הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רפה
סימן רפה
עריכה[סמ"ע אות ט] בסוברו שהיא שלו. נ"ב עי' בסמ"ע לקמן סס"י רס"ז ולדבריו הכא דוקא בשמעו בו שמת ע"י קול אבל ע"י עדות גמורה נוטל כאריס:
[ש"ך אות ה] ובתשו' מור"ם לובלין. נ"ב עיי"ש במוהר"ם בא' שמת והי' לו מלוה או פקדון ביד אחרים ואין ידוע להב"ד שיש להנפטר יורשים. שהאריך והעלה דאם אינו בטוח ונאמן בעיני הב"ד מחוייבים הב"ד לזדקק ולהוציא מידו עד שיבוא היורש הראוי וכי אין לך אדם שאין לו גואל ולא מבעי' אם הי' זה האיש בחיי המלוה בטוח ואח"כ נשתנה לגריעותא אלא אפי' אם כבר הי' אינו בטוח בחייו ומת מוציאין אף שא"י לנו היורשים וכן במקום שנוהגים שהבעל מחזיר הנדוניא ליורשי אשתו בתוך שנה אחת אם מתה אף שאין יורשי האשה לפנינו וא"י לנו אם הבעל אינו אמוד ונאמן מוציאין מידו ואם הוא בטוח ונאמן אין מוציאין רק מחשבין עמו וצריך ליתן כתב ראי' עפ"י נאמן ב"ד מה שבידו. וע' שו"ת מהר"א ששון סי' י"ג שדעתו היפך מזה. וכפי הנראה דברי המהר"ם לובלין על דברי המהר"א ששון הם בנויין להשיג עליהם עיי"ש: