבוב ועדיין צ"ע: