הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן מח

סימן מח

(סימן מ"ח ש"ך סקי"ט) שהוא נח לעולם. לפ"ז בלא נמצא המחט תחוב בו דהחששא שמא ניקב לחוץ ונתרפא צ"ע לדינא:

(ס"ח בהגה"ה) אם הוא הפסד מרובה. מסקנת האחרונים נמצא המחט תחוב בבה"כ מצד א' וכנגדו בחוץ קורט דם. וכן בתחוב מב' צדדים מעבר לעבר אף דליכא ק"ד טריפה אף בהפ"מ. נמצא תחוב מצד א' ובדק ולא נמצא ק"ד מבחוץ כשר אף שלא במקום הפ"מ. ואם נאבד בלא בדיקה או שהודח דל"ש לבדוק. וכן בנמצא מחט מונח בבה"כ ונמצא ק"ד מבחוץ נגד המחט כשר בהפ"מ. בהמסס וכן בבה"כ במקום הדק תחוב מצד א' ויש ק"ד מבפנים כשר רק בהפ"מ. לא נמצא ק"ד כלל כשר בלא הפ"מ. [ובהודח מבפנים וא"א לבדוק ובדק מבחוץ ולא מצא ק"ד צ"ע]. חלודה או סירכה דינו כק"ד. ולא מקרי ניקב מצד א' אלא דבדק שאין הנקב מעל"ע. אבל בלא בדק אף דבמשמוש היד הרגיש שאין המחט יוצא עד לחוץ אפ"ה דינו כניקב מב' צדדים ומ"מ בכה"ג בבדק שלא היה ק"ד מבחוץ דבלא"ה הב"ח מיקל בהפ"מ י"ל דבכה"ג יש לסמוך על הב"ח להקל:

(ט"ז סקי"ט) והיינו במסל"ת. במנ"י כלל נ"מ סק"ז כתב דדברים אלו סותרים למ"ש הט"ז לקמן (סי' קכ"ב סק"ד) בסופו דבמהימן ליה אף בלא מסל"ת אסור. וכ"כ הש"ך לעיל (סי' מ"ז סקכ"ד). וכן עיקר: