הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קג
סימן קג עריכה
(סי' ק"ג ש"ך סק"ב) וה"ה לכל דבר איסור. עיין בפר"ח וכוותיה כתב ג"כ בתשובת דת אש (סי' י"ג):
(ש"ך ס"ק י"ב) מיהא פוגם כדאיתא בש"ס. ונ"ל לדון דמותר להוסיף עד ס' וליתן אח"כ מלח ותבלין שישביח ואין בזה משום ביטול איסור לכתחילה כיון דהשתא שהוא פגום נתבטל האיסור ברוב דהא בנטל"פ מדין ביטול ברוב אתינן עלה כמ"ש הרשב"א אלא שאחר שישביח יהא כמו ניכר האיסור מה"ט מש"ה כל שמוסיף מקודם כדי שלא יהא אח"כ ניכר האיסור לא מקרי מבטל איסור ודמי לדינא דלקמן (סק"ט ס"ב) אח"כ מצאתי בפ"מ (בשפתי דעת סק"ו בדין השלישי) שעמד בכיוצא בזה ופקפק לחלק בין זה לדלקמן (סי' ק"מ) וצ"ע לדינא:
(סעיף ה') ואם בישל בה כשאינה ב"י. אבל לכתחילה אסור לבשל כן אף אם בשלו בכלי רק ספק איסור מדרבנן עיין ת' רשד"ם (ס"ה) ומהריב"ל (ח"ג ס"ק) ומהרח"ש (ח"ג סי"א):
(סעיף ז' בהג"ה) אבל אם עברה לילה מותר. במ"י (כנ"ט סק"ט) מסיק דבכל ספק מצטרפים דעת ר"ת שעבר לילה הוי נטל"פ ושרינן בהפ"מ מטעם ס"ס עי"ש:
(שם) אע"ג דאח"כ הוחמו המים. מלשון זה נראה לי דבעי עכ"פ מעל"ע מבישול דחלב ולא סגי במעל"ע מבישול הבשר שמקודם דאל"כ מאי רבותא דהוחמו בה מים הא בלא"ה הוא תוך מעל"ע מבישול החלב וכן הסכים להלכה בפמ"ג כאן ולעיל (סצ"ד בש"ך סק"ב) בארוכה:
(ש"ך ס"ק י"ח) אינו מוכרח לדעת הב"י. נראה דכוונת הש"ך דשורש החילוק בין עברה לילה קודם החימום מים או אח"כ היינו שאם הוחמו מים תחלה תיכף דנין דהמים נ"נ וממילא בעי מעל"ע משעת החימום משא"כ בעברה תחלה לילה דבשעת חימום המים אמרינן כיון דנ"נ דרבנן הוי ס' דרבנן דשמא כבר נפגם בלינת לילה ואף דהמים אסורים לשתות מספק היינו דהבלע שבתוכו אסור אבל גוף המים הוי ספק דרבנן וא"כ בעבר לילה בין בשר לחלב דבשעת בישול החלב הדין דחלב נ"נ דבב"ח דהנ"נ דאורייתא הוי ספק דאורייתא וכיון דהיינו דנין דחלב נ"נ בעיא מעל"ע מהחלב ואם חממו אחר כך מים גם המים נ"נ דהא בין החלב להמים לא נתחדש ענין פגם רק דבאמת לדון דשמא הלילה דקודם החלב פגמו ולא נעשה החלב נבילה ובזה דכבר החמרנו מכח סד"א דהחלב נ"נ א"א לדון אח"כ להקל על המים לומר דהחלב לא נ"נ וממילא צריך אח"כ מעל"ע מן חימום המים ודוק היטב: