הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רצו

סימן רצו

[שו"ע] הרי זה נשבע. נ"ב בדבר שאינו מסויים כגון חצי רמון וחצי אגוז ליכא שבועה. תוס' רפ"ז דב"ק עיי"ש בד"ה למה לי ובד"ה דבר שאינו מסויים:

[שו"ע] אבל החזרתי. נ"ב עיין שו"ת בני יעקב סי' י"ב:

[ש"ך אות ג] וכן לענין היפוך. נ"ב נלענ"ד דכוונת הש"ך להפוסקים דנשבעים ונוטלים עכ"פ אותם דמדינא נוטלים בלא שבועה יכולים להיפוך על הנתבע. ע"ל סי' פ"ז בש"ך ס"ק ל' לזה הנ"מ הכא דאם החזרתי' במגו דנאנס' הוא שבועה דאוריית' א"י להפוך וצריך לבוא בטענת דדל מגו דהכא אשתבע לי דלא החזרתיך ואז המפקיד יכול להפוך השבועה על הנפקד אבל אם שבועה החזרתי רק מדרבנן מהפך הנפקד על המפקיד וא"י ליטול בלא שבועה. ואך במ"ש הש"ך סי' פ"ז ס"ק ל"א להקשות על הרמב"ם במ"ש ואין לך שבועה שיתהפך וכו' הא לרמב"ם דס"ל הנוטלי' אף דמן הדין דנוטלים בלא שבועה א"י להפוך ממילא בלאו היפוך יכול לומר אשתבע לי דלא החזרתי. ועמ"ש שם בגליון. ובעיקר דינו דהש"ס דיכול להפך יש לגמגם דכל זמן שלא נשבע אין לו מגו וא"נ. וא"כ נאמנתו היא רק בנשבע אבל לא כשמהפך ודו"ק:

[ש"ך אות ח] כתב הכ"מ. נ"ב עי' תשו' מהר"א ששון סי' מ"ו: