הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קכא

סימן קכא

[ש"ך אות ד] דצ"ל שלח ע"י פלוני. נ"ב ע' שו"ת מהרי"ט ח"ב חח"מ סי' קי"ח:

[סמ"ע אות יד] הוא שבועת התורה ממש. נ"ב נלע"ד דוקא בכת"י דהמפקיד דמדאוריי' בעי קיום ע' סי' ס"ט בש"ך ס"ק י"ב אבל בכת"י דעדים ליכא שבועה דאורייתא דהא מדאו' לא בעי קיום ונאמן מדאו' בלא מגו דנאנסו:

[ש"ך אות כז] וגם בזה צ"ע ודו"ק. נ"ב לענ"ד במלוה אם נאנסו ביד השליח קודם שהגיע הכתב ליד דשליח בודאי חייב הלוה לשלם דמה בכך כאגלאי מלתא דהוא בחזקת נאמן מ"מ כיון דלא הי' שלוחו המלוה לא מקרי פרעון וממילא המעות הלו' נאנס' ואם אחר שבא הכתב להשליח נאנסה בזה אף אז לא אגלאי מלתא מ"מ מאותה שעה שהגיע הכתב להשליח נעשה עתה שלוחו וכבא עתה המעות ליד המלוה ונגמר הפרעון. וע' תוס' בב"ק ק"ד ע"א ד"ה הכי וכו' תמהו אמאי חייב וכו' ודבריהם תמוהים לי כיון דלא הוי שלוחו דהמלוה מה בכך הל"ש לומר אנת הא מהימנת מ"מ המעות לא יצאו מרשו' הלוה ושלו נאנס' ורק בפקדון דאת מהימנת וצע"ג:

[ש"ך אות לה] כדלקמן סי' רצ"ב. נ"ב עמ"ש בגליון סי' רצ"ב ס"ב בשם ב"י י"ד סי' ק' ס"ט:

[ש"ך אות לח] אפי' הי' עד ממש. נ"ב מבואר דס"ל להש"ך דאע"ג הכי דבלאו העד לא הי' מחוייב שבועה רק חרם מ"מ אין ע"א פוטרו וכמ"ש בגליון הש"ך סי' ע"ה ס"ק ל"ו:

[ש"ך אות נ] אלא אנן הכי קאמרינן. נ"ב וע' ש"ך סי' נ"ו ס"ק כ':

[הגה] דה"ל למשכנו בעדים. נ"ב והיינו דה"ל להתנות אל תחזור אלא בעדים דאל"כ הי' נאמן לטעון החזרתי. כ"כ השט"מ בב"מ וע' לקמן סי' קי"ג /קל"ג/ ודו"ק:

[ש"ך אות סא] ואפשר דמשמע לי' להר"ב. נ"ב ע' כנה"ג לעיל סי' ק"ח ס"ד:

[ש"ך בא"ד] חד דינא אית להו. נ"ב נראה כונתו מדאמרי' דש"ש קונה כפילה דהו"ל למפטר נפשי' בשבורה ומתה נימא דלא רצה למפטר נפשי' בטענת נאנס' דל"ש הוא אע"כ דגם נגנבו ל"ש הוא דכיון דטוען נגנבו הרי דאינו חושש לטענת ל"ש ולכך קנה הכפל אמנם לדידי דבריו צע"ג דהא גם א"א דגם נגנבו ל"ש מ"מ קשה אמאי קנה הכפל נימא דלא רצה למפטר נפשי' בטענת ל"ש דכ"ע יחשדוהו דגוזל ממון חבירו אבל עתה דמשלם על מה יהי' חושש שלא לטעון טענת ל"ש ונראה לפענ"ד פשוט דאף אם באמת טוען מתה מחמת מלאכה ישלם ג"כ לא קנה כפילה דלא רצה למפטר נפשי' בטענת ל"ש וע"כ מוכרחי' אנו לומר בפשוטו דחכמים אמדוהו דעתו דבטענת ל"ש כלל כגון מתה מחמת מלאכה אין רצונו למפטר עצמו אבל בטענת ל"ש קצת כגון טענת נאנסה אינו חושש לטעון. וא"כ אודה לה ראית הש"ך ודו"ק. ע' באו"ת סי' ק"ח ס"ק ה' ובת' שב יעקב סי' כ"ז: