הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קא
סימן קא
עריכה(סימן ק"א ס"א בהגה"ה) רק מדרבנן אינה בטילה. היינו היכא דאסור מדינא כגון ביצת נבילה או בשר עוף בחלב וכרומה משא"כ בשר שנתעלם מן העין דאינו רק חומרא בעלמא אם נתערב ברוב שרי מטעם ס"ס כ"כ הש"ך בכללי ס"ס (דין י"ז י"ח י"ט):
(ס"ב) ובשר בחלב. ואם נאסר ע"י כבישה מדברי המנ"י (כ"א סק"י) נראה דאין בו דין חהר"ל ולענ"ד יש לדחות ראיתו גם מדברי הט"ז סק"ד מבואר דבב"ח דרבנן יש בו ג"כ דין חהר"ל:
(ט"ז סק"ד) כי איסור בב"ח יש כאן. קשה לי הא לעיל (ס"ס פ"ז) מבואר דמעמיד בעור קיבת כשרה אם יש ס' בחלב מותר הרי שע"י מעמיד לא נעשה בב"ח וא"כ במעמיד בעור נבילה אסורה רק משום נבילה ושוב לא הוי איסור מחמת עצמו גם לפמ"ש הט"ז (רס"י פ"ז) דבבשר טמא בחלב לא שייך לומר חנ"נ כיון דל"ש לומר דכל א' היתר בפ"ע לא הוי איסור מחמת עצמו ומה"ט לא הוי ג"כ חתיכה הראויה להתכבד עיין שם אם כן במעמיד בעור נבילה קיל יותר דלית ביה דינא דבב"ח לדונו לאיסור מחמת עצמו דהא יש בא' מהם איסור דאוריי' בלא התערובות וצ"ע ועל קושיא א' י"ל דחיישינן דלמא היה ס' בחלב אבל קושיא הב' צ"ע:
(סעיף ז') אם נחתכה חתיכה אחת. אם איסור דרבנן נתערב חתיכה בחתיכות י"ל לדעת המחבר לעיל (סי' צ"ט ס"ו) דמותר לחתכם לכתחילה כדי שתתבטל כיון דכבר מעורב אלא דלא בטל מחמת שראוי להתכבד לא חמיר מתערובות חד בחד ומה שמחתכם לבטל הוי כמוסיף ומבטל וע':
(שם) מותרת ממנ"פ. ומה"ט י"ל דאם נפל א' מהחתיכות לקדירה שיש בה אוכלים פחות מס' ונימוח דמותר כיון דנימוח אזדא חשיבות' והוי כמו נחתך וכן אם סלקוה מהקדירה מ"מ הקדירה מותרת אף דהחתיכה אסורה מ"מ י"ל דהפליטה מותרת עי' בפ"מ (סי' ק"י בדיני ס"ס אות י'):
(סעיף ח') תרנגולת עם אחרות. אפשר דוקא עם אחרות דמדאורייתא בטל בזה סמכינן על הדמיון אבל לא חד בחד ואולם מהראיה של הגמ' מההיא דחתיכת דג לעיל (סי' פ"ג ס"ד) משמע דאף בדאורייתא סמכי' כההיא דדג דהוי בדאורייתא:
(ט"ז ס"ק ט"ו) ולענ"ד שאין בדבר זה. ובספר תשו' מטה יוסף (ח"ב ביו"ד ס"ו) כתב שהרב מו"ה אברהם ז"ל שבשאלוניקי ועוד רבנים עשו מעשה להתיר: