הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רפג

סימן רפג

[שו"ע] את אביו ד"ת. נ"ב אבל שאר ירושתיהן מניח אותן לפי מנהגן לשון הרמב"ם. וכתב הה"מ והוא מפני דלא מצינו שיהיה סדר נחלות אלא לישראלים לבד עכ"ל:

[הגה] גם יורשיו אינ' יורשי'. נ"ב עיין תשו' תורת חסד סי' רמ"ח:

[הגה] במקום אשתו המומרת. נ"ב וכתב הב"י אע"ג דפקע ממנה דיני אישות דהא אסור לשבת עמה מ"מ כיון דאם תחזור לדעת אמת ויתברר שלא נבעלה ברצון מותר להחזירה משו"ה לא פקע ממנה דיני אישות או אע"ג דפקע ממנה דיני אישות שהיה לזכותה מ"מ לא פקע זכותו דאיהו לא חטא עיי"ש ובעיקר הדין במת אביה לאחר שהמירה דפסק המרדכי בשם ראב"י וע"ז בנה התה"ד יסודו תמוה לי דמדברי המ"כ בשם הראב"י שהביא הב"י מחודש א' מבואר דוקא בהיתה ישראל בעת שמת אביה דכבר זכתה בירושתה ובב"י כתב ע"ז ונראה דעל תשובת זו נתכוין המרדכי כשכתב וכן פסק הראב"י הלכה למעשה עכ"ל ותמוה לי הא הוי מילי דסתרי דלהמרדכי אף בהמירה בחיי אביה בעלה יורשה ולדברי המ"כ דוקא בהמירה אחר מיתת אביה וצל"ע:

[ש"ך אות ב] הקשה חתני. נ"ב עיין מ"ל פ"ה ה"ב ממלוה:

[ש"ך בא"ד] ומשמע מדבריו. נ"ב עיין בתשו' מהרח"ש סי' כ"ו: