הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן שו

סימן שו

[שו"ע] שומרי שכר הם. נ"ב אם מסר חפץ לשמעון שיראה צורתו לעשות לו חפץ כמותו אם הוי עליו ש"ש עיין תשב"ץ ח"ד בחוט המשולש סי' ל':

[שו"ע] נתן לאומנים. נ"ב אמר לאומן עשה כלי כך וכך ואקחנו ממך למחר והוא עשה אותו וחזר זה מליקח אותו חייב לשלם לאומן כל ההפסד מדיני דגרמי. הרא"ש בשו"ת סוף כלל ק"ד וכ"ה בש"ע לקמן סי' שלג ועיין בסמ"ע לעיל סס"י ל"ט אמר שחוט בהמתך ואם תמצא טריפה אתן בשביל בשר כך וכך ואם כשירה כך וכך. ונטרפה יכול הלוקח לחזור אף אם נתן לו משכון טור לקמן סי' רז בשם תשו' הרא"ש ועיין במ"ל פ"ו ה"ו מהל' טונ"ט:

[ש"ך אות ג] דהוי ספיקא דדינא. נ"ב אומן שאמר לעשות בחנם ואח"כ אמר שרוצה בתשלי' לכאורה נראה דאם אין אומן קונה בשבח כלי א"י כיון דעשה ע"ד שלא לשתלם לא נתחייב מעולם בשכר אבל אי א"ק בשבח כלי י"ל דכשתיקן הכלי ממילא קנאו ויכול לומר איני רוצה להקנות לך בחנם דהוי כאומר אני רוצה ליתן לך במתנה מה שתקנה דיכול לחזור ומ"מ אפשר דכשעושה בחנם א"ק בש"כ. וצ"ע לדינא ועי' בפ"ו גיטין ד"כ ד"ה א"ל רבא:

[ש"ך בא"ד] וברמזים דדעת הרא"ש. נ"ב ע' בתשו' מהר"ש לבית לוי סי' ד' בארוכה:

[ש"ך אות ד] שלא פירשו הפוסקי'. נ"ב עיין ספר מחנה אפרים הל' מכירה סי' ו' כתב בפשיטות דזהו רק אי חזית' לאו מלתא. אבל לדידן דמספקא לן אין לחייב להצבע מספק דדלמא יש שבח סי' על גבי הצמר והוי כמוסיף נופח משלו דלא קנאו בעל הצמר לאותו שבח עד שיבוא לידו אא"כ הקדים לו שכרו:

[ש"ך אות ח] גם על התרנגול. נ"ב עיין תשו' תשב"ץ ח"א סי' קי"ג דלא כ"כ:

[סמ"ע אות טו] והוא באונס. נ"ב מלשון זה משמע דמ"מ כיון דאין אוסרי' הבהמה מספק הי' מחוייב מדין מזיק אלא דאם במפרקת נפגמא הוא אונס. ולפי"ז אינו מובן כלל קושי' הסמ"ע ס"ק טז. אמנם קשה מדינא דרישא במיעוט סמני' כיון דטריפה מספק לשלם דהא ל"ש בזה טענת אונס ומזה ראי' להש"ך סק"י וא"כ י"ל דזהו דין פשוט וידוע לשוחטים דבנמצא פגימא אח"ש דפסולה משו"ה צריך לטעם דהוא באונס:

[ש"ך אות ט] ואשתמיט' לסמ"ע. נ"ב עיין לעיל בש"ך סי' קכו סי' עח:

[שו"ע] אם בשכר ראהו. נ"ב עיין תשובת תשב"ץ ח"ב סי' קעד: